רש"י/זבחים/סא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(תם ונשלם הגהת העמוד ע"פ כתה"י בס"ד) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
</noinclude> | |||
'''מהו דתימא כו'.''' כלומר ולא אכילה | {{עוגן|מהו|ד'''מהו}} דתימא כו'.''' כלומר ולא<ref>בכי"י '''ולאו'''.</ref> אכילה דמשנעקר המזבח אתא לאשמועינן אלא אכילת קדשי קדשים בלא קלעים אתא לאשמועינן דלא תימא כיון שנסתלקו קלעים יש כאן פסול יוצא: | ||
'''אבנים | '''אבנים שלשה פעמים.''' אם מזבח אבנים תעשה<ref>בכי"פ תעשה '''לי''' {{ממ|ובנד' "תעשה" ליתא}}.</ref> וגו' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כ#כב|שמות כ כב]]}} אבנים שלמות תבנה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#ו|דברים כז ו]]}} מזבח אבנים לא תניף וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#ה|דברים כז ה]]}}<ref>מה שהפך רש"י סדר המקראות צ"ע, אולי משום דס"ל דלא תניף נאמר רק על בית עולמים וצ"ע. ובנד' הוא כסדר המקראות.</ref>: | ||
'''נוב וגבעון.''' חד חשיב להו | '''נוב וגבעון.''' חד חשיב להו דשניהן במה ואינן קדושין: | ||
'''לא נסתלקה.''' שבשעת המסעות כופין | '''לא נסתלקה כלל.''' שבשעת המסעות כופין עליה פסכתר ומניחין אותה במקומה: | ||
'''אלא בימי שלמה.''' שנסתלקה משם למזבח אבנים שעשה שלמה: | '''אלא בימי שלמה.''' שנסתלקה משם למזבח אבנים שעשה שלמה: | ||
עד שבא מנשה וסילקה | '''עד שבא מנשה וסילקה''' גרסי':<ref>ביאר בס' פריו בעתו שבא לאפוקי מגי' התו"כ על הפסוק ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/א#ז|ויקרא א ז]]}} עד '''שנסתלקה''' בימי מנשה, דמשמע שנסתלק מעצמה, אבל "סילקה" משמע ע"י שהרס את המזבח.</ref> | ||
'''ואם איתא מעיקרא הוא דאיסתלק.''' משהוקם המשכן בשילה ובנו מזבח אבנים הוזקקה להסתלק | '''ואם איתא מעיקרא הוא דאיסתלק.''' משהוקם המשכן בשילה ובנו מזבח אבנים הוזקקה להסתלק מעל מזבח הנחשת: | ||
'''הוא דאמר | '''הוא דאמר''' רב חסדא דאמר '''כר' נתן'''. והא דלא אמ' הוא דאמר כר' אליעזר בן יעקב משום דר' נתן הוא דשמעינן ליה בהדיא דאמר מעשה כך היה. אבל מדר' אליעזר בן יעקב לא שמעינן<ref>בכי"י לא שמעינן '''ליה'''.</ref> אלא דהוכשר בשל אבנים: | ||
'''לא נסתלקה לבטלה.''' שתהא בטילה ממזבח | '''לא נסתלקה לבטלה.''' שתהא בטילה ממזבח הנחשת לגמרי: | ||
'''שביבא הוה משדרא.''' כשהיו מקטירין על | '''שביבא<ref>בכי"פ נוסף '''כמו שביבין דנור''' {{ממ|כן כתב הערוך [[ספר הערוך/שב/ז|ערך שב ז]] והוא לשון מקרא בדניאל {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ז#ט|ז ט]]}} כרסיה שביבין די נור.}}.</ref> הוה משדרא.''' כשהיו מקטירין על מזבח אבנים היו זיקים ולהבות יוצאות<ref>בכי"י '''זיקין''' ולהבות '''יוצאין'''.</ref> מאש של שמים<ref>בכי"פ '''שכינה'''.</ref> שעל<ref>בכי"י '''מעל'''.</ref> מזבח הנחשת של משה שאף הוא מונח שם: | ||
'''תנן התם.''' במסכת מדות ר' יוסי אומר | '''תנן התם.''' במסכת מדות ר' יוסי אומר מתחילה בימי שלמה לא היה אלא כ"ח כונס ועולה יסוד וסובב ומקום קרנות<ref>בכי"י '''הקרנות'''.</ref> ומקום הילוך עד שהיה מקום המערכה<ref>בכי"י '''מערכה'''.</ref> כ' על כ' וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו כו' נמצא יסודו ל"ב על ל"ב ומקום מערכתו כ"ד על כ"ד: | ||
'''גמא.''' גימל יוונית עשויה כמין כף פשוטה שלנו | '''גמא.''' גימל יוונית עשויה כמין כף פשוטה שלנו כדמפרש מן הדרום ומן המערב: | ||
{{עוגן|הכא|במקדש}} שני אין אש של שמים מסייעתן כדילפינן בפ"ק דיומא {{ממ|[[בבלי/יומא/כא/ב|דף כא:]]}} וארצה בו ואכבדה מחוסר ה' אלו חמשה דברים שחסר מקדש<ref>בכי"י '''במקדש'''.</ref> שני ואש אחד מהן<ref>בכי"י '''ואחד מהם אש''' {{ממ|ובכי"פ ואש '''אחת''' מהן}}.</ref> ואמרינן התם מיהוה הוה סיועי לא מסייעא: | |||
'''שיתין הוסיפו.''' קרן מערבית דרומית הוסיפו למשכה לדרום ולמערב ששם היו מנסכין נסכים כדאמרינן | '''שיתין הוסיפו.''' קרן מערבית דרומית הוסיפו למשכה לדרום ולמערב ששם היו מנסכין נסכים כדאמרינן במתני' לקמן {{ממ|[[בבלי/זבחים/סג/א|דף סג.]]}} ובימי שלמה היה כמין בור כרוי אצל אותה זוית לירד הנסכים לתוכו<ref>מ"כדאמרינן" עד כאן בכי"י נכתב עה"ג.</ref> ויורדין מן המזבח לרצפה ושותתין שם | ||
ובני הגולה הוסיפו הבניין עד שהיה אותו הבור קלוט לתוך המזבח ופתחו נקבים כנגדו בראש המזבח לירד שם הנסכים<ref>כ"ה בכי"י, ובכי"פ '''נסכים'''. בנד' מ"ובני הגולה" עד כאן הגירסא: '''והם קלטו אותו הבור לתוך המזבח ועשו נקבים כנגדן בראש המזבח לירד הנסכים שם:'''</ref>: | |||
'''אטום באדמה.''' שלא יהא חלול: | '''אטום באדמה.''' שלא יהא חלול: | ||
''' | '''שתייה כאכילה.''' מה אכילה מתעכלת במזבח<ref>כ"ה בנד'. בכי"פ ליתא, ובכי"י '''על גבי המזבח'''.</ref> אף שתייה תבלע במזבח: | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־02:40, 29 באוקטובר 2021
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > לדף הבבלי
דיוני הלומדים על מפרשי הדף תוספות קרן אורה רש"ש |
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה
דמהו דתימא כו'. כלומר ולא[1] אכילה דמשנעקר המזבח אתא לאשמועינן אלא אכילת קדשי קדשים בלא קלעים אתא לאשמועינן דלא תימא כיון שנסתלקו קלעים יש כאן פסול יוצא:
אבנים שלשה פעמים. אם מזבח אבנים תעשה[2] וגו' (שמות כ כב) אבנים שלמות תבנה וגו' (דברים כז ו) מזבח אבנים לא תניף וגו' (דברים כז ה)[3]:
נוב וגבעון. חד חשיב להו דשניהן במה ואינן קדושין:
לא נסתלקה כלל. שבשעת המסעות כופין עליה פסכתר ומניחין אותה במקומה:
אלא בימי שלמה. שנסתלקה משם למזבח אבנים שעשה שלמה:
עד שבא מנשה וסילקה גרסי':[4]
ואם איתא מעיקרא הוא דאיסתלק. משהוקם המשכן בשילה ובנו מזבח אבנים הוזקקה להסתלק מעל מזבח הנחשת:
הוא דאמר רב חסדא דאמר כר' נתן. והא דלא אמ' הוא דאמר כר' אליעזר בן יעקב משום דר' נתן הוא דשמעינן ליה בהדיא דאמר מעשה כך היה. אבל מדר' אליעזר בן יעקב לא שמעינן[5] אלא דהוכשר בשל אבנים:
לא נסתלקה לבטלה. שתהא בטילה ממזבח הנחשת לגמרי:
שביבא[6] הוה משדרא. כשהיו מקטירין על מזבח אבנים היו זיקים ולהבות יוצאות[7] מאש של שמים[8] שעל[9] מזבח הנחשת של משה שאף הוא מונח שם:
תנן התם. במסכת מדות ר' יוסי אומר מתחילה בימי שלמה לא היה אלא כ"ח כונס ועולה יסוד וסובב ומקום קרנות[10] ומקום הילוך עד שהיה מקום המערכה[11] כ' על כ' וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו כו' נמצא יסודו ל"ב על ל"ב ומקום מערכתו כ"ד על כ"ד:
גמא. גימל יוונית עשויה כמין כף פשוטה שלנו כדמפרש מן הדרום ומן המערב:
במקדש שני אין אש של שמים מסייעתן כדילפינן בפ"ק דיומא (דף כא:) וארצה בו ואכבדה מחוסר ה' אלו חמשה דברים שחסר מקדש[12] שני ואש אחד מהן[13] ואמרינן התם מיהוה הוה סיועי לא מסייעא:
שיתין הוסיפו. קרן מערבית דרומית הוסיפו למשכה לדרום ולמערב ששם היו מנסכין נסכים כדאמרינן במתני' לקמן (דף סג.) ובימי שלמה היה כמין בור כרוי אצל אותה זוית לירד הנסכים לתוכו[14] ויורדין מן המזבח לרצפה ושותתין שם ובני הגולה הוסיפו הבניין עד שהיה אותו הבור קלוט לתוך המזבח ופתחו נקבים כנגדו בראש המזבח לירד שם הנסכים[15]:
אטום באדמה. שלא יהא חלול:
שתייה כאכילה. מה אכילה מתעכלת במזבח[16] אף שתייה תבלע במזבח:
- ↑ בכי"י ולאו.
- ↑ בכי"פ תעשה לי (ובנד' "תעשה" ליתא).
- ↑ מה שהפך רש"י סדר המקראות צ"ע, אולי משום דס"ל דלא תניף נאמר רק על בית עולמים וצ"ע. ובנד' הוא כסדר המקראות.
- ↑ ביאר בס' פריו בעתו שבא לאפוקי מגי' התו"כ על הפסוק ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח (ויקרא א ז) עד שנסתלקה בימי מנשה, דמשמע שנסתלק מעצמה, אבל "סילקה" משמע ע"י שהרס את המזבח.
- ↑ בכי"י לא שמעינן ליה.
- ↑ בכי"פ נוסף כמו שביבין דנור (כן כתב הערוך ערך שב ז והוא לשון מקרא בדניאל (ז ט) כרסיה שביבין די נור.).
- ↑ בכי"י זיקין ולהבות יוצאין.
- ↑ בכי"פ שכינה.
- ↑ בכי"י מעל.
- ↑ בכי"י הקרנות.
- ↑ בכי"י מערכה.
- ↑ בכי"י במקדש.
- ↑ בכי"י ואחד מהם אש (ובכי"פ ואש אחת מהן).
- ↑ מ"כדאמרינן" עד כאן בכי"י נכתב עה"ג.
- ↑ כ"ה בכי"י, ובכי"פ נסכים. בנד' מ"ובני הגולה" עד כאן הגירסא: והם קלטו אותו הבור לתוך המזבח ועשו נקבים כנגדן בראש המזבח לירד הנסכים שם:
- ↑ כ"ה בנד'. בכי"פ ליתא, ובכי"י על גבי המזבח.