שו"ת הב"ח (הישנות)/נו

שו"ת הב"ח (הישנות) ‏ נו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במותב תלתא כו' העיד יצחק בר שלמה איך בין גיקומין קען סמאלנציק האב דארטין גיפונדן לייט לערך שמנה מנינים אונטר אין זיין גוועזן פיר אדר פינף בעלי בתים מקראקא יוסף גדלי' לוי פעטליצר מיט זיינם שוואגר אונ משה פישט זון אונ נאך איינר איז גיוועזין פון קראקא האט גהיישן מיכל האט זייני שותפות גהאט מיט דען יוסף גדלי' בכל דבר שבעולם באכילה ושתיי' ושאר ענייני' ועכשיו בסוכות שפ"ט הוא חמשה עשר שנה אונ דער מיכל איז גיוועזט איין יונגר מאן אונטר זיין אויגן איבר דיא נאז איז ער זוימר שפרענקלך גוועזן. אח"כ אז איך בין חולה גוועזין דא האט מיך מיין שאווגר מאיר כהן מק"ק גווארט אין מיינם חליות נאך דעם איז איין יהודי גשטארבן האט מאן גיזאט איינר פון קראקא איז גשטארבין אונ דאש קהל האט משתדל גוועזן דז מן זאל געבן מקום קבורה מען זאל ניט אוועק פירן נאך דר קבורה איז מיין שוואגר מאיר כהן הנ"ל קומן צו מיר האב איך אין גפרעגט וואו בישטו גבליבן האשטו מיך אליין גלאזין האט עד מיר משיב גוועזן מיר האבן דען בר מינן צו קבורה גטאן איין יונגר מאן איין בעל הבית מקראקא עכ"ל. וכן העיד הישיש כמר יעקב בר אשר כ"ץ איך בין באותו פעם אך צו סמאלנציק גוועזין האב איך גיהוארט דאז איין יונגר מאן פון קראקא איז גשטארבן הנ"ל ע"כ תורף העדות שהוגבה בק"ק פינטשוב בב"ד:

עוד הובא עדות וז"ל בפנינו ח"מ בא כמר מאיר בר יעקב הכהן והגיד בת"ע בעליו"ע וז"ל איך בין גוועזין צו סמאלנציק דוא מיכל קראקוור איז גשטארבין איין יונגר מאן קיין בארט צו מאל גהאט איין ווינציגל האט אים אויש גשפראצט איז זוימר שפרענקליך גיוועזין אויף דען שטערין איבר דער נאז אונ מיר האבן משתדל גוועזין איין בית הקברות דער ערשט דער אויף דען קברות ליגט איז איין יונגר גוועזין מיר האבן אים צו קבר ישראל גבראכט אונ דען מיכל הנ"ל אויך ליגן זיסט כמה נפשות דארטין אודר דער מיכל קראקוויר הנ"ל בין איך מיט גוועזין אצל הקבורה בין ניט ווייט דער פון גשטאנדן אז איין כהן דא ער איז גשטארבן בלילה איז קומין צו מיר יוסף גדליות האט מיר גזאגט בעו"ה דער יונגר מאן מיכל קראקוויר איז גשטארבן ער האט מיט דען ווייב איבר ג' שנים ניט גוואונט אונ האט צו מיר גירעט זיכט אז מן אים פריא צו קבורה ברענגט עכ"ל כמר מאיר כהן הנ"ל יום ה' כסליו שפ"ט בעיר וילין והחתומים הם כהר"ר יעקב שמש דק"ק עלקוש וכמר אהרן בן דוד טו"ז. ולפי שהיה ביישוב לא חתמו אלא שנים והשליח יהודי ששלחה האשה לגבות עדות הגיד בב"ד הלשון ששמע מפי מאיר כהן הנ"ל כנ"ל והשתא איכא הכא עד מפי עד שמעיד שמת מיכל קראקוור בעיר שמאלנציק וקברוהו בבית הקברות שהשתדלו ליתן לו קבורה:

ועתה באתה האשה רייכל בת חויה ושואלת מבית דיננו להתירה כי אומרת שבעלה הוא זה ומכרת אותו בסימנים זומיר שפרענקליך שהיה בפניו על מצחו כנזכר בדברי העדים הנ"ל:

תשובה יבדקו בקהלה קדושה קראקא אם לא היה שם עוד בעל הבית שהיה נקרא שמו מיכל קראקוויר ויצא מעיר קראקא באותן ימים שיצא מיכל הנ"ל בעלה של מרת רייכל הנ"ל מקראקא ולא חזר כי אם זה הוא שהלך ולא חזר איתתא זו שרי' ואע"ג דמכל אחד מעדות הנ"ל בלבדו אי אפשר להתירה דבעדות כמר יצחק בר שלמה לא הוזכר אלא שמת בעל הבית מקראקא ולא הוזכר שמו ואפילו את"ל דמאותן חמשה בעלי בתים מקראקא לא מת אלא אחד מהם והשאר כולם חיים היום אתנו אפ"ה איכא למימר כיון דהעד כמר יצחק בר שלמה לא העיד אלא מה ששמע מפי כמר מאיר הכהן איכא למיחש לחומרא בתחלות עדות שמא לפני יום או יומים או שבעה ימים בא עוד בעל הבית מקראקא ונפל למשכב ומת אבל מאותן ה' בעלי בתים שנזכרו בשמותן לא מת א' מהם וכמר מיכל מקראקא שהיה אחד מן החמשה הלך מן העיר סמאלנציק ולא נודע איו בכל זה איכא למיחש מאחר שזה העד היה חולי ולא ידע בחוליו אם באו עוד יהודי לעיר סמאלנציק בשעה שהיה חולה אם לאו ושמא בא עוד בעל הבית מקראקא ונפל למשכב ומת ומאלו ה' הראשונים לא מת אחד מהם כדפריש ור"פ יש בכור דמשני הא דבעינין פרצוף פנים עם החוטם גבי עדות האשה דאחמירו בה רבנן ופריך ומי אחמירו והא תנן הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד וכו' ומשני כי אקילו רבנן בסופה ופי רש"י לאחר שכיונו יפה שזה הוא הקילו חכמים בסוף עדותן להחזיקן אפילו בעבד ושפחה אבל בתחלתו לא אקילו רבנן ופי' רש"י תחלת העדות דהיינו ראיות המת לא אקילו עד שיכירוהו יפה עכ"ל ונ"ד נמי דלא ידעינן בתחלה בוודאי שמת אחד מן החמשה לא מקילין וחיישינן דילמא אינש אחרינא שהיה בא גם כן מקראקא לכאן מת שם באותו זמן גם מעדות כמר מאיר בר יעקב הכהן בלבדו לא היה לנו להתיר אשה זו שהרי לא העיד אלא בלשון זה איך בין גוועזין צו סמאלנציק דוא מיכל קראקוויר איז גשטארבן וכו' וכן אח"כ אודר דער מיכל קראקוויר הנ"ל וכו' דער יונגר מאן מיכל קראקוויר איז גשטארבן כו' ואיכא למימר דאין זה בעלה של רייכל הנ"ל שהיה בעל הבית מקראקא ודר בה עם אשתו אלא שזה שמעיד עליו בנערותו הלך מקראקא אל ארץ אחרת והיה נקרא בשם מיכל קראקוויר שהרי לא העיד כמר מאיר הכהן שהיה מיכל זה שמת בה"ב דר בקראקא אלא שהיו קוראין אותו מיכל קראקוויר וראייה לזה מפ' האשה שלום בעובדא דיצחק ר"ג דפליגי בה אביי ורבא דאביי אמר חיישינן לתרי יצחק ורבא אמר לא חיישינן וקאמר אביי מנא אמינא לך דההיא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתב ביה בצד קלוניא מתא אנא אנדרולינאי נהרדעי פטרית ותרוכית ית פלונית אנתתי ושלחה אבוה דשמואל לקמיה דר"י נשיאה ושלח ליה תבדוק נהרדעא כולא:

ורבא אמר אם איתא יבדוק כל העולם מבעי ליה אלא משום כבודו דאבוהו דשמואל הוא דשלחה הכי ופירש רש"י אם איתא דחיישינן יבדוק כל העולם מ"ל שמא אנדרונילאי אחר היה בנהרדעי והלך לו עכ"ל אלמא דלאביי דחיישינן לתרי יצחק חיישינן נמי דילמא מימים רבים היה איש אחר בנהרדעי והלך לו וע"כ נקרא שמו אנדרונילאי נהרדעי אף על פי שאינו דר שם עכשיו ומשמע דעד כאן לא פליג עליה רבא והלכתא כוותי' דרבא אלא בגט דכיון דכתיב בגט שמו ושם אשתו לא חיישינן לכולי האי לאחר דאתרמי שמו ושם אשתו כמו זה האיש ואשתו ודכוותי' לא חיישינן לתרי יצחק דאתרמי דתרווייהו יצחק ר"ג ובר אחתי' דרב ביבי ודאזלי מקורטבא לאספמיא אבל שם מיכל קראקוויר שכיח טובא ופשיטא דאפילו רבא מודה דחיישינן לתרי מיכל קראקוויר דאיתנהו בעולם כיון שלא הזכיר שם אביו וגם לא הזכיר שם עירו שדר בה שיצא ממנו והלך לסמאלנציק. ואף על גב דקאמר רבא התם מנא אמינא לה דלא חיישינן לתרי יצחק דהנהו תרי שטרי דנפקי במחוזא וכתיב ביה חבי בר ננאי וננאי בר חבי ואגבי בהו רבה בר אבוהו זוזי והא חבי בר ננאי וננאי בר חבי במחוזא שכיח טובא אלמא דלרבא אפילו שכיח טובא לא חיישינן לתרי יצחק לאו מילתא היא דכבר פירש רש"י ותו' לשם דהכי דייק רבא כיון דלענין ממונא אף על גב דשכיח טובא לא חיישינן לאחר אם כן לענין איסורא כי לא הוחזקו מיהו לא חיישינן אבל לענין איסורא היכי דשכיחי טובא חיישינן אפילו לרבא כדמוכח מעובדא דהתם בההיא גיטא אנא ענן בר חייא וכו' ואם כן ה"נ כיון דשכיח טובא מיכל קראקוויר חיישינן:

ועוד דהתוספות בפ' הספינה דף ז' הוכיחו דפשיטא היא דרבא נמי לא חייש לנפילה ופקדון כדמוכח בפ' ג"פ ולא מייתי ראייה אלא מדס"ל לרבא אין אותיות נקנות במסירה והשתא כי היכי דלא חיישינן דילמא מסר ליה ה"נ לא חיישינן לתרי יצחק וכך כתבו התוספות בפרק האשה שלום אלמא דמדמי חששא דחבי בר ננאי דשכיח טובא כשהשטר יוצא מתחת ידו דדילמא אחר מסר ליה לחששא דתרי יצחק דלא שכיח טובא יצחק ר"ג בר אחתיה דרב ביבי דאזלי מקורטבא לאספמיא וכי היכא דלא חיישינן גבי חבי בר ננאי ה"נ לא חיישינן לתרי יצחק אבל היכי דשכיחי טובא כגון הכא וודאי חיישינן דטובא מיכל קראקוויר איכא בעולם אכן נראה וודאי דיש להתיר אשה זו בהצטרף העדות גם יחד והוא שהעד הראשון העיד שב"ה מקראקא שהיה שמו מיכל היה לו שותפות עם יוסף גדליה מקראקא והיו יחד בסמאלנציק. וגם העיד ששמע מגיסו מאיר כהן שמת בה"ב מקראקא ושהיה משתדל בקבורתו שנתנו להם מקום קבורה. וכמר מאיר הכהן גם כן העיד בעצמו שבעיר סמאלנציק מת מיכל קראקוויר ושבא אליו כמר יוסף גדליה והגיד לו הבשורה שמת כמר מיכל קראקוויר והשתדל בקבורתו שנתנו להם מקום קבורה לקברו שהוא היה ראשון שקברוהו לשם זולת נער אחד נקבר תחלה א"כ מוכיחין הדברים שעל אותו בה"ב מקראקא שהי' בא מקראק' לסמאלנציק והיה נקרא בשם מיכל והיה שותפו של יוסף גדלי' העיד עליו מאיר הכהן שמת לשם וקברוהו בקבר ישראל:

וחשוב דבר זה כאלו הי' מעיד כמר מאיר הכהן בפירוש שהב"ה שבא מקראקא לסמאלנציק והיה נקרא שמו מיכל קראקויר ומת שם וקברוהו דמתירין את אשתו אעפ"י שלא הזכיר לא שם אביו ולא שם אשתו וכ"כ מהר"י קולון בשורש קע"ו דהא דתני' בתוספתא אין מעידין עליו עד שיהא מכירין שמו ושם עירו היינו דווקא היכא שאין מזכיר שם אביו אז צריך לומר יוסף שבמקום פלוני וכו' אלמא דכשמזכיר שמו ושם עירו סגי אעפ"י שלא הזכיר שם אביו ושם אשתו לא חיישינין לתרי יצחק בדלא הוחזקו בעיר וכ"כ בהגהות מרדכי סוף יבמות וז"ל והבא להעיד על השם לבדו לא סגי אם לא שזוכר ג"כ שם עירו כי הרבה שמות שוים עכ"ל אלמא דבשמו ושם עירו סגי אעפ"י שלא הזכיר שם אביו שהרי לא כתב המרדכי דצריך ג"כ להזכיר שם אביו ופירוש שם עירו היינו העיר שדר בה שממנה יצא לעיר אחרת ומת שם כדפרי' ויש לי הוכחה ברורה בדברי המרדכי דמדבר דווקא בשמו בלבד בלא שם אביו דכשמזכיר שם עירו ג"כ מתירין את אשתו אלא שאין פנאי להאריך בדברים שכבר בארתם בפסק אחר:

ותו דהסימן בפנים תרווייהו מעידים שהיה לו זוימר שפרענקליך אע"ג דכמר יצחק העיד וז"ל אונ אונטר דיא אויגן איבר דער נאז איז ער זוימר שפרענקליך גיוועזן בע"כ צ"ל דלשון זה הוה כאלו אומר אונ אונטר דיא אויגן אונ איבר דער נאז וכו' דבמצחו למעלה מן החוטם שהוא למעלה מן העינים היה לו ג"כ זוימר שפרענקליך כמו שה"ל תחת העינים וכמו שהעיד מאיר הכהן בפי' שהיה לו זוימר שפרענקליך במצחו למעלה מן החוטם דאי אפשר לומר שכמר יצחק העיד שלא ה"ל זוימר שפרענקליך אלא למטה מן העינים דאם כן מאי קאמר למעלה מן החוטם אלא ודאי דה"ק דלמטה מן עינים וגם למעלה מן החוטם דהיינו במצחו ה"ל נימורים הללו וכמר מאיר דלא הזכיר אלא הנימורים שהיה לו במצחו למעלה מן החוטם אולי היו ניכרים לשם ביותר ממה שהיה ניכרים למטה מן העינים ואין כאן הכחשה כלל בעדיות אלא שניהם מעידים על איש אחד שהיה בעל הבית מקראקא בא לסמאלנציק היה נקרא בשם מיכל קראקוויר ומת שם וקברוהו בקבר ישראל אבל אם לא היה מוכח מדברי העד כמר יצחק בעצמו דרצונו לומר שהיה לו נימורים למטה מן העינים וגם למעלה במצח א"כ היו העדים מכחישין זה את זה והיה קשה הדבר להתיר אשה זו דילמא כל אחד מעיד על איש אחר שמת ושניהם היו נקראים בשם מיכל קראקא וכיון תרי בשם מיכל קראקוויר חיישינן נמי לתלתא ובעלה של האשה רייכל אזל לעלמא ועודנו חי ואע"ג דשנינו באחד אומר מת ואחד אומר נהרג דר"מ אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרי אלו לא ינשאו ר' יהודא ור"ש אומר הואיל דזו וזו מודות שאין קיים ינשאו וע"כ ל"פ אלא בצרות דתלינן דכ"א אומר שקר לקלקל צרתה אבל בעידי' דעלמא אף ר"מ מודה דלא הוי הכחשה התם ודאי כיון דשניהם מעידין שפלוני זה אינו בעולם אלא שזה אומר שמת על מטתו וזה אומר נהרג דכיון דשניהם מעידי' שאינו קיים משיאין את אשתו וה"ה בכל שאר הכחשות בין שמכחישין זא"ז בגוף העידות בין בהכחשה בבדיקות או אפי' בז' חקירות דבעלמא עידותן בטילה א"ה לגבי עידות אשה הקילו דאפילו הכחשה בחקירות לאו הכחשה היא כיון דשניהם מעידים שאינו קיים אבל בנ"ד אם היה כאן הכחשה היינו חוששים בתחלה עידות דשמא כל אחד מעיד על איש אחר שהיה שמו מיכל מקראקא דאפילו לרבא דלא חיישינן לתרי יצחק הכא דאיכא הוכחה דתרי נינהו כיון דמכחישין זא"ז בסימנין שבפרצוף פנים פשיטא דהיינו חוששים לתרי ותלתא אבל למאי דפי' והוא אמת דמוכח מדברי העד עצמו שרצונו לומר שהיה לו נימורים אלו בשני מקומות תחת העינים וגם למעלה מן החוטם דאי אפשר לומר שמעיד על מקום אחד בלבד תחת העינים שהוא למעלה מן החוטם שזה שקר שהרי למעלה מן החוטם הוא למעלה מן העינים ולא למטה מן העיני' אלא בע"כ דגם למעלה מן החוטם קאמר וא"כ אין כאן הכחשה כלל ושניהם על איש א' מעידין שהי' מקראקא ויצא לסמאלנציק והיה נקרא שמו מיכל קראקיוויר ומת שם בסמאלנציק וקברוהו בקבר ישראל והלכך אם לא הזחזקו ב' אנשים מקראקא שיצאו לפני ששה עשר שנה ויותר שהיה שמם מיכל ולא חזרו כי אם מיכל זה בעלה של רייכל בת חויה שהלך ולא חזר אשה זו מותרת לינשא לכל גבר דיתיצביין הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי שמי אנכי הקטן והצעיר יואל בן לאדוני אבי מוהר"ר שמואל זכרו לברכה ה"ה היום כו' ח' תמוז שפ"ט לפ"ק פ"ה ק"ק קראקא:

אחר זה הגיעו לידי עדות אחד המכחיש העדות הראשון וגם נשמע מפי הגוים שהמיכל חי במאסקווי מעתה לא יצאה האשה להיתר מבית דיננו ועמדה באיסור עד היום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף