ערך/אתנן זונה ומחיר כלב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מחיר כלב: אם דווקא כלב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (מקורות למעלה) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''מקורות''':{{ש}} | |||
תורה שבכתב: [[תנ"ך/דברים/כג#יט|דברים כג יט]]{{ש}} | |||
משנה: [[משנה/תמורה/ו|תמורה פרק ו משניות א-ד]]{{ש}} | |||
בבלי: [[בבלי/תמורה/כט/א|כט.]]-[[בבלי/תמורה/כט/ב|כט:]]-[[בבלי/תמורה/ל/א|ל.]]-[[בבלי/תמורה/ל/ב|ל:]] | |||
==בבמה== | ==בבמה== | ||
בספרי (תצא פ' רס"א) מבואר שגם בבמה נוהג איסור אתנן. | בספרי (תצא פ' רס"א) מבואר שגם בבמה נוהג איסור אתנן. | ||
| שורה 5: | שורה 10: | ||
ועי' משך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/בראשית/לח#כג|בראשית לח כג]]}} לענין במה שהקריב בה יהודה אחר מעשה תמר. וע"ע מש"כ בדברים {{ממ|[[משך חכמה/דברים/כג#יט|כג יט]]}}. | ועי' משך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/בראשית/לח#כג|בראשית לח כג]]}} לענין במה שהקריב בה יהודה אחר מעשה תמר. וע"ע מש"כ בדברים {{ממ|[[משך חכמה/דברים/כג#יט|כג יט]]}}. | ||
ע"ע ביאור ספר המצות לרס"ג | ע"ע ביאור ספר המצות לרס"ג לרי"פ פערלא {{ממ|[[ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/פד|עשין פד פה]]}}. | ||
אך עי' תוספתא תמורה {{ממ|פ"ד}} שמשמע שאין האיסור אלא באהל מועד שבגלגל. וע"ע חזון יחזקאל {{ממ|על התוספתא פסחים פ"ד}} והגהות ר' יעקב מאיר בידרמן לשפת אמת {{ממ| | אך עי' תוספתא תמורה {{ממ|[[תוספתא/תמורה/ד|פ"ד]]}} שמשמע שאין האיסור אלא באהל מועד שבגלגל. וע"ע חזון יחזקאל {{ממ|על התוספתא פסחים פ"ד}} ושפת אמת {{ממ|[[שפת אמת/מנחות/כה/א|מנחות כה.]]}} והגהות ר' יעקב מאיר בידרמן לשפת אמת שם. | ||
==אתנן זונה ומחיר כלב== | |||
'''אם יש שייכות בין האיסורים ומצטרפים.''' אם הקריב חצי זית מאתנן וחצי זית ממחיר, מצטרפים ולוקה. טעמא דקרא {{ממ|[[טעמא דקרא/דברים/כג#יט|דברים כג יט]]}} | |||
==מחיר כלב== | ==מחיר כלב== | ||
'''אם דווקא כלב. או כל חיה טמאה בכלל.''' במושב זקנים {{ממ|דברים כג יט}} כתב דנקט דבר המצוי הוא הדין לשאר. ובטעמי הדין שנזכרו בראשונים, חלקם נאמרו בכלב דווקא אולם בלשונם "הזכיר הכלב לפי ש..." מבואר שהטעם הוא להזכרת הכלב ולא לעיקר הדין ומבואר שהדין הוא בכל חיה. אולם הביאו מתוספתא {{ממ|בכורות פ"א ה"ב}} שנקטה הברייתא להדיא שדווקא מחיר כלב נאסר. וראיה לזה ממה שנסתפקו בגמרא {{ממ|חגיגה יד:}} אם מותר לסרס כלב ובפירושי רש"י ותוס' על אתר נתבאר דתליא במה שהכלב ומחירו אסורים לגבי מזבח. ולכאורה גם זה מורה שדווקא מחיר כלב נאסר, דאי לאו הכי היה להם להסתפק אם מותר לסרס כל חיה טמאה. | '''אם דווקא כלב. או כל חיה טמאה בכלל.''' במושב זקנים {{ממ|דברים כג יט}} כתב דנקט דבר המצוי הוא הדין לשאר. ובטעמי הדין שנזכרו בראשונים, חלקם נאמרו בכלב דווקא אולם בלשונם "הזכיר הכלב לפי ש..." מבואר שהטעם הוא להזכרת הכלב ולא לעיקר הדין ומבואר שהדין הוא בכל חיה. אולם הביאו מתוספתא {{ממ|[[תוספתא/בכורות/א/ב|בכורות פ"א ה"ב]]}} שנקטה הברייתא להדיא שדווקא מחיר כלב נאסר. וראיה לזה ממה שנסתפקו בגמרא {{ממ|[[בבלי/חגיגה/יד/ב|חגיגה יד:]]}} אם מותר לסרס כלב ובפירושי רש"י ותוס' על אתר נתבאר דתליא במה שהכלב ומחירו אסורים לגבי מזבח. ולכאורה גם זה מורה שדווקא מחיר כלב נאסר, דאי לאו הכי היה להם להסתפק אם מותר לסרס כל חיה טמאה. | ||
'''אם כלב מת מיקרי כלב לענין שמחירו ייאסר.''' עי' ביאור ההלכה בדרך חכמה [[ביאור ההלכה/כלי המקדש/א#ו|פ"א מהל' כלי המקדש ה"ו]] ד"ה או שסך מתים, שמצדד להתיר. | |||
''' | '''בטעם האיסור.''' ביאר באבן עזרא {{ממ|[[אבן עזרא/דברים/כג#יט|דברים כג יט]]}} לפי שהוא דרך בזיון, ועל כן אמר כי תועבת ה'. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:03, 30 בנובמבר 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
אתנן זונה ומחיר כלב
מקורות:
תורה שבכתב: דברים כג יט
משנה: תמורה פרק ו משניות א-ד
בבלי: כט.-כט:-ל.-ל:
בבמה[עריכה]
בספרי (תצא פ' רס"א) מבואר שגם בבמה נוהג איסור אתנן.
ועי' משך חכמה (בראשית לח כג) לענין במה שהקריב בה יהודה אחר מעשה תמר. וע"ע מש"כ בדברים (כג יט).
ע"ע ביאור ספר המצות לרס"ג לרי"פ פערלא (עשין פד פה).
אך עי' תוספתא תמורה (פ"ד) שמשמע שאין האיסור אלא באהל מועד שבגלגל. וע"ע חזון יחזקאל (על התוספתא פסחים פ"ד) ושפת אמת (מנחות כה.) והגהות ר' יעקב מאיר בידרמן לשפת אמת שם.
אתנן זונה ומחיר כלב[עריכה]
אם יש שייכות בין האיסורים ומצטרפים. אם הקריב חצי זית מאתנן וחצי זית ממחיר, מצטרפים ולוקה. טעמא דקרא (דברים כג יט)
מחיר כלב[עריכה]
אם דווקא כלב. או כל חיה טמאה בכלל. במושב זקנים (דברים כג יט) כתב דנקט דבר המצוי הוא הדין לשאר. ובטעמי הדין שנזכרו בראשונים, חלקם נאמרו בכלב דווקא אולם בלשונם "הזכיר הכלב לפי ש..." מבואר שהטעם הוא להזכרת הכלב ולא לעיקר הדין ומבואר שהדין הוא בכל חיה. אולם הביאו מתוספתא (בכורות פ"א ה"ב) שנקטה הברייתא להדיא שדווקא מחיר כלב נאסר. וראיה לזה ממה שנסתפקו בגמרא (חגיגה יד:) אם מותר לסרס כלב ובפירושי רש"י ותוס' על אתר נתבאר דתליא במה שהכלב ומחירו אסורים לגבי מזבח. ולכאורה גם זה מורה שדווקא מחיר כלב נאסר, דאי לאו הכי היה להם להסתפק אם מותר לסרס כל חיה טמאה.
אם כלב מת מיקרי כלב לענין שמחירו ייאסר. עי' ביאור ההלכה בדרך חכמה פ"א מהל' כלי המקדש ה"ו ד"ה או שסך מתים, שמצדד להתיר.
בטעם האיסור. ביאר באבן עזרא (דברים כג יט) לפי שהוא דרך בזיון, ועל כן אמר כי תועבת ה'.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |