ביאור הגר"א/חושן משפט/לג

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) כל הפסולים. ?לדה מ"ט ויש שכשר להעיד ולא אשכחן בגמ' אלא סומא בא' מעיניו ואליבא דר"מ נמצא דלרבנן כל הפסולים כו':

(ב) בין מן האם בין. שם תנא אחיו מן כו':

(ג) הרי הם ראשון כו' ובניהם כו' ובני בניהם כו'. שם ואמאי הו"ל שלישי כו' ואנן שני כו' א"ה הו"ל שלישי כו':

(ד) ולעולם שלישי כו'. כסתם מתני' דסנה' כמש"ש ואנן כו' וב"ב קכ"ט א' אי לאפוקי מדרבא כו' וכפירשב"ם שם:

(ה) ואצ"ל. דאף לר' אבא כשר וסנה' שם אפי' לרב דפסיל שלישי בראשון ורב אפשר כו':

(ו) מפני שהאב כו' ועם בן כו'. כפי' הרי"ף בפ"ג דסנה' פי' קסבר מר כו' ולית הלכתא כו' ע"ש:

(ז) ועם בן כו'. לאפוקי מפי' רשב"ם שם:

(ח) וכן הדרך בנקבות כיצד כו'. במתני' וגמ' שם כנ"ל:

(ט) בין זכרים כו'. בגמ' ומהו שיעיד באשת כו':

(י) וי"א דשלישי. כפי' תוס' בשם ר"ת שם בב"ב וכרב בסנה' והביאו ראיה מירו' כמש"ל בס"ג:

(יא) וי"א דאינו. תוס' בב"ב בשם ה"ג דלא ילפי' בסנה' אלא בנים לבנים ולכך גם במתני' שם שלישי בראשון לא תנן.

(יב) וי"א דקרובי. מדפליג דשנה ראשונה והא דקא' בגמ' קרובי האם מנלן אסמכתא בעלמא וכמ"ש בקדושין כ"ד ב' נראין כו' ועריב"ש סי' י"ד ועש"ך:

(יג) כל אשה. מתני' שם וגמ':

(יד) כל שתי. דלא תנן רק בראשון בשני בגמ' ובירו' בעל חורגי ואשת חורגו וכמ"ש בגמ' ואנן שני בראשון כו' מ' מה דלא תנן כשר:

(טו) ומיהו לכתחלה. כ"כ במרדכי דחיישי' לב"ד טועין כתובות כ"א א' וצ"ע דאמרי' שם שטרא דיתמי כו' וצ"ל דל"ד וע' בתוס' דיבמות ק"ו א' ד"ה ורבא. ונר' לר"י כגי' ספרים כו' וב"ב קל"ח ב' וע"ש וצ"ע:

(ליקוט) ומיהו לכתחלה כו'. דחיישי' לב"ד טועין כמ"ש בכתובות כ"א וצ"ע דשם אמרי' משום דשטרא דיתמי הוה דוקא וקי"ל בב"ב קל"ח ב' דלא חיישי' ודוקא בהא דיבמות חיישי' משום דב"ד בתר ב"ד לא דייקי אבל לטעות לא חיישי' (ע"כ):

(טז) אבל אם. שם מהו שיעיד אדם באשת חורגו כו' וה"ה לבעל חורגתו כמ"ש שם בסורא כו' בפומבדיתא כו':

(יז) וכן בעלי. במכ"ש כמ"ש רש"י שם ד"ה באשת חורגו כו' ע"ש:

(יח) ואף בראשון. שכשם. כך. אבל כו'. ירושלמי:

(יט) שכשם שהוא. דזהו תנן במתני' ובעל אחות אמו:

(כ) וי"א. רש"י ותוס' ע"ש:

(כא) (ליקוט) ואפי' הוא כו'. עססי' זה (ע"כ):

(כב) ונ"ל דבדיעבד. ע"ל סי' ז' ס"ז בהגה:

(ליקוט) ונ"ל. דלאו כשושבינו הוא ועס"י ז' ס"ז (ע"כ):

(כג) האיש עם אשתו כו' ולפיכך אינו כו'. ר"ל רק דור א' בין למעלה בין למטה אבל דור ב' שהוא שלישי לה אע"ג דבראשון בשני אמרי' בעל כאשתו כדתנן במתני' ואפי' שני בשני בדור שלישי לא דאיתפליג דרא ולכך מכשיר בירושלמי אשת פנחס ובגמ' מר בר רב אשי באבא דאבא ומתני' שלימה תנן חורגו לבדו אבל בנו לא וכמ"ש רש"י שם וז"ש הטור בסכ"ג אבל אבי חמיו כו' ובחכם דחקו ב"י וד"מ שם וע"ש:

(כד) (ליקוט) לא לבנה כו' ולא לבתה כו'. ירושלמי שם הל' ז' תנינן חורגו לבדו אשת חורגו מהו בעל חורגתו מהו אשה כבעלה ובעל כאשתו וחמת אשת חורגו כחורגו והבעל כאשתו כו' ע"ש (ע"כ):

(כה) (ליקוט) ולא לאביה כו'. כ"ז דומין להד' בבות ראשונות ואביה ואמה מפורש שם דאפי' אחיהם פסולין כמ"ש במתני' וגמ' אחי חמי כו' אחי חמותי כו' (ע"כ):

(כו) אבל אם העיד. דאין פסול רק לה משום איקרובי דעתא. שם. בגמ' ע"ש:

(כז) ודוקא כו'. דליכא אקרובי דעתו עדיין:

(ליקוט) ודוקא כו'. מדמותר בתוך שבעה אלמא לאו קרובי דעתא הוא כלל וערא"ש פ"ג דמ"ק צ"ה בשם ר"ת (ע"כ):

(כח) ומיהו אם. שם לא אמרן אלא לאפוקי כו' ונ"מ לדידן בשידוכין:

(כט) בין לזכותו בין. שם:

(ל) מיהו אם. עסי' ל"ד סכ"ז ויש חולקין כו' ומ"ש. שם:

(ליקוט) מיהו כו'. עסי' קמ"ו סט"ו וכמ"ש בפ' החולץ שפ' הרי"ף כמ"ד שם קם דינא (ע"כ):

(ליקוט) מיהו כו'. עש"ך (ע"כ):

(לא) (ליקוט) ל"ש כו'. ערא"ש שם פירש"י כו' והראב"ד כו' ומ' לכאורה דראב"ד חולק על רש"י וכ"כ רי"ו דבעידי הלואה לראב"ד נאמנין דפלגינן דיבורא כיון דשני דיבור' נינהו אבל א"א זה דהא הראב"ד מביאו הרא"ש שם לא מחלק בענין זה אלא משום דבע"ד אינו עד לגבי עצמו וכ"כ ש"ך ומ"מ לתי' הראשון של הרא"ש וכפי מ"ש בסט"ו בפיסול כו' וכן בהג"ה קרובי כו' והוא דלא כתי' הראב"ד צ"ל שיש עדים אחרים שהוא ערב בטענת כפירה אבל דעת הריטב"א וריב"ש כהראב"ד עסי' ל"ו (ע"כ):

(לב) קרובי הנרצח כו'. שם י"א פ' בא על אשתי כו':

(ליקוט) קרובי נרצח כו'. היינו לתי' השני של תוס דמכות ו' א' סד"ה נרבע ועוד אמר הר"י בכור כו' אבל לתי' הראשון צ"ל בהרוג כמ"ש תוס' שם בד"ה אלא מעתה כו' וכ"ש לתי' הרא"ש שם בשם הראב"ד בסי"ג שם והראב"ד כו' והא דאמר אדם קרוב כו' וכ"כ הריב"ש וכ' דוקא בבע"ד עצמו אבל בקרוביו פסולין ומבטלין ליתא לדין זה עסי' ל"ו ס"א בהגה תקנת הקהל כו' (ע"כ):

(לג) (ליקוט) שאין תועלת כו'. כמ"ש סי' ל"ד סכ"ו בהג"ה (ע"כ)

(לד) העדים. כ' הר"ן בספ"ב דכתובות אע"ג דאדחי טעמא דהזמה בגמ' דילן בסנה' כ"ח א' מ"מ הדין דין אמת ע"ש וכ"ה בתוספת' וירושלמי הביאו הרי"ף ורא"ש בפ"ג דסנה' שם:

(ליקוט) העדים כו' גמ' שם כ"ח א' ב' (ע"כ):

(לה) (ליקוט) או כו'. עתוס' דב"ק צ"ב ד"ה כגון שחולקים ע"ז וכמ"ש בסנה' כ"ז א' דהזמה ממקום אחר כו' דלא כירו' וער"ן פ"ב דכתובות (ע"כ):

(לו) אם הקהל כו'. שם כ"ד א' נאמן כו':

(לז) אבל אם כו'. וכן דיינים. שם כ"ג א' בערכאות שבסורי' ופי' בשהמחים רבים עליהם וכמש"ל בסי' ח' ס"א בהג"ה ותנן שם במתני' אימתי בזמן שמביא כו' וה"ה לעדים:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---