ספר הערכים/אדם ועולם: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון הקודם והבא|אדם וחיים|אדם ושכל}} {{מרכז|{{גופן|4||'''אדם ועולם'''}}}} כשם שהאדם...") |
מ (החלפת {{ניווט כללי עליון הקודם והבא}} ב{{ניווט כללי עליון}} עקב תקלה (דרך JWB)) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''אדם ועולם'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''אדם ועולם'''}}}} | ||
כשם שהאדם הוא צורת העולם, כך הוא צורת האדם. וכשם שהאדם הוא תכלית העולם, כך הוא תכלית האדם. | כשם שהאדם הוא צורת העולם, כך הוא צורת האדם. וכשם שהאדם הוא תכלית העולם, כך הוא תכלית האדם. | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
וההתבוננות הזה, להבין את קדושת מעלת האדם, מועילה הרבה לא רק בנוגע למצוות שבין אדם למקום, אלא נם למצוות שבין אדם לחבירו. כי אז יבין גם מדעתו כמה יש או להשתדל לטובת חבירו, אחרי כי בלעדו אי אפשר לו להתקיים. ובזה יראה מעלת האדם. כי כל בעלי החיים יכולים לחיות חיי התבודדות ואינם צריכים לקיומם לסיוע מבני מינם, כי כל אחד מוצא פרנסתו מוכנת לפניו. | וההתבוננות הזה, להבין את קדושת מעלת האדם, מועילה הרבה לא רק בנוגע למצוות שבין אדם למקום, אלא נם למצוות שבין אדם לחבירו. כי אז יבין גם מדעתו כמה יש או להשתדל לטובת חבירו, אחרי כי בלעדו אי אפשר לו להתקיים. ובזה יראה מעלת האדם. כי כל בעלי החיים יכולים לחיות חיי התבודדות ואינם צריכים לקיומם לסיוע מבני מינם, כי כל אחד מוצא פרנסתו מוכנת לפניו. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:ספר הערכים|אדם ועולם]] |
גרסה אחרונה מ־02:17, 24 במאי 2023
< הקודם · הבא > |
כשם שהאדם הוא צורת העולם, כך הוא צורת האדם. וכשם שהאדם הוא תכלית העולם, כך הוא תכלית האדם.
האדם הוא צורת העולם ולכן יש לו קנין בכל העולם, ע"ד "אומן קונה בשבח כלי" (בבא קמא, צח, ע"ב) כי בלא האדם היה העולם שמם וחרב וכמו שאמר הכתוב: "ומלאו את הארץ וכבשוה" (בראשית, א, כח), אחרי שאתם תמלאו את הארץ, כי בלא האדם היה העולם ריק, כי היה נעדר התכלית והעדר התכלית הוא כמו הערך מוחלט, לכן "כבשוה", יש לכם הזכות לכבוש את העולם תחת ידכם. וכמו כן היא צורת האדם. כי גם האדם הפרטי איננו יכול להתקיים בעולם בלי עזרת אנשים רבים. ותכלית כל העולם הוא האדם. כי כל הדברים, גם אחרי שהם מתוקנים, תכליתם היא, שהאדם יהנה מהם. ולולא זאת אין בהם שום תכלית. וכמו כן היא תכלית האדם, לתקן את אחרים. וכמו שאמרו: "אם למדת תורה הרבה לא החזיק טובה לעצמך" (אבות, ב, ט). והנה החשיבות והקדושה מתיחסות זו לזו, כי עניין הקדושה היא חשיבות נעלה, ובראותנו, כי לא לבד כל העולם נברא בשביל האדם, אלא גם האדם הכללי נברא בשביל הפרטי. וכמו שרבבות אנשים טורחים ויגעים בשביל היחיד, כי רק על ידם מתמלאים כל צרכיו זהו אות על קדושת האדם.
וההתבוננות הזה, להבין את קדושת מעלת האדם, מועילה הרבה לא רק בנוגע למצוות שבין אדם למקום, אלא נם למצוות שבין אדם לחבירו. כי אז יבין גם מדעתו כמה יש או להשתדל לטובת חבירו, אחרי כי בלעדו אי אפשר לו להתקיים. ובזה יראה מעלת האדם. כי כל בעלי החיים יכולים לחיות חיי התבודדות ואינם צריכים לקיומם לסיוע מבני מינם, כי כל אחד מוצא פרנסתו מוכנת לפניו.