רש"י/זבחים/סא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר |
הוספה מס' אור הישר |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
</noinclude> | |||
'''ואיבעית אימא | '''ואיבעית אימא''' אפילו בתרייתא נמי בקדשי קדשים | ||
ושני מקומות לאו לאחר שנסעו דנסתלק המזבח קאמר אלא חד מינייהו כדאיתא בעוד שהמשכן<ref>בכי"פ "שהמזבח", כנ' בטעות.</ref> נטוי כמשפטו וחד לאחר שפירקו קרשיו מיריעותיו<ref>כ"ה בכי"פ וכ"נ בכי"י {{ממ|הכתב מטושטש, ונ' כתוב שם "קרשים"}}, וב[[תוספות/מנחות/צה/א|תוס' מנחות צה ע"א]] הגי' '''ויריעותיו'''. בנד' "קרשים וקלעי החצר" {{ממ|ונתקשה בזה בשיעורי הגרמ"ד אם תלוי בקרשי המשכן או קרשי החצר, אמנם לגי' תוס' וכתה"י א"ש}}.</ref> ועדיין המזבח במקומו. וקודם שיעמידו לויים<ref>בכי"י '''הלויים'''.</ref> את המשכן דנקט הכא לאו דוקא נקט<ref>עי' {{ממק|שיטה מקובצת}}.</ref> חדא דלא משכחת לה<ref>בכי"י ו[[בנין שלמה לחכמת בצלאל/{{כאן}}|הגהות רב"א]] נוסף '''שיהא המזבח מונח קודם העמדת המשכן''', וכ"ה ב[[תוספות/מנחות/צה/א|תוס' מנחות צה ע"א]].</ref> שהרי קודם שיחנו בני קהת נושאי המזבחות היו חונין בני גרשון ובני מררי נושאי המשכן מקימין<ref>בנד' ותוס' מנחות '''ומקימין'''.</ref> אותו אבל בנסיעתו שהיו מורידין<ref>בכי"פ '''מפרקין''' המשכן {{ממ|בכי"י נ' כלפנינו אלא שהוא מטושטש}}. בנד' '''ובנסיעת' היו''' מורידין. בתוס' מנחות אבל '''בנסיעתן''' {{ממ|בכי"י בקיצור '''בנסיעת''''}}.</ref> את המשכן תחילה ונוסעין<ref>בנד' "ונושאי'", כנ' בטעות.</ref> בני גרשון ובני מררי אחר דגל אחד ובני קהת אחר דגל שני<ref>בנד' '''אחרי שני דגלים'''.</ref> כדי שיהו קודמין בני גרשון בחנייתן ומעמידין את המשכן לפני בא בני קהת כדכתיב אחר מסע דגל<ref>כ"ה בכי"י. בכי"פ דגל '''מחנה בני''' יהודה, ותיבת "בני" נכתבה בה"ש. בנד' דגל '''בני''' יהודה וכ"ה בתוס' מנחות.</ref> יהודה והורד המשכן וגו' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/י#יז|במדבר י יז]]}} ואחר שני דגלים כתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/י#כא|שם פסוק כא]]}} ונסעו הקהתים נושאי המקדש<ref>בכי"י בטעות "המשכן".</ref> דהיינו ארון ומזבחות וכלי שרת והקימו בני גרשון את המשכן עד בואם של בני קהת ועוד אי בששינו את הסדר מוקמת לה היכי שחטי קרבנות קודם שיעמידו המשכן<ref>כ"ה בכי"י ותוס' מנחות. בנד' "משכן", ובכי"פ "הלויים משכן."</ref> הא אמרן באיזהו<ref>בכי"י '''בפ' איזהו'''.</ref> מקומן {{ממ|[[בבלי/זבחים/נה/ב|לעיל דף נה:]]}} שלמים ששחטן קודם שיעמידו לוים<ref>בכי"י '''הלויים''' וכ"ה בתוס' מנחות.</ref> את המשכן פסולין<ref>עי' {{ממק|שיטה מקובצת}}.</ref> ואי גרסי' לה מתוקמא<ref>ב[[בבנין שלמה לחכמת בצלאל/{{כאן}}|הגהות רב"א]] כתב: ובספר יד אחר מצאתי הלשון כך '''ואם תמצא לומר קודם שיעמידו לוים את המשכן דוקא קאמר''' מוקמינן לה, וזה הלשון יותר נכון ע"כ. אמנם י"ל בכוונת רש"י שיתכן להגיה ע"פ התו"כ {{ממ|ויקרא נדבה סוף פרשה ד}} שהלשון שם אשר פתח אהל מועד ולא בזמן פירוקו ולא בזמן שגללה הרוח את היריעה ע"כ. והק' בס' אור הישר למה לא גרס כן הגמ' באמת, ותי' דהרי אם נגללה היריעה עדיין המשכן והמזבח במקומן ואין טעם דפסול יוצא, ולכן נקט הגמ' הלשון ע"פ סוגיא דלעיל [[בבלי מוגה/זבחים/נה/ב|נה ע"ב]].</ref> בששינו את הסדר וההיא דאיזהו מקומן שלמים דוקא קאמר משום<ref>בכי"י '''ומשום''' וכ"ה בתוס' מנחות.</ref> דכתיב בהו {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ג#ב|ויקרא ג ב]]}} ושחטו פתח אהל מועד ולא יליף שאר קדשים מינייהו: | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
<noinclude>{{ | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־23:54, 28 באוקטובר 2021
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > לדף הבבלי
דיוני הלומדים על מפרשי הדף ראש המזבחשפת אמת |
גירסת פירוש רש"י לדף זה באוצר הספרים היהודי השיתופי היא גירסה מוגהת ומוערת
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה
ואיבעית אימא אפילו בתרייתא נמי בקדשי קדשים
ושני מקומות לאו לאחר שנסעו דנסתלק המזבח קאמר אלא חד מינייהו כדאיתא בעוד שהמשכן[1] נטוי כמשפטו וחד לאחר שפירקו קרשיו מיריעותיו[2] ועדיין המזבח במקומו. וקודם שיעמידו לויים[3] את המשכן דנקט הכא לאו דוקא נקט[4] חדא דלא משכחת לה[5] שהרי קודם שיחנו בני קהת נושאי המזבחות היו חונין בני גרשון ובני מררי נושאי המשכן מקימין[6] אותו אבל בנסיעתו שהיו מורידין[7] את המשכן תחילה ונוסעין[8] בני גרשון ובני מררי אחר דגל אחד ובני קהת אחר דגל שני[9] כדי שיהו קודמין בני גרשון בחנייתן ומעמידין את המשכן לפני בא בני קהת כדכתיב אחר מסע דגל[10] יהודה והורד המשכן וגו' (במדבר י יז) ואחר שני דגלים כתיב (שם פסוק כא) ונסעו הקהתים נושאי המקדש[11] דהיינו ארון ומזבחות וכלי שרת והקימו בני גרשון את המשכן עד בואם של בני קהת ועוד אי בששינו את הסדר מוקמת לה היכי שחטי קרבנות קודם שיעמידו המשכן[12] הא אמרן באיזהו[13] מקומן (לעיל דף נה:) שלמים ששחטן קודם שיעמידו לוים[14] את המשכן פסולין[15] ואי גרסי' לה מתוקמא[16] בששינו את הסדר וההיא דאיזהו מקומן שלמים דוקא קאמר משום[17] דכתיב בהו (ויקרא ג ב) ושחטו פתח אהל מועד ולא יליף שאר קדשים מינייהו:
שולי הגליון
- ↑ בכי"פ "שהמזבח", כנ' בטעות.
- ↑ כ"ה בכי"פ וכ"נ בכי"י (הכתב מטושטש, ונ' כתוב שם "קרשים"), ובתוס' מנחות צה ע"א הגי' ויריעותיו. בנד' "קרשים וקלעי החצר" (ונתקשה בזה בשיעורי הגרמ"ד אם תלוי בקרשי המשכן או קרשי החצר, אמנם לגי' תוס' וכתה"י א"ש).
- ↑ בכי"י הלויים.
- ↑ עי' שיטה מקובצת.
- ↑ בכי"י והגהות רב"א נוסף שיהא המזבח מונח קודם העמדת המשכן, וכ"ה בתוס' מנחות צה ע"א.
- ↑ בנד' ותוס' מנחות ומקימין.
- ↑ בכי"פ מפרקין המשכן (בכי"י נ' כלפנינו אלא שהוא מטושטש). בנד' ובנסיעת' היו מורידין. בתוס' מנחות אבל בנסיעתן (בכי"י בקיצור בנסיעת').
- ↑ בנד' "ונושאי'", כנ' בטעות.
- ↑ בנד' אחרי שני דגלים.
- ↑ כ"ה בכי"י. בכי"פ דגל מחנה בני יהודה, ותיבת "בני" נכתבה בה"ש. בנד' דגל בני יהודה וכ"ה בתוס' מנחות.
- ↑ בכי"י בטעות "המשכן".
- ↑ כ"ה בכי"י ותוס' מנחות. בנד' "משכן", ובכי"פ "הלויים משכן."
- ↑ בכי"י בפ' איזהו.
- ↑ בכי"י הלויים וכ"ה בתוס' מנחות.
- ↑ עי' שיטה מקובצת.
- ↑ בהגהות רב"א כתב: ובספר יד אחר מצאתי הלשון כך ואם תמצא לומר קודם שיעמידו לוים את המשכן דוקא קאמר מוקמינן לה, וזה הלשון יותר נכון ע"כ. אמנם י"ל בכוונת רש"י שיתכן להגיה ע"פ התו"כ (ויקרא נדבה סוף פרשה ד) שהלשון שם אשר פתח אהל מועד ולא בזמן פירוקו ולא בזמן שגללה הרוח את היריעה ע"כ. והק' בס' אור הישר למה לא גרס כן הגמ' באמת, ותי' דהרי אם נגללה היריעה עדיין המשכן והמזבח במקומן ואין טעם דפסול יוצא, ולכן נקט הגמ' הלשון ע"פ סוגיא דלעיל נה ע"ב.
- ↑ בכי"י ומשום וכ"ה בתוס' מנחות.