ערך/טומאת מעת לעת: הבדלים בין גרסאות בדף
(←רקע: מ''מ) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== | == רקע == | ||
אשה שראתה דם | אשה שיצא דם מרחמה אל "בית החיצון" {{ממ|[[בבלי/נדה/מ/א|משנה, נדה מ.]]}}, אפילו אם עדיין לא יצא הדם לחוץ, הרי היא טמאה טומאת {{עע|נדה}}. | ||
==מחלוקת התנאים== | |||
אשה שראתה דם, נחלקו בדינה התנאים, לדעת שמאי, דיה שעתה. כלומר שאין חוששין שמא כבר יצא הדם לבית החיצון מקודם לכן, ואינה מטמאה למפרע כלל. לדעת הלל הרי היא טמאה למפרע עד הפקידה הקודמת, אולם לדעת חכמים הרי היא טמאה מעת לעת אא"כ נעשתה פקידה בתוך מעל"ע שאז נטמאת למפרע עד שעת הפקידה {{ממ|משנה, [[בבלי/נדה/ב/א|נדה ב.]]}}. ומ"מ אותה אשה אינה חוששת שמא ראתה מקודם לכן לענין שתהא מקולקלת למנינה {{ממ|[[בבלי/נדה/ו/א|נדה ו.]]}}. | |||
==בכתמים== | |||
לענין כתמים עד מתי מטמאה למפרע, עי' {{עע|כתמים}}. | |||
== מי מטמאות למפרע מעל"ע ומפקידה לפקידה == | == מי מטמאות למפרע מעל"ע ומפקידה לפקידה == | ||
הנדה והזבה ושומרת יום כנגד יום והיולדת אף על פי שלא ראתה דם כולם מטמאות למפרע מעת לעת או מפקידה לפקידה, [רמב"ם הל' מטמאי מו"מ פ"ג ה"ד]. | הנדה והזבה ושומרת יום כנגד יום והיולדת אף על פי שלא ראתה דם כולם מטמאות למפרע מעת לעת או מפקידה לפקידה, {{ממ|[[רמב"ם/מטמאי משכב ומושב/ג#ד|רמב"ם הל' מטמאי מו"מ פ"ג ה"ד]]}}. | ||
== שיעור מעת לעת == | == שיעור מעת לעת == | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
== עדים שלפני ואחר תשמיש == | == עדים שלפני ואחר תשמיש == | ||
עד שלאחר התשמיש הרי הוא כפקידה ושלפני התשמיש אינו כפקידה מפני שאינה בודקת בו יפה | עד שלאחר התשמיש הרי הוא כפקידה ושלפני התשמיש אינו כפקידה מפני שאינה בודקת בו יפה {{ממ|רמב"ם שם}}. | ||
== טומאת מעל"ע בחולין ותרומה == | == טומאת מעל"ע בחולין ותרומה == | ||
טומאת מעל"ע לא גזרוה גם לטמאות חולין [נדה ו.], ולענין תרומה נחלקו בגמ' | טומאת מעל"ע לא גזרוה גם לטמאות חולין {{ממ|[[בבלי/נדה/ו/א|נדה ו.]]}}, ולענין תרומה נחלקו בגמ' {{ממ|שם}} אם מטמאה או שרק לקודש יש טומאת מעל"ע. וגזירה זו של טומאת מעל"ע אין שורפין עליה אלא רק תולין. | ||
== ראתה בהרגשה אם טמאה מעל"ע == | == ראתה בהרגשה אם טמאה מעל"ע == | ||
אם בראתה בהרגשה יש טומאת מעל"ע, עי' חזו"א סימן צ"ו סקי"א | אם בראתה בהרגשה יש טומאת מעל"ע, עי' חזו"א סימן צ"ו סקי"א שדן בזה, ובמאירי מבואר דגם בראתה בהרגשה יש לטומאת מעל"ע, וכן מבואר בד' התוס' נדה ג' א' ד"ה מרגשת, ועי' חוו"ד סימן ק"צ סק"א בתו"ד ומשנה אחרונה ונאו"י סימן כ"ו סק"ד. | ||
== אשה שיש לה וסת == | == אשה שיש לה וסת == | ||
כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה [ | כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה {{ממ|משנה [[בבלי/נדה/ב/א|נדה ב.]]}}, ומבאר רש"י משום ד{{עע|אורח בזמנו בא}} וכ"כ הרשב"א{{הערה|במשמרת הבית בית ז' ש"ג יא:}}, אך בתוס' {{ממ|[[תוספות/נדה/ס/ב#עוברה|נדה ס' ב' ד"ה עוברה]]}}, מבואר דהטעם שדייה שעתה משום דשלא בשעת וסתה הרי כמסולקת דמים, וכ"כ הרא"ה{{הערה|בדק הבית שם}}, והר"ן {{ממ|בפ"ק דשבועות ה' א' מדפי הרי"ף}}. וראה {{עע|וסת}}. | ||
== אלו נשים דיין שעתן == | |||
במשנה נדה ז. נתבארו כמה שיטות אלו נשים דיין שעתן ואין חוששין שהדם היה כבר קודם לכן, לדעת רבי אליעזר ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה, וזקינה. ואילו רבי יהושע אמר שלא שמע אלא שרק בתולה דייה שעתה, אך מ"מ פסק הלכה כרבי אליעזר. | |||
והמשנה שם מפרטת איזו היא בתולה - כל שלא ראתה דם מימיה, אף על פי שנשואה. מעוברת - משיודע עוברה, מניקה - עד שתגמול את בנה. ונחלקו התנאים לגבי נתנה בנה למניקה, גמלתו, או מת, שר"מ אומר: מטמאה מעת לעת, ואילו חכ"א: דיה שעתה. | |||
איזוהי זקנה - כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה. ואילו לדעת רבי אליעזר כל אשה שעברו עליה שלש עונות - דיה שעתה, כלומר ולאו דוקא זקנה. עוד מביאה המשנה שיטה שלישית והיא שיטת רבי יוסי שמעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות - דיין שעתן. | |||
עוד מוסיפה המשנה, שגם נשים אלו שדיין שעתן, זה דוקא בראייה ראשונה, אבל בשניה - מטמאה מעת לעת. ואם ראתה הראשונה מאונס - אף השניה דיה שעתה. ובגמ' נתבארו בזה כמה שיטות. | |||
=== ערכים קשורים === | === ערכים קשורים === | ||
גרסה אחרונה מ־23:04, 17 בנובמבר 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
טומאת מעת לעת
רקע[עריכה]
אשה שיצא דם מרחמה אל "בית החיצון" (משנה, נדה מ.), אפילו אם עדיין לא יצא הדם לחוץ, הרי היא טמאה טומאת *נדה.
מחלוקת התנאים[עריכה]
אשה שראתה דם, נחלקו בדינה התנאים, לדעת שמאי, דיה שעתה. כלומר שאין חוששין שמא כבר יצא הדם לבית החיצון מקודם לכן, ואינה מטמאה למפרע כלל. לדעת הלל הרי היא טמאה למפרע עד הפקידה הקודמת, אולם לדעת חכמים הרי היא טמאה מעת לעת אא"כ נעשתה פקידה בתוך מעל"ע שאז נטמאת למפרע עד שעת הפקידה (משנה, נדה ב.). ומ"מ אותה אשה אינה חוששת שמא ראתה מקודם לכן לענין שתהא מקולקלת למנינה (נדה ו.).
בכתמים[עריכה]
לענין כתמים עד מתי מטמאה למפרע, עי' *כתמים.
מי מטמאות למפרע מעל"ע ומפקידה לפקידה[עריכה]
הנדה והזבה ושומרת יום כנגד יום והיולדת אף על פי שלא ראתה דם כולם מטמאות למפרע מעת לעת או מפקידה לפקידה, (רמב"ם הל' מטמאי מו"מ פ"ג ה"ד).
שיעור מעת לעת[עריכה]
בדקה עצמה בשחרית ומצאה טהורה ובחצי היום בדקה עצמה ומצאה דם הרי כל הטהרות שעשתה משעת פקידה ראשונה עד שעת פקידה שניה טמאות למפרע, וכן אם בדקה היום ומצאה טהורה ולאחר שנים או ג' ימים בדקה ומצאה דם כל הטהרות שעשתה מעת שבדקה ומצאה דם עד כ"ד שעות טמאות למפרע.
עדים שלפני ואחר תשמיש[עריכה]
עד שלאחר התשמיש הרי הוא כפקידה ושלפני התשמיש אינו כפקידה מפני שאינה בודקת בו יפה (רמב"ם שם).
טומאת מעל"ע בחולין ותרומה[עריכה]
טומאת מעל"ע לא גזרוה גם לטמאות חולין (נדה ו.), ולענין תרומה נחלקו בגמ' (שם) אם מטמאה או שרק לקודש יש טומאת מעל"ע. וגזירה זו של טומאת מעל"ע אין שורפין עליה אלא רק תולין.
ראתה בהרגשה אם טמאה מעל"ע[עריכה]
אם בראתה בהרגשה יש טומאת מעל"ע, עי' חזו"א סימן צ"ו סקי"א שדן בזה, ובמאירי מבואר דגם בראתה בהרגשה יש לטומאת מעל"ע, וכן מבואר בד' התוס' נדה ג' א' ד"ה מרגשת, ועי' חוו"ד סימן ק"צ סק"א בתו"ד ומשנה אחרונה ונאו"י סימן כ"ו סק"ד.
אשה שיש לה וסת[עריכה]
כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה (משנה נדה ב.), ומבאר רש"י משום ד*אורח בזמנו בא וכ"כ הרשב"א[1], אך בתוס' (נדה ס' ב' ד"ה עוברה), מבואר דהטעם שדייה שעתה משום דשלא בשעת וסתה הרי כמסולקת דמים, וכ"כ הרא"ה[2], והר"ן (בפ"ק דשבועות ה' א' מדפי הרי"ף). וראה *וסת.
אלו נשים דיין שעתן[עריכה]
במשנה נדה ז. נתבארו כמה שיטות אלו נשים דיין שעתן ואין חוששין שהדם היה כבר קודם לכן, לדעת רבי אליעזר ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה, וזקינה. ואילו רבי יהושע אמר שלא שמע אלא שרק בתולה דייה שעתה, אך מ"מ פסק הלכה כרבי אליעזר.
והמשנה שם מפרטת איזו היא בתולה - כל שלא ראתה דם מימיה, אף על פי שנשואה. מעוברת - משיודע עוברה, מניקה - עד שתגמול את בנה. ונחלקו התנאים לגבי נתנה בנה למניקה, גמלתו, או מת, שר"מ אומר: מטמאה מעת לעת, ואילו חכ"א: דיה שעתה.
איזוהי זקנה - כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה. ואילו לדעת רבי אליעזר כל אשה שעברו עליה שלש עונות - דיה שעתה, כלומר ולאו דוקא זקנה. עוד מביאה המשנה שיטה שלישית והיא שיטת רבי יוסי שמעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות - דיין שעתן.
עוד מוסיפה המשנה, שגם נשים אלו שדיין שעתן, זה דוקא בראייה ראשונה, אבל בשניה - מטמאה מעת לעת. ואם ראתה הראשונה מאונס - אף השניה דיה שעתה. ובגמ' נתבארו בזה כמה שיטות.
ערכים קשורים[עריכה]
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |