גליוני הש"ס/יבמות/סב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ס"ב ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|כי}} תני' ההיא להשלים.''' נ"ב אי להשלים אפי' במאה וחד נמי לא ועוד תני' בני בנים הרי הן כבנים מת אחד מהם כו' תיובתא כו', ל' השאלתות פ' וזאת הברכה ולנוסחא זאת הי' פשוט לגמ' דאם הוליד רק בן או בת לחוד אין המצוה נשלמת ע"י בני בנים אפי' הם מאה וחד וזהו דפריך אפי' במאה וחד נמי לא ומספר מאה וחד הוא ל' ריבוי בעלמא ומצאנוהו בביטול תרומה וי"ל גם כאן הכוונה מעניין ביטול דטעם דאין יוצאין בבני בנים י"ל משום דבטילי לגבי עיקרם הבן הראשון שנולדו ממנו כי הענפים בטילים אל האב וחשיב שאין כאן תולדה יותר מן הבן לחוד וע"כ כאשר תולדות הבן הם מאה וחד הוא כעניין ריבוי יתר של גידולין על עיקר ומבטלין אותו ונחשבים תולדה בפ"ע ומ"מ גם הוא שכבר נחשב תולדה אינו מתבטל ממנו שם זה וע"כ ה"א דיצא בכה"ג ודו"ק: | |||
'''{{עוגן1|איעקר}} מפרקי' כו'.''' נ"ב וברש"י שהיו מעמידים עצמן כו', דוגמתו סנהדרין צ"ג ב' ומעמידין על עצמן בשעה שנצרכין לנקביהן כו': | |||
'''{{עוגן1|בני}} בנים הרי הן כבנים.''' נ"ב ע' שו"ת מהר"ם פדוואה סי' פ"ז לעניין בני בני בנים ע"ש וע"ע בזה בשו"ת שבות יעקב סי' קע"ג: | |||
'''{{עוגן1|ישא}} אשה בזקנותו כו' יהיו לו בנים בזקנותו כו' שנא' בבוקר זרע כו' רע"א כו' ילמוד תורה בזקנותו כו' יהיו לו תלמידים בזקנותו כו' שנא' בבוקר זרע כו'.''' נ"ב דוגמתו פלוגתא בתמורה ט"ז א' אקרא אם ברך תברכני והרבית את גבולי דר' נתן מפרש לי' אתורה ותלמידים ור' יהודה הנשיא מפרש לי' אפ"ו ובנים ובנות ע"ש וגוף הך דכאן נשא כו' ישא אשה בזקנותו כו' הוזכר עוד בב"ב צ"א א' ע"ש ברשב"ם ד"ה כדרבה בר ר' הונא עש"ה: | |||
'''{{עוגן1|ר'}} מאיר ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ור' אלעזר בן שמוע.''' נ"ב כן הוזכרו ג"כ לעניין סמיכה בסנהדרין י"ד א' אלא דקדום שם ר"ש לר' יוסי וע' ע"ז ח' ב' דשם הוזכרו לגמרי כסדר דכאן: | |||
'''{{עוגן1|כולם}} מתו מפסח ועד עצרת.''' נ"ב קרוב לשקיעת החמה, כך הוא בס' תניא רבתי סי' נ' עניין ספירת העומר: | |||
'''{{עוגן1|שרוי}} כו'.''' נ"ב זהו רק באדם פנוי דאינו יודע מתי ישא ולעולם שרוי הכי אבל נשוי האסור בתשמיש המטה לזמן כגון אבל אם הוא עצב היום למחר יהי' שמח ואינו שרוי בלא ברכה ובלא שלום כו', שו"ת הרדב"ז חלק א' סי' א': | |||
'''{{עוגן1|והמקרב}} את קרוביו.''' נ"ב כל' זה מריה כ"ד א': | |||
{{ | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|יותר}} מגופו.''' נ"ב דזילותא דאתתא קשה מדגברא עכ"ל כמבואר לקמן ק' א': | ||
{{ | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|סמוך}} לפרקן.''' נ"ב מ"מ להכי תקינו לי' נישואין דלא הויא בעילתו בעילת זנות, לפי"ז יכולים לברך ברכת אירוסין ונישואין ג"כ דכיון דהוו קידושין ונישואין לעניין דלא הויא אצלו בזנות כו' לא הוו ברכות לבטלה ואדרבה צריך לברך דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, ע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' מ"ה: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־03:50, 26 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס יבמות סב ב
כי תני' ההיא להשלים. נ"ב אי להשלים אפי' במאה וחד נמי לא ועוד תני' בני בנים הרי הן כבנים מת אחד מהם כו' תיובתא כו', ל' השאלתות פ' וזאת הברכה ולנוסחא זאת הי' פשוט לגמ' דאם הוליד רק בן או בת לחוד אין המצוה נשלמת ע"י בני בנים אפי' הם מאה וחד וזהו דפריך אפי' במאה וחד נמי לא ומספר מאה וחד הוא ל' ריבוי בעלמא ומצאנוהו בביטול תרומה וי"ל גם כאן הכוונה מעניין ביטול דטעם דאין יוצאין בבני בנים י"ל משום דבטילי לגבי עיקרם הבן הראשון שנולדו ממנו כי הענפים בטילים אל האב וחשיב שאין כאן תולדה יותר מן הבן לחוד וע"כ כאשר תולדות הבן הם מאה וחד הוא כעניין ריבוי יתר של גידולין על עיקר ומבטלין אותו ונחשבים תולדה בפ"ע ומ"מ גם הוא שכבר נחשב תולדה אינו מתבטל ממנו שם זה וע"כ ה"א דיצא בכה"ג ודו"ק:
איעקר מפרקי' כו'. נ"ב וברש"י שהיו מעמידים עצמן כו', דוגמתו סנהדרין צ"ג ב' ומעמידין על עצמן בשעה שנצרכין לנקביהן כו':
בני בנים הרי הן כבנים. נ"ב ע' שו"ת מהר"ם פדוואה סי' פ"ז לעניין בני בני בנים ע"ש וע"ע בזה בשו"ת שבות יעקב סי' קע"ג:
ישא אשה בזקנותו כו' יהיו לו בנים בזקנותו כו' שנא' בבוקר זרע כו' רע"א כו' ילמוד תורה בזקנותו כו' יהיו לו תלמידים בזקנותו כו' שנא' בבוקר זרע כו'. נ"ב דוגמתו פלוגתא בתמורה ט"ז א' אקרא אם ברך תברכני והרבית את גבולי דר' נתן מפרש לי' אתורה ותלמידים ור' יהודה הנשיא מפרש לי' אפ"ו ובנים ובנות ע"ש וגוף הך דכאן נשא כו' ישא אשה בזקנותו כו' הוזכר עוד בב"ב צ"א א' ע"ש ברשב"ם ד"ה כדרבה בר ר' הונא עש"ה:
ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ור' אלעזר בן שמוע. נ"ב כן הוזכרו ג"כ לעניין סמיכה בסנהדרין י"ד א' אלא דקדום שם ר"ש לר' יוסי וע' ע"ז ח' ב' דשם הוזכרו לגמרי כסדר דכאן:
כולם מתו מפסח ועד עצרת. נ"ב קרוב לשקיעת החמה, כך הוא בס' תניא רבתי סי' נ' עניין ספירת העומר:
שרוי כו'. נ"ב זהו רק באדם פנוי דאינו יודע מתי ישא ולעולם שרוי הכי אבל נשוי האסור בתשמיש המטה לזמן כגון אבל אם הוא עצב היום למחר יהי' שמח ואינו שרוי בלא ברכה ובלא שלום כו', שו"ת הרדב"ז חלק א' סי' א':
והמקרב את קרוביו. נ"ב כל' זה מריה כ"ד א':
רש"י ד"ה יותר מגופו. נ"ב דזילותא דאתתא קשה מדגברא עכ"ל כמבואר לקמן ק' א':
תוד"ה סמוך לפרקן. נ"ב מ"מ להכי תקינו לי' נישואין דלא הויא בעילתו בעילת זנות, לפי"ז יכולים לברך ברכת אירוסין ונישואין ג"כ דכיון דהוו קידושין ונישואין לעניין דלא הויא אצלו בזנות כו' לא הוו ברכות לבטלה ואדרבה צריך לברך דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, ע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' מ"ה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |