ערך/זקיפה במלוה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
(יצירת הערך מספר הון יוסף + התאמה לאוצר) |
מ (←top: תיקון) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
ז"ל שו"ת הרשב"א (בח"ז תעח) "ובכל מקום אנו חושבים זקיפה כמו שפרעו וחזר ועשה מלוה חדשה, כדאמרינן גבי שביעית (פ"י מ"א) וגבי גר שנתגייר בפרק איזהו נשך {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/עב/א|ב"מ עב.]]}}. [וכ"כ הרשב"א גם בח"א תתקפט, וח"ב ב, וח"ז רח.]. ויש מבארים דזקיפה היינו הלואת החוב.{{הערה|ביאור הענין נלענ"ד דהיינו שמחל לו על החוב תמורת התחייבות חדשה, ונקרא הלואת החוב כי כמו כשנותן כסף בלי להתחייב לתת תמורתו נקרא מתנה וכשנותן כסף תמורת התחייבות לתת בחזרה נקרא הלואה, ה"ה בחוב אם מוחק את החוב בלי לדרוש התחייבות חדשה במקומו נקרא מחילה ואם מתחייב תמורתו נקרא הלואה.}} (קוב"ש ח"ב בקובץ שמועות ב"מ אות כו בשם הגר"ח). וע' שו"ת משנת ר' אהרן (ח"ב סי' עה), ואבי עזרי (גזילה ז, יב), וחזון יחזקאל ב"ק בהוספות פ"י ה"ו, ונתיבות שלום (להגר"ש גלבר) על ריבית (סי' קעא). (וע' קובץ בית התלמוד על ב"ק (עמ' תנא) מש"כ בזה הרב אהד קולומבוס שליט"א). | ז"ל שו"ת הרשב"א (בח"ז תעח) "ובכל מקום אנו חושבים זקיפה כמו שפרעו וחזר ועשה מלוה חדשה, כדאמרינן גבי שביעית (פ"י מ"א) וגבי גר שנתגייר בפרק איזהו נשך {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/עב/א|ב"מ עב.]]}}. [וכ"כ הרשב"א גם בח"א תתקפט, וח"ב ב, וח"ז רח.]. ויש מבארים דזקיפה היינו הלואת החוב.{{הערה|ביאור הענין נלענ"ד דהיינו שמחל לו על החוב תמורת התחייבות חדשה, ונקרא הלואת החוב כי כמו כשנותן כסף בלי להתחייב לתת תמורתו נקרא מתנה וכשנותן כסף תמורת התחייבות לתת בחזרה נקרא הלואה, ה"ה בחוב אם מוחק את החוב בלי לדרוש התחייבות חדשה במקומו נקרא מחילה ואם מתחייב תמורתו נקרא הלואה.}} (קוב"ש ח"ב בקובץ שמועות ב"מ אות כו בשם הגר"ח). וע' שו"ת משנת ר' אהרן (ח"ב סי' עה), ואבי עזרי (גזילה ז, יב), וחזון יחזקאל ב"ק בהוספות פ"י ה"ו, ונתיבות שלום (להגר"ש גלבר) על ריבית (סי' קעא). (וע' קובץ בית התלמוד על ב"ק (עמ' תנא) מש"כ בזה הרב אהד קולומבוס שליט"א). | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:הון יוסף]] | [[קטגוריה:הון יוסף]] |
גרסה אחרונה מ־16:46, 20 בספטמבר 2021
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי זקיפה במלוה
ז"ל שו"ת הרשב"א (בח"ז תעח) "ובכל מקום אנו חושבים זקיפה כמו שפרעו וחזר ועשה מלוה חדשה, כדאמרינן גבי שביעית (פ"י מ"א) וגבי גר שנתגייר בפרק איזהו נשך (ב"מ עב.). [וכ"כ הרשב"א גם בח"א תתקפט, וח"ב ב, וח"ז רח.]. ויש מבארים דזקיפה היינו הלואת החוב.[1] (קוב"ש ח"ב בקובץ שמועות ב"מ אות כו בשם הגר"ח). וע' שו"ת משנת ר' אהרן (ח"ב סי' עה), ואבי עזרי (גזילה ז, יב), וחזון יחזקאל ב"ק בהוספות פ"י ה"ו, ונתיבות שלום (להגר"ש גלבר) על ריבית (סי' קעא). (וע' קובץ בית התלמוד על ב"ק (עמ' תנא) מש"כ בזה הרב אהד קולומבוס שליט"א).
- ↑ ביאור הענין נלענ"ד דהיינו שמחל לו על החוב תמורת התחייבות חדשה, ונקרא הלואת החוב כי כמו כשנותן כסף בלי להתחייב לתת תמורתו נקרא מתנה וכשנותן כסף תמורת התחייבות לתת בחזרה נקרא הלואה, ה"ה בחוב אם מוחק את החוב בלי לדרוש התחייבות חדשה במקומו נקרא מחילה ואם מתחייב תמורתו נקרא הלואה.
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |