שו"ת מבי"ט/א/ל: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מתוך דיקטה + התאמה ראשונית) |
מ (הסרת תבנית שנוספה בטעות (נבדק טכנית) (דרך JWB)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''<big>ראתה</big>''' עיני כל יקר אגרת שלוחה מאת החכם ה"ר אליה קפסלי נר"ו אוגרת טענו' וראיות להחמיר ולאסור שומת אבן חדא בהיכל בית הכנס' מצוייר בה צורת ארי בולטת וחוסמת היא את העברים העוברים בקביע' האבן הנז' על היכל הקדש וראינו דבריו נכוחי' דרך כלל בענין הדין הנז' להחמיר כי גם שלדע' הרמב"ם ז"ל שאר כל הצורות חוץ מצורת אדם מותרין בין בולטו' בין שוקעות הרי יש מחמירין בזה וכמו שהביא הר"ן ז"ל פ' כל הצלמים והכריע בלשון אח' על דרך מה שפי' הרב רבינו מאיר ז"ל דשאר כל הצורות כולן בולטות אסורות בין לעשותן בין לקיימן שוקעות מותרות ומשום חשדא וכתב בשם הרמב"ן ז"ל שכל אלו שאסרו משום חשדא לא אסרו אלא על המכובדין אבל על המבוזין מותר וכן כתוב בס' יורה דעה וא"כ צורת אריה זה הבולטת אסורה לדעת הרמב"ן ז"ל והר"ן הכריע כדבריו ואף הרמב"ן ז"ל אסר במכובדין משום חשדא וצורת אריה זה על אבן שיש שבהיכל חשיבא על המכובדין ונרא' כי אף לדעת הרמב"ם ז"ל המתיר יאסור בבית הכנס' דאיכא חשדא טפי מבשאר מקומות וכן רבי' אפרים המתיר צורות עופות וסוסים בבית הכנסת נראה דלא איירי בבולט ולכך צורת אריה זה אסור להניחה בבית הכנסת וכמו שכתב במרדכי ובהגהו' האשר"י משם רבי' אליקי' ז"ל ואין צורך לחלק חילוקים הרבה בין זה לההוא כנשת' דשף ויתיב בנהרדעא דהוה ביה אנדריט' כדמייתי פ' כל הצלמים ופ' אם אינם מכירים דהתם שאני דאניסי' היו בדבר וכמו שכתב בערוך ערך אדריטאל שגזר המלך והעמידוה על כרחן של ישראל וכשבטלה המלכות סלקוה ולכן ראוי לכל מי שמלאו לבו לעשו' כן כי לא ידענו מי הוא שיפריש ויסלק עצמו מזה ויטול שכר על הפרישה ולא תהיה מצותו באה בעבירה ואם מאן ימאן גם אנחנו נהיה לקוץ מכאיב ולסילון ממאיר לביתו ולכל הנלוי' אליו ועצתינו תנחה אותו למען ילך בדרך טובי' ואורחות צדיקים ישמור משה בן יוסף: | '''<big>ראתה</big>''' עיני כל יקר אגרת שלוחה מאת החכם ה"ר אליה קפסלי נר"ו אוגרת טענו' וראיות להחמיר ולאסור שומת אבן חדא בהיכל בית הכנס' מצוייר בה צורת ארי בולטת וחוסמת היא את העברים העוברים בקביע' האבן הנז' על היכל הקדש וראינו דבריו נכוחי' דרך כלל בענין הדין הנז' להחמיר כי גם שלדע' הרמב"ם ז"ל שאר כל הצורות חוץ מצורת אדם מותרין בין בולטו' בין שוקעות הרי יש מחמירין בזה וכמו שהביא הר"ן ז"ל פ' כל הצלמים והכריע בלשון אח' על דרך מה שפי' הרב רבינו מאיר ז"ל דשאר כל הצורות כולן בולטות אסורות בין לעשותן בין לקיימן שוקעות מותרות ומשום חשדא וכתב בשם הרמב"ן ז"ל שכל אלו שאסרו משום חשדא לא אסרו אלא על המכובדין אבל על המבוזין מותר וכן כתוב בס' יורה דעה וא"כ צורת אריה זה הבולטת אסורה לדעת הרמב"ן ז"ל והר"ן הכריע כדבריו ואף הרמב"ן ז"ל אסר במכובדין משום חשדא וצורת אריה זה על אבן שיש שבהיכל חשיבא על המכובדין ונרא' כי אף לדעת הרמב"ם ז"ל המתיר יאסור בבית הכנס' דאיכא חשדא טפי מבשאר מקומות וכן רבי' אפרים המתיר צורות עופות וסוסים בבית הכנסת נראה דלא איירי בבולט ולכך צורת אריה זה אסור להניחה בבית הכנסת וכמו שכתב במרדכי ובהגהו' האשר"י משם רבי' אליקי' ז"ל ואין צורך לחלק חילוקים הרבה בין זה לההוא כנשת' דשף ויתיב בנהרדעא דהוה ביה אנדריט' כדמייתי פ' כל הצלמים ופ' אם אינם מכירים דהתם שאני דאניסי' היו בדבר וכמו שכתב בערוך ערך אדריטאל שגזר המלך והעמידוה על כרחן של ישראל וכשבטלה המלכות סלקוה ולכן ראוי לכל מי שמלאו לבו לעשו' כן כי לא ידענו מי הוא שיפריש ויסלק עצמו מזה ויטול שכר על הפרישה ולא תהיה מצותו באה בעבירה ואם מאן ימאן גם אנחנו נהיה לקוץ מכאיב ולסילון ממאיר לביתו ולכל הנלוי' אליו ועצתינו תנחה אותו למען ילך בדרך טובי' ואורחות צדיקים ישמור משה בן יוסף: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־19:49, 31 במאי 2023
< הקודם · הבא > |
ראתה עיני כל יקר אגרת שלוחה מאת החכם ה"ר אליה קפסלי נר"ו אוגרת טענו' וראיות להחמיר ולאסור שומת אבן חדא בהיכל בית הכנס' מצוייר בה צורת ארי בולטת וחוסמת היא את העברים העוברים בקביע' האבן הנז' על היכל הקדש וראינו דבריו נכוחי' דרך כלל בענין הדין הנז' להחמיר כי גם שלדע' הרמב"ם ז"ל שאר כל הצורות חוץ מצורת אדם מותרין בין בולטו' בין שוקעות הרי יש מחמירין בזה וכמו שהביא הר"ן ז"ל פ' כל הצלמים והכריע בלשון אח' על דרך מה שפי' הרב רבינו מאיר ז"ל דשאר כל הצורות כולן בולטות אסורות בין לעשותן בין לקיימן שוקעות מותרות ומשום חשדא וכתב בשם הרמב"ן ז"ל שכל אלו שאסרו משום חשדא לא אסרו אלא על המכובדין אבל על המבוזין מותר וכן כתוב בס' יורה דעה וא"כ צורת אריה זה הבולטת אסורה לדעת הרמב"ן ז"ל והר"ן הכריע כדבריו ואף הרמב"ן ז"ל אסר במכובדין משום חשדא וצורת אריה זה על אבן שיש שבהיכל חשיבא על המכובדין ונרא' כי אף לדעת הרמב"ם ז"ל המתיר יאסור בבית הכנס' דאיכא חשדא טפי מבשאר מקומות וכן רבי' אפרים המתיר צורות עופות וסוסים בבית הכנסת נראה דלא איירי בבולט ולכך צורת אריה זה אסור להניחה בבית הכנסת וכמו שכתב במרדכי ובהגהו' האשר"י משם רבי' אליקי' ז"ל ואין צורך לחלק חילוקים הרבה בין זה לההוא כנשת' דשף ויתיב בנהרדעא דהוה ביה אנדריט' כדמייתי פ' כל הצלמים ופ' אם אינם מכירים דהתם שאני דאניסי' היו בדבר וכמו שכתב בערוך ערך אדריטאל שגזר המלך והעמידוה על כרחן של ישראל וכשבטלה המלכות סלקוה ולכן ראוי לכל מי שמלאו לבו לעשו' כן כי לא ידענו מי הוא שיפריש ויסלק עצמו מזה ויטול שכר על הפרישה ולא תהיה מצותו באה בעבירה ואם מאן ימאן גם אנחנו נהיה לקוץ מכאיב ולסילון ממאיר לביתו ולכל הנלוי' אליו ועצתינו תנחה אותו למען ילך בדרך טובי' ואורחות צדיקים ישמור משה בן יוסף:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |