גליוני הש"ס/פסחים/ג/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף ג' ע"א'''}} | {{מרכז|'''דף ג' ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|מה}} להלן תכף לאכילה שריפה.''' נ"ב | '''{{עוגן1|מה}} להלן תכף לאכילה שריפה.''' נ"ב עיין מגילה כ' א' דמצוות שזמנן ביום מצוותן לכתחלה מהנץ החמה וא"כ פשוט לכאורה דגם נותר בזמנו דאין נשרף אלא ביום כמבואר ביבמות ע"ב ב' צריך להמתין בשריפתו עד הנץ החמה ואילו אכילת הקודש הרי אינו רק עד עמוד השחר וא"כ אין תכף לאכילה שריפה וצ"ל דהך דמגילה הוא רק מדרבנן ע"ש ברש"י דלפי שאין הכל בקיאין בעמוד כו' חייבו להמתין עד הנץ כו' ואילו הש"ס דכאן אקרא קאי ושפיר נקט תכף כו' ולפי"ז עכ"פ בפועל לפי מה שנתחדש הדרבנן איננו תכף כו' ומיושב בזה קושית הראב"י' אשר הבאתי בגליון ברכות מ"ב א' דמדוע לא חשיב להך דכאן בין תכיפות דשם ולהנ"ל ניחא דתכף כו' דכאן אינו לפי הדרבנן רק לפי הדאוריתא לבד ובכה"ג לא איירי התם רק במה שהוא תכף בפועל מדאוריתא ומדרבנן ואולם לפי"ז בלא"ה ניחא קושית הראב"י' דמדרבנן הא קדשים נאכלים רק עד חצות ואין תכף לאכילה שריפה ובגוף הדבר אי בשריפת נותר צריך להמתין עד הנץ כו' יל"ע עוד דבנותר דק"ק דהכהנים שורפין אותו י"ל דכהנים זריזין ומשערין עמוד השחר בדקדוק ואינם טועים ועיין יומא ל"ז ב' לשאר עמא כו' עש"ה וגם בנותר דקק"ל יל"ע די"ל דרק בדבר שהקדמתו זריזות לבד חייבו להמתין עד הנץ כו' משא"כ בשריפת קדשים פסולין דמציאות הקודש והוייתו בפסול הוא בזיון לו וזה עניין השריפה שציותה תורה כמבואר בחינוך וא"כ ההקדמה איננה זריזות לבד רק גוף המצוה דאם יאחר הרי יהי' הקודש זמן ההוא בבזיון וע"כ אפשר דבזה לא אמרו לאחר כלל ודו"ק היטיב מאוד ועיין זבחים פ"ה ב' אפ"ה עדיפא שלא יהיו קדשי שמים מוטלין כנבילה ויש להאריך בזה ואין הגליון מספיק: | ||
'''{{עוגן1|שהרי}} עקם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנא' מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה.''' נ"ב נזכר מזה ב"ב קכ"ג א' אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב דכתי' מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה כו': | '''{{עוגן1|שהרי}} עקם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנא' מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה.''' נ"ב נזכר מזה ב"ב קכ"ג א' אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב דכתי' מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה כו': | ||
'''{{עוגן1|שש}} עשרה שנא' כי אמר מקרה הוא וגו'.''' נ"ב | '''{{עוגן1|שש}} עשרה שנא' כי אמר מקרה הוא וגו'.''' נ"ב עיין ביאור בזה בשאילת יעב"ץ [[שאילת יעב"ץ/ב/פט|ח"ב סי' פ"ט]]: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:57, 24 בספטמבר 2024
מה להלן תכף לאכילה שריפה. נ"ב עיין מגילה כ' א' דמצוות שזמנן ביום מצוותן לכתחלה מהנץ החמה וא"כ פשוט לכאורה דגם נותר בזמנו דאין נשרף אלא ביום כמבואר ביבמות ע"ב ב' צריך להמתין בשריפתו עד הנץ החמה ואילו אכילת הקודש הרי אינו רק עד עמוד השחר וא"כ אין תכף לאכילה שריפה וצ"ל דהך דמגילה הוא רק מדרבנן ע"ש ברש"י דלפי שאין הכל בקיאין בעמוד כו' חייבו להמתין עד הנץ כו' ואילו הש"ס דכאן אקרא קאי ושפיר נקט תכף כו' ולפי"ז עכ"פ בפועל לפי מה שנתחדש הדרבנן איננו תכף כו' ומיושב בזה קושית הראב"י' אשר הבאתי בגליון ברכות מ"ב א' דמדוע לא חשיב להך דכאן בין תכיפות דשם ולהנ"ל ניחא דתכף כו' דכאן אינו לפי הדרבנן רק לפי הדאוריתא לבד ובכה"ג לא איירי התם רק במה שהוא תכף בפועל מדאוריתא ומדרבנן ואולם לפי"ז בלא"ה ניחא קושית הראב"י' דמדרבנן הא קדשים נאכלים רק עד חצות ואין תכף לאכילה שריפה ובגוף הדבר אי בשריפת נותר צריך להמתין עד הנץ כו' יל"ע עוד דבנותר דק"ק דהכהנים שורפין אותו י"ל דכהנים זריזין ומשערין עמוד השחר בדקדוק ואינם טועים ועיין יומא ל"ז ב' לשאר עמא כו' עש"ה וגם בנותר דקק"ל יל"ע די"ל דרק בדבר שהקדמתו זריזות לבד חייבו להמתין עד הנץ כו' משא"כ בשריפת קדשים פסולין דמציאות הקודש והוייתו בפסול הוא בזיון לו וזה עניין השריפה שציותה תורה כמבואר בחינוך וא"כ ההקדמה איננה זריזות לבד רק גוף המצוה דאם יאחר הרי יהי' הקודש זמן ההוא בבזיון וע"כ אפשר דבזה לא אמרו לאחר כלל ודו"ק היטיב מאוד ועיין זבחים פ"ה ב' אפ"ה עדיפא שלא יהיו קדשי שמים מוטלין כנבילה ויש להאריך בזה ואין הגליון מספיק:
שהרי עקם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנא' מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. נ"ב נזכר מזה ב"ב קכ"ג א' אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב דכתי' מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה כו':
שש עשרה שנא' כי אמר מקרה הוא וגו'. נ"ב עיין ביאור בזה בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' פ"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |