שו"ת חתם סופר/ה/קצג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | <noinclude>{{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | |||
'''אל''' הר המור גבעת הלבונה רב חסדי' ורב חנינא חכמתו בחוץ תרונה ועשר ידות לו בבינה, יתברך בברכת השנים הטובות מאלקי קדם מעונה, תחז בציון עיני' רועים שבעה ונסיכים שמונה ה"ה ידיד עליון מגדול מעוז וחביון גאון ישראל רכבו ופרשיו זה דור דורשיו נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מוהר"ר אפרים זלמן מרגליות טובה נ"י ה' ישמרהו ויחייהו, אורך ימים ושנות חיים ושלום ישביעהו, לאלתר בספרן של צדיקים לחיים בירושלים יכתבהו ויחתמהו אמן: | |||
'''ימים''' רבים של צער הי' לי על שלילות מכתב קדשו ביודעי ומכירי גודל הענוה ידעתי כי לא דבר רק הוא איחור פעמי מרכבו' כבודו והנה תמול נהנתי מזיו אורו כי יהל ה' יאיר נרו ויגיה חשכו ויהי' עיני' הבדולחי' מאירות כשמש וירח וקווי ה' יחליפו כח ובני מענינו ילכו שחוח ותפלתינו תקובל כריח הניחוח אמן: | |||
'''בק"ק''' האמבורג הדפיסו קבוץ אגריות מגאוני הזמן וקראוהו ספר דברי הברית ותלי"ת פעל ישועות בקרב הארץ וכו' מ"ש הדרת גאונו בפי' וסדרו נסכים אמנם כן הוא בספר תניא אבל הגאון מהריעב"ץ בסידור שלו מייתי ב' הפירושים ולא הכריע ובאמת דבריו שם תמוהים שפי' בפי' השני סידור הקנים שהם קשות הנסך ותימא שהרי אין סידור ולא נטילתן דוחה שבת וגם פר"מ הגאון נ"י כ' סידור בזיכי' קשה לי לפרש לשון מסך על ב' בזיכין ואין בהם כדי לסוכך על השולחן אבל בס' תניא פי' על מערכת הלחם שתרגם סידור יע"ש והוא בודאי על השולחן. דברי הערוך ערך גרע דמייתי הגאון נ"י טוב הי' לו לפרש כי לע"ד הוא מחוסר ביאור ובגליון ש"ס ב"ב קי"א ע"ב שלי כתבתי עיין מ"ש רשב"ם שם ולאו דוקא מגרע ומוסף דא"כ רבא נמי סכינא חריפא עיי' ערך גרע בשם ר"ח ודברי' אינם מובנים ומ"מ נ"ל מפני קו' זו דסכינא חריפא פליג הכא ר' ישמעאל ולית לי' מוסיפים וגורעים אבל בעלמא מודה דאלת"ה תקשה לדידי' במנחות ל"ה ע"א תוס' ד"ה לטטפת ואש"נ יומא מ"ח דם מהפר וקבלנו דלא פליג ר' ישמעאל דהתם ליכא תיבה שלימה דמפסקא קרא ולזה נתכוונו תוס' שם בלי שום הגה' מהרש"א ובזה יובנו דברי קרבן אהרן בת"כ פ' ויקרא גבי ולקח מדם הפר וע"ש ובספר שיח יצחק על יומא לא עמד על כוונתו ואש"נ הך דחמישיתיו ב"מ נ"ד ע"ב דתיתי ככ"ע ויעיי' בכורו' מ"ד ע"ב גבי מרוח אשך דפליגי ר"י ור"ע אר"ח ב"א וי"ל וק"ל ויעי' ב"מ כ"ח ע"א מפיק רבא סימני' דאוריי' מעד דרוש אחיך אותו והתוס' כ"ז ע"ב מפירש"י ד"ה דרשהו משמע דהך דרשא היא ע"י גורעי' ומוסיפי' וגם סכינא חריפא יע"ש ואפשר דלאביי דפליגי תנאי בסי' דאוריי' בהא פליגי אי גורעי' ומוסיפי' בכה"ג אמנם הרא"ם בפסוק זה השיא כוונת רש"י לענין אחר וצ"ע בכל זה עכ"ל שם על הגליון: | |||
'' | '''מ"ש''' והאריך מירושלמי פ"ק דמגלה דבורגני א' בדא להם ארמית מתוך לשון יוונית לע"ד פשוט מאוד דט"ס וצ"ל רומית והוא לשון לטיין שהמציא להם לאטינוס כמבואר בספר יוחסין דפוס אמסטרדם ק"ב ע"ב ד"ה הזמן השלישי וכו' ובצמח דוד ח"ב שנת שמ"ה לאלף השלישי והירושלמי שם הזכיר לפני זה לשון סורסי ולשון רומי ולשון עברי ואשורי יע"ש ובחי' תורה אמרתי בהא דאלדד ומידד מתנבאים במחנה משה מת יהושע מכניס שנבואה זו שייך להאי ענינא דבס' מאור עינים מונה והולך ע"ב אומות נגד דברי חז"ל ואמינא אנא כי אומות שהחריבו בית אלקינו בגוים לא יתחשבו דכתי' בגוי נבל אכעיסם וקרא כתי' במחריבי בית ראשון כשדים עם לא הי' ונכרת מהם כתב ולשון כמבואר פ"ק דמגילה וכן מחריבי בית שני כתי' קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאוד שאין להם כ' ולשון כמבואר פ"ק דע"ז ואין להם אלא אותו לשון שבדה להם הבורגני, וידוע יצב גבולו' עמים למספר בני ישראל ע' נפש וכנגדן ע' סנהדרין כמ"ש רמב"ן בחומש והנה בפ' אספה עשה מרע"ה ע"ב פתקין ב' מהם חלק וכשהתנבאו גם אלו השנים אלדד ומידד הי' זה רמז לב' אומות נוספת מחריבי הבית וידוע אלו נכנס מרע"ה לא"י לא עע"ז ולא נחרב בהמ"ק ע"כ הי' זו ענין נבואתם עכ"ל בחי' תורה שלי: | ||
'''גם''' מה דפשיטא לי' למר ניהו רבה דהמתפלל בלשון בדוי הנ"ל או בשום לשון שנשתבש מלשונות האומות לא יי"ח תפלה ולא ידענא מאי אולמייהו דשבעים לשונות לענין תפלה בכל לשון שהוא שומע ומבין יוצא ובתנאי שמדברים כן בחצרות המלכים באותה המדינה דאלת"ה לא ירצה משום הקריבהו נא לפחתיך וכעין שאמרו בענין מלבושי' ועטופים בשעת תפלה יעיי' בש"ע סי' צ"א סעי' ה' אבל אם הלשון צח ונקי לפי ההסכמה באותו זמן ובאותו המקום ואיננו לשון עלגים לא ידעתי מהיכי פשיטא לי' למר למיפסל טפי משארי לשונות: | |||
'''אמנם''' כל שארי דברי קדשו נכונים למבין שאין לנו להתפלל כ"א בלה"ק דוקא וכמ"ש והאריכו כל הגאונים בספר דברי הברית והאנשים המתנגדים כשם שרוצים להשכיח זכרון ירושלים כן רוצים להשכיח לה"ק מישראל פן יגאלו בזכות שלא שינו לשונם ויעיי' מ"ש בתמים דעים סי' קפ"ד שכבר עמד על כוונה זו ואמרתי להיות מתון בשלוח מכתב קדשו לק"ק האמבורג עד עת בא דברי קדשו שנית אולי ייטיב בעיני קדשו דבר א' מהדברים שנכתבו לעיל ויצוה לתקן והנני למצותו יצו ה' ברכתו בביתו ויחלימהו ויחייהו למר ולתורתו כנפשו הקדושה והטהורה ונפש א"נ. פ"ב יום ג' דסליחות תקע"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:רבי אפרים זלמן מרגליות: תשובות אליו]]</noinclude> | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־21:36, 1 ביוני 2023
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
אל הר המור גבעת הלבונה רב חסדי' ורב חנינא חכמתו בחוץ תרונה ועשר ידות לו בבינה, יתברך בברכת השנים הטובות מאלקי קדם מעונה, תחז בציון עיני' רועים שבעה ונסיכים שמונה ה"ה ידיד עליון מגדול מעוז וחביון גאון ישראל רכבו ופרשיו זה דור דורשיו נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מוהר"ר אפרים זלמן מרגליות טובה נ"י ה' ישמרהו ויחייהו, אורך ימים ושנות חיים ושלום ישביעהו, לאלתר בספרן של צדיקים לחיים בירושלים יכתבהו ויחתמהו אמן:
ימים רבים של צער הי' לי על שלילות מכתב קדשו ביודעי ומכירי גודל הענוה ידעתי כי לא דבר רק הוא איחור פעמי מרכבו' כבודו והנה תמול נהנתי מזיו אורו כי יהל ה' יאיר נרו ויגיה חשכו ויהי' עיני' הבדולחי' מאירות כשמש וירח וקווי ה' יחליפו כח ובני מענינו ילכו שחוח ותפלתינו תקובל כריח הניחוח אמן:
בק"ק האמבורג הדפיסו קבוץ אגריות מגאוני הזמן וקראוהו ספר דברי הברית ותלי"ת פעל ישועות בקרב הארץ וכו' מ"ש הדרת גאונו בפי' וסדרו נסכים אמנם כן הוא בספר תניא אבל הגאון מהריעב"ץ בסידור שלו מייתי ב' הפירושים ולא הכריע ובאמת דבריו שם תמוהים שפי' בפי' השני סידור הקנים שהם קשות הנסך ותימא שהרי אין סידור ולא נטילתן דוחה שבת וגם פר"מ הגאון נ"י כ' סידור בזיכי' קשה לי לפרש לשון מסך על ב' בזיכין ואין בהם כדי לסוכך על השולחן אבל בס' תניא פי' על מערכת הלחם שתרגם סידור יע"ש והוא בודאי על השולחן. דברי הערוך ערך גרע דמייתי הגאון נ"י טוב הי' לו לפרש כי לע"ד הוא מחוסר ביאור ובגליון ש"ס ב"ב קי"א ע"ב שלי כתבתי עיין מ"ש רשב"ם שם ולאו דוקא מגרע ומוסף דא"כ רבא נמי סכינא חריפא עיי' ערך גרע בשם ר"ח ודברי' אינם מובנים ומ"מ נ"ל מפני קו' זו דסכינא חריפא פליג הכא ר' ישמעאל ולית לי' מוסיפים וגורעים אבל בעלמא מודה דאלת"ה תקשה לדידי' במנחות ל"ה ע"א תוס' ד"ה לטטפת ואש"נ יומא מ"ח דם מהפר וקבלנו דלא פליג ר' ישמעאל דהתם ליכא תיבה שלימה דמפסקא קרא ולזה נתכוונו תוס' שם בלי שום הגה' מהרש"א ובזה יובנו דברי קרבן אהרן בת"כ פ' ויקרא גבי ולקח מדם הפר וע"ש ובספר שיח יצחק על יומא לא עמד על כוונתו ואש"נ הך דחמישיתיו ב"מ נ"ד ע"ב דתיתי ככ"ע ויעיי' בכורו' מ"ד ע"ב גבי מרוח אשך דפליגי ר"י ור"ע אר"ח ב"א וי"ל וק"ל ויעי' ב"מ כ"ח ע"א מפיק רבא סימני' דאוריי' מעד דרוש אחיך אותו והתוס' כ"ז ע"ב מפירש"י ד"ה דרשהו משמע דהך דרשא היא ע"י גורעי' ומוסיפי' וגם סכינא חריפא יע"ש ואפשר דלאביי דפליגי תנאי בסי' דאוריי' בהא פליגי אי גורעי' ומוסיפי' בכה"ג אמנם הרא"ם בפסוק זה השיא כוונת רש"י לענין אחר וצ"ע בכל זה עכ"ל שם על הגליון:
מ"ש והאריך מירושלמי פ"ק דמגלה דבורגני א' בדא להם ארמית מתוך לשון יוונית לע"ד פשוט מאוד דט"ס וצ"ל רומית והוא לשון לטיין שהמציא להם לאטינוס כמבואר בספר יוחסין דפוס אמסטרדם ק"ב ע"ב ד"ה הזמן השלישי וכו' ובצמח דוד ח"ב שנת שמ"ה לאלף השלישי והירושלמי שם הזכיר לפני זה לשון סורסי ולשון רומי ולשון עברי ואשורי יע"ש ובחי' תורה אמרתי בהא דאלדד ומידד מתנבאים במחנה משה מת יהושע מכניס שנבואה זו שייך להאי ענינא דבס' מאור עינים מונה והולך ע"ב אומות נגד דברי חז"ל ואמינא אנא כי אומות שהחריבו בית אלקינו בגוים לא יתחשבו דכתי' בגוי נבל אכעיסם וקרא כתי' במחריבי בית ראשון כשדים עם לא הי' ונכרת מהם כתב ולשון כמבואר פ"ק דמגילה וכן מחריבי בית שני כתי' קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאוד שאין להם כ' ולשון כמבואר פ"ק דע"ז ואין להם אלא אותו לשון שבדה להם הבורגני, וידוע יצב גבולו' עמים למספר בני ישראל ע' נפש וכנגדן ע' סנהדרין כמ"ש רמב"ן בחומש והנה בפ' אספה עשה מרע"ה ע"ב פתקין ב' מהם חלק וכשהתנבאו גם אלו השנים אלדד ומידד הי' זה רמז לב' אומות נוספת מחריבי הבית וידוע אלו נכנס מרע"ה לא"י לא עע"ז ולא נחרב בהמ"ק ע"כ הי' זו ענין נבואתם עכ"ל בחי' תורה שלי:
גם מה דפשיטא לי' למר ניהו רבה דהמתפלל בלשון בדוי הנ"ל או בשום לשון שנשתבש מלשונות האומות לא יי"ח תפלה ולא ידענא מאי אולמייהו דשבעים לשונות לענין תפלה בכל לשון שהוא שומע ומבין יוצא ובתנאי שמדברים כן בחצרות המלכים באותה המדינה דאלת"ה לא ירצה משום הקריבהו נא לפחתיך וכעין שאמרו בענין מלבושי' ועטופים בשעת תפלה יעיי' בש"ע סי' צ"א סעי' ה' אבל אם הלשון צח ונקי לפי ההסכמה באותו זמן ובאותו המקום ואיננו לשון עלגים לא ידעתי מהיכי פשיטא לי' למר למיפסל טפי משארי לשונות:
אמנם כל שארי דברי קדשו נכונים למבין שאין לנו להתפלל כ"א בלה"ק דוקא וכמ"ש והאריכו כל הגאונים בספר דברי הברית והאנשים המתנגדים כשם שרוצים להשכיח זכרון ירושלים כן רוצים להשכיח לה"ק מישראל פן יגאלו בזכות שלא שינו לשונם ויעיי' מ"ש בתמים דעים סי' קפ"ד שכבר עמד על כוונה זו ואמרתי להיות מתון בשלוח מכתב קדשו לק"ק האמבורג עד עת בא דברי קדשו שנית אולי ייטיב בעיני קדשו דבר א' מהדברים שנכתבו לעיל ויצוה לתקן והנני למצותו יצו ה' ברכתו בביתו ויחלימהו ויחייהו למר ולתורתו כנפשו הקדושה והטהורה ונפש א"נ. פ"ב יום ג' דסליחות תקע"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |