רש"י/מגילה/ג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(בדיקה טכנית וטיפול בתבניות + קישורי מראי מקום + עוגנים)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{הועלה אוטומטית}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>


'''{{עוגן1|הא}} דרבים.''' דהתם כל ישראל הוו:


{{ניווט כללי עליון}}
'''{{עוגן1|מענות}}.''' הספד על המת:


'''הא דרבים.''' דהתם כל ישראל הוו:
'''{{עוגן1|ולא}} מטפחות.''' על לבן:


'''מענות.''' הספד על המת:
'''{{עוגן1|אבל}} לא מקוננות.''' והתם מפרש איזהו עינוי ואיזהו קינה עינוי שכולן עונות כאחת קינה. אחת אומרת וכולן עונות אחריה:


'''ולא מטפחות.''' על לבן:
'''{{עוגן1|ת"ת}} דיחיד.''' ביטול מלמודו קל מעבודה ופורים


'''אבל לא מקוננות.''' והתם מפרש איזהו עינוי ואיזהו קינה עינוי שכולן עונות כאחת קינה. אחת אומרת וכולן עונות אחריה:
'''{{עוגן1|מדרבי}} יוסי בר חנינא.''' דדריש משפחה כו'


'''ת"ת דיחיד.''' ביטול מלמודו קל מעבודה ופורים
'''{{עוגן1|ולאחותו}} מה ת"ל.''' גבי נזיר כתיב על נפש מת לא יבא {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ו#|במדבר ו]]}} הרי הכל במשמע הדר כתיב בתריה קרא יתירא לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו כו' דריש לה בספרי לאביו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאמו מה ת"ל שאם היה כהן ונזיר אע"פ שקדוש ב' קדושות לאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאחיו שאם היה כהן גדול ונזיר לאחיו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה דעל כרחך כולהו למעוטי מת מצוה אתו הלכך אם אינו ענין לו תנהו ענין לחבירו ולאחותו מה ת"ל כו' ואם אינו ענין לאלו תנהו ענין לענין ביטול עבודה ומילה מפני מת מצוה:


'''מדרבי יוסי בר חנינא.''' דדריש משפחה כו'
'''{{עוגן1|שמת}} לו מת.''' אח או אחות:


'''ולאחותו מה ת"ל.''' גבי נזיר כתיב על נפש מת לא יבא {{ממ|במדבר ו}} הרי הכל במשמע הדר כתיב בתריה קרא יתירא לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו כו' דריש לה בספרי לאביו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאמו מה ת"ל שאם היה כהן ונזיר אע"פ שקדוש ב' קדושות לאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאחיו שאם היה כהן גדול ונזיר לאחיו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה דעל כרחך כולהו למעוטי מת מצוה אתו הלכך אם אינו ענין לו תנהו ענין לחבירו ולאחותו מה ת"ל כו' ואם אינו ענין לאלו תנהו ענין לענין ביטול עבודה ומילה מפני מת מצוה:
'''{{עוגן1|אמרת}} לא יטמא.''' כשם שאין נזיר מבטל נזירותו ליטמא לקרוביו כך הוא זה לא יבטל מפסחו:


'''שמת לו מת.''' אח או אחות:
'''{{עוגן1|את}} לא תעשה.''' דכתיב לא תוכל להתעלם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|דברים כב]]}} וכתיב והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כגון זקן ואינו לפי כבודו:


'''אמרת לא יטמא.''' כשם שאין נזיר מבטל נזירותו ליטמא לקרוביו כך הוא זה לא יבטל מפסחו:
'''{{עוגן1|בנחל}}.''' מקום נמוך:


'''את לא תעשה.''' דכתיב לא תוכל להתעלם {{ממ|דברים כב}} וכתיב והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כגון זקן ואינו לפי כבודו:
'''{{עוגן1|שישב}} ולבסוף הוקף.''' שנתיישב תחלה בבתים ולבסוף הוקף חומה נידון ככפר לענין בתי ערי חומה


'''בנחל.''' מקום נמוך:
'''{{עוגן1|בית}} מושב עיר חומה.''' בית מושב של עיר חומה:


'''שישב ולבסוף הוקף.''' שנתיישב תחלה בבתים ולבסוף הוקף חומה נידון ככפר לענין בתי ערי חומה
'''{{עוגן1|עשרה}} בטלנין.''' שבטלין ממלאכתן שיהו מצויין תמיד בבית הכנסת שחרית וערבית כדאמרינן במסכת ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ו/ב|דף ו:]]}} כיון שבא הקב"ה בבית הכנסת ולא מצא שם עשרה וכו


'''בית מושב עיר חומה.''' בית מושב של עיר חומה:
'''{{עוגן1|תנינא}}.''' בפירקין במתני' {{ממ|[[בבלי/מגילה/ה/א|ד' ה.]]}}:


'''עשרה בטלנין.''' שבטלין ממלאכתן שיהו מצויין תמיד בבית הכנסת שחרית וערבית כדאמרינן במסכת ברכות {{ממ|דף ו:}} כיון שבא הקב"ה בבית הכנסת ולא מצא שם עשרה וכו
'''{{עוגן1|כרך}} איצטריכא ליה.''' דכל כרך אינו אלא מקום שווקין שנכנסים שם מכל צד וגדול הוא יותר מעיר גדולה:
 
'''תנינא.''' בפירקין במתני' {{ממ|ד' ה.}}:
 
'''כרך איצטריכא ליה.''' דכל כרך אינו אלא מקום שווקין שנכנסים שם מכל צד וגדול הוא יותר מעיר גדולה:
 
'''דמיקלעי ליה מעלמא.''' אנשים הרבה ויש הרבה מהן בטלין ממלאכ' שאין עושין מלאכה אלא במקומן אפילו הכי בעינן קבועין דזמנין דלא משתכחין:
 
'''ישב אין.''' שחזר והוקף:


'''{{עוגן1|דמיקלעי}} ליה מעלמא.''' אנשים הרבה ויש הרבה מהן בטלין ממלאכ' שאין עושין מלאכה אלא במקומן אפילו הכי בעינן קבועין דזמנין דלא משתכחין:


'''{{עוגן1|ישב}} אין.''' שחזר והוקף:
<noinclude>{{שומר דף בבלי|לוד}}
{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:רש"י: מגילה]]</noinclude>
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:רש"י: מגילה]]

גרסה אחרונה מ־21:38, 7 בנובמבר 2021

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
טורי אבן
גליון הש"ס
חתם סופר
גליון מהרש"א
מהר"צ חיות
רש"ש

ילקוט אוצר הספרים
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

הא דרבים. דהתם כל ישראל הוו:

מענות. הספד על המת:

ולא מטפחות. על לבן:

אבל לא מקוננות. והתם מפרש איזהו עינוי ואיזהו קינה עינוי שכולן עונות כאחת קינה. אחת אומרת וכולן עונות אחריה:

ת"ת דיחיד. ביטול מלמודו קל מעבודה ופורים

מדרבי יוסי בר חנינא. דדריש משפחה כו'

ולאחותו מה ת"ל. גבי נזיר כתיב על נפש מת לא יבא (במדבר ו) הרי הכל במשמע הדר כתיב בתריה קרא יתירא לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו כו' דריש לה בספרי לאביו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאמו מה ת"ל שאם היה כהן ונזיר אע"פ שקדוש ב' קדושות לאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאחיו שאם היה כהן גדול ונזיר לאחיו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה דעל כרחך כולהו למעוטי מת מצוה אתו הלכך אם אינו ענין לו תנהו ענין לחבירו ולאחותו מה ת"ל כו' ואם אינו ענין לאלו תנהו ענין לענין ביטול עבודה ומילה מפני מת מצוה:

שמת לו מת. אח או אחות:

אמרת לא יטמא. כשם שאין נזיר מבטל נזירותו ליטמא לקרוביו כך הוא זה לא יבטל מפסחו:

את לא תעשה. דכתיב לא תוכל להתעלם (דברים כב) וכתיב והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כגון זקן ואינו לפי כבודו:

בנחל. מקום נמוך:

שישב ולבסוף הוקף. שנתיישב תחלה בבתים ולבסוף הוקף חומה נידון ככפר לענין בתי ערי חומה

בית מושב עיר חומה. בית מושב של עיר חומה:

עשרה בטלנין. שבטלין ממלאכתן שיהו מצויין תמיד בבית הכנסת שחרית וערבית כדאמרינן במסכת ברכות (דף ו:) כיון שבא הקב"ה בבית הכנסת ולא מצא שם עשרה וכו

תנינא. בפירקין במתני' (ד' ה.):

כרך איצטריכא ליה. דכל כרך אינו אלא מקום שווקין שנכנסים שם מכל צד וגדול הוא יותר מעיר גדולה:

דמיקלעי ליה מעלמא. אנשים הרבה ויש הרבה מהן בטלין ממלאכ' שאין עושין מלאכה אלא במקומן אפילו הכי בעינן קבועין דזמנין דלא משתכחין:

ישב אין. שחזר והוקף:



שולי הגליון


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף