גליוני הש"ס/נדרים/לה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ל"ה ע"ב'''}} | |||
שם ר"ן ד"ה הכי גרס כ' לאו דווקא כר' יהודה כו' | '''{{עוגן1|הני}} כהני שלוחי דידן או שלוחי דשמיא.''' נ"ב ע' ס' חידושי גור ארי' שבת ד' א' ד"ה וכי דכ' דהא דעשה דפסח דוחה עשה דהשלמה לא חשיב חטא כדי שיזכה חבירך דכיון שעל הכהן מוטל להקריב קרבן ישראל עבודה זאת שייכה אליו דהא אילו הי' הישראל כשר להקריב הוי דחי עשה דהשלמה בשביל עשה דפסח והכהן הוא שלוחו לכך בכל מה שאפשר לעשות התיר לו הכתוב דכבר הוא נדחה אצל הבעלים עצמן (דבהו החטא והזכות באדם אחד) והכהן במקום הבעלים הוא עכ"ל וכ"כ עוד בעירובין ל"ב ב' וז"ל שם נ' דכיון שהכהן מוטל עליו מן הדין להקריב קרבן ישראל והם שלוחי ישראל ולפיכך שפיר עובר עשה דהשלמה בשביל קרבן הישראל כי כשם שהישראל עליו מוטל להקריב פסח כך על הכהן להקריב קרבן אשר מחויב הישראל להקריב ולכך דוחה עשה דהשלמה עכ"ל ונ' דהא דכ' דהכהן הוא שליח הישראל הוא לאו דווקא דסברתו זאת הוא אפי' אי כהני שלוחי דשמיא דמ"מ כיון דהוא קרבן הישראל ואצלו הרי הותרה עשה דהשלמה אלא דא"א לו להקריב בעצמו מפאת זרות שלו וע"כ הוטלה ההקרבה על הכהנים ה"ל הכהן במקום הישראל ולא חשיב חטא באחד וזכות באחר ושוב ראיתי גם ברמב"ן בחידושיו שבת ד' א' דכ' ג"כ אהך דעשה דהשלמה דלא חשיב חטא כדי שיזכה חבירך וז"ל ואפשר לומר שאני כהנים דשלוחי ישראל שוינהו רחמנא והוא אינו יכול לזכות מעצמו עכ"ל: | ||
'''{{עוגן1|ר"ן}} ד"ה הכי גרס כ' לאו דווקא כר' יהודה כו'.''' נ"ב צ"ע מגמ' נזיר כ"ד א' וע' אריכות בשו"ת חיים שאל' סי' ס"ט: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־20:05, 26 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
נדרים לה ב
הני כהני שלוחי דידן או שלוחי דשמיא. נ"ב ע' ס' חידושי גור ארי' שבת ד' א' ד"ה וכי דכ' דהא דעשה דפסח דוחה עשה דהשלמה לא חשיב חטא כדי שיזכה חבירך דכיון שעל הכהן מוטל להקריב קרבן ישראל עבודה זאת שייכה אליו דהא אילו הי' הישראל כשר להקריב הוי דחי עשה דהשלמה בשביל עשה דפסח והכהן הוא שלוחו לכך בכל מה שאפשר לעשות התיר לו הכתוב דכבר הוא נדחה אצל הבעלים עצמן (דבהו החטא והזכות באדם אחד) והכהן במקום הבעלים הוא עכ"ל וכ"כ עוד בעירובין ל"ב ב' וז"ל שם נ' דכיון שהכהן מוטל עליו מן הדין להקריב קרבן ישראל והם שלוחי ישראל ולפיכך שפיר עובר עשה דהשלמה בשביל קרבן הישראל כי כשם שהישראל עליו מוטל להקריב פסח כך על הכהן להקריב קרבן אשר מחויב הישראל להקריב ולכך דוחה עשה דהשלמה עכ"ל ונ' דהא דכ' דהכהן הוא שליח הישראל הוא לאו דווקא דסברתו זאת הוא אפי' אי כהני שלוחי דשמיא דמ"מ כיון דהוא קרבן הישראל ואצלו הרי הותרה עשה דהשלמה אלא דא"א לו להקריב בעצמו מפאת זרות שלו וע"כ הוטלה ההקרבה על הכהנים ה"ל הכהן במקום הישראל ולא חשיב חטא באחד וזכות באחר ושוב ראיתי גם ברמב"ן בחידושיו שבת ד' א' דכ' ג"כ אהך דעשה דהשלמה דלא חשיב חטא כדי שיזכה חבירך וז"ל ואפשר לומר שאני כהנים דשלוחי ישראל שוינהו רחמנא והוא אינו יכול לזכות מעצמו עכ"ל:
ר"ן ד"ה הכי גרס כ' לאו דווקא כר' יהודה כו'. נ"ב צ"ע מגמ' נזיר כ"ד א' וע' אריכות בשו"ת חיים שאל' סי' ס"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |