גליוני הש"ס/שבת/קלה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
קל"ה | {{מרכז|'''דף קל"ה ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|בן}} שמונה הרי הוא כאבן כו'.''' נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ב וע"ש חידוש מה שהביא מן הסיפרי הנוגע במת לכל נפש אדם להביא בן ח' ונסתפק לומר דבבן ח' חי קמיירי דחשוב כמת לעניין טומאה ומטמא בחייו טומאת מת עש"ה: | |||
'''{{עוגן1|אהדרי'}} אתליסר מהולאי כו'.''' נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' מ"ב: | |||
'''{{עוגן1|תיתי}} לי דעברי אדרב.''' נ"ב כזה ביצה ל"ו ב' תיתי לי דעברי אדמר: | |||
{{ | '''{{עוגן1|כל}} שאמו טמאה לידה נימול לשמנה וכל שאין אמו טמאה לידה אין נימול לח' שנא' אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה וגו' וביום השמיני ימול וגו'.''' נ"ב כזה מקשינן נמי איפכא בנדה כ"ד ב' דמי שראוי לברית שמונה אמו טמאה לידה ומי שאין ראוי לברית ח' אין אמו טמאה לידה ע"ש וע' ס' חושב מחשבות לר' עמנואל חי ריקי ז"ל דורש טעמא דקרא דכשאין אמו טמאה לידה אין נימול לשמונה אלא מיד דטעם המתנת מילה לשמונה כדי שלא יהיו הכל שמחים ואביו ואמו עצבים מפני הטומאה כדאיתא במדרש ולכן היכא דאין אמו טמאה לידה שפיר נימול מיד עכ"ד ז"ל ומ"ש בשם המדרש הוא ג"כ בגמ' נדה ל"א ב': | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־05:00, 11 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
שבת קלה א
בן שמונה הרי הוא כאבן כו'. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ב וע"ש חידוש מה שהביא מן הסיפרי הנוגע במת לכל נפש אדם להביא בן ח' ונסתפק לומר דבבן ח' חי קמיירי דחשוב כמת לעניין טומאה ומטמא בחייו טומאת מת עש"ה:
אהדרי' אתליסר מהולאי כו'. נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' מ"ב:
תיתי לי דעברי אדרב. נ"ב כזה ביצה ל"ו ב' תיתי לי דעברי אדמר:
כל שאמו טמאה לידה נימול לשמנה וכל שאין אמו טמאה לידה אין נימול לח' שנא' אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה וגו' וביום השמיני ימול וגו'. נ"ב כזה מקשינן נמי איפכא בנדה כ"ד ב' דמי שראוי לברית שמונה אמו טמאה לידה ומי שאין ראוי לברית ח' אין אמו טמאה לידה ע"ש וע' ס' חושב מחשבות לר' עמנואל חי ריקי ז"ל דורש טעמא דקרא דכשאין אמו טמאה לידה אין נימול לשמונה אלא מיד דטעם המתנת מילה לשמונה כדי שלא יהיו הכל שמחים ואביו ואמו עצבים מפני הטומאה כדאיתא במדרש ולכן היכא דאין אמו טמאה לידה שפיר נימול מיד עכ"ד ז"ל ומ"ש בשם המדרש הוא ג"כ בגמ' נדה ל"א ב':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |