רש"י/זבחים/נז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גירסת פירוש רש"י לדף זה באוצר הספרים היהודי השיתופי היא גירסה מוגהת ומוערת
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
(עוגן) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
</noinclude> | |||
ה"ג '''{{עוגן1|ואיבעית}} אימא חוץ מפנים בחד<ref>בכי"י בחדא, וכ"ה בגמ' כי"מ.</ref> זימנא גמר.''' והכי איתא בסדר יומא בפרק הוציאו לו {{ממ|[[בבלי/יומא/נז/א|דף נז.]]}} כלומר נהי נמי דהיקש בהמות כהיקש מקומות הואיל והיקש בהמות הוי צורך פנים אפילו הכי לא דמי לההוא דלעיל דאילו היכל כולה מילתא בעי למילף מפנים ואיידי דניתן היקש לידרש בדברים המפורשים בפנים כגון למטה בפר ולמעלה בשעיר נדרש ולמד בבת אחת ובא אף הלמד בפנים בהיקש עמו וגבי היקש דלעיל נמי אם היינו צריכין ללמד לבכור תנופת חזה ושוק וזמן אכילה והוקש בכור לתודה עצמה ללמוד שתיהן ממנה מתוך שהתורה מלמדת עליו זמן אכילה הכתוב בה מלמדת עליו נמי חזה ושוק שלמדנו בהיקש משלמים אבל עכשיו<ref>כ"ה בכי"י ותוס'. בכי"פ ו[[בנין שלמה לחכמת בצלאל/{{כאן}}|הגהות רב"א]] '''השתא'''.</ref> שלא הוקש לתודה אלא לחזה ושוק וללמוד ממנו זמן אכילה לבדו אם אתה אומר לחזה ושוק של תודה היקישו הכתוב הן עצמן לא למדו בתודה אלא בהיקש: | ה"ג '''{{עוגן1|ואיבעית}} אימא חוץ מפנים בחד<ref>בכי"י '''בחדא''', וכ"ה בגמ' כי"מ.</ref> זימנא גמר.''' והכי איתא בסדר יומא בפרק הוציאו לו {{ממ|[[בבלי/יומא/נז/א|דף נז.]]}} כלומר נהי נמי דהיקש בהמות כהיקש מקומות הואיל והיקש בהמות הוי צורך פנים אפילו הכי לא דמי לההוא דלעיל דאילו היכל כולה מילתא בעי למילף מפנים ואיידי דניתן היקש לידרש בדברים המפורשים בפנים כגון למטה בפר ולמעלה בשעיר נדרש ולמד בבת אחת ובא אף הלמד בפנים בהיקש עמו וגבי היקש דלעיל נמי אם היינו צריכין ללמד לבכור תנופת חזה ושוק וזמן אכילה והוקש בכור לתודה עצמה ללמוד שתיהן ממנה מתוך שהתורה מלמדת עליו זמן אכילה הכתוב בה מלמדת עליו נמי חזה ושוק שלמדנו בהיקש משלמים אבל עכשיו<ref>כ"ה בכי"י ותוס'. בכי"פ ו[[בנין שלמה לחכמת בצלאל/{{כאן}}|הגהות רב"א]] '''השתא'''.</ref> שלא הוקש לתודה אלא לחזה ושוק וללמוד ממנו זמן אכילה לבדו אם אתה אומר לחזה ושוק של תודה היקישו הכתוב הן עצמן לא למדו בתודה אלא בהיקש:<ref>בנד' הגירסא: וגבי היקש דלעיל נמי יום כתוב בתודה והוקש בכור לתודה ללמוד לו חזה ושוק ולמידתה בהיקש [אי הוה] הוקש בכור לתודה עצמה והיה למד ממנה תנופת חזה ושוק ואכילת יום ולילה דמתוך שיכולה ללמוד עליו זמן לאכילה שהו[א] כתוב בה מלמדת נמי עליו תנופת חזה ושוק אבל השתא לתודה עצמה לא הוקשה הכתוב אלא לחזה ושוק שהתודה לא למדתו' אלא בהיקש: {{ש}}וכן בעמוד זה הרבה שינויים מופלגים והבאנום בהערות ומקורם צריך בירור.</ref> | ||
'''היינו דכתיב ממושבותיכם וגו'.''' גבי שתי הלחם דעצרת כתיב והוצרכנו במסכת מנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/עז/ב|דף עז:]]}} ללמוד מהם כמה עשרונות יש בלחמי תודה | '''היינו דכתיב ממושבותיכם וגו'.''' גבי שתי הלחם דעצרת כתיב והוצרכנו במסכת מנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/עז/ב|דף עז:]]}} ללמוד מהם כמה עשרונות יש בלחמי תודה. ובגופן נכתב עשר חלות בכל מין אבל לא נתפרש מכמה היא החלה ומייתינן לה לחלות חמץ שבתודה בהיקש משתי הלחם | ||
{| class="wikitable" | |||
''' | |- | ||
! מהדורא קמא<ref>כי"י.</ref> !! מהדורא בתרא<ref>נד', כי"פ {{ממ|שם משתי הלחם '''דכת'''' שאף (ונ"ב תו') כו' מה ת"ל תביאו (ונ"ב ע"כ) '''דכת' ביה תביאו יתירא לומר''' כל כו', וזה מראה שנכנס בפנים מן הגליון}}.</ref> | |||
|- | |||
| דכתיב ביה תביאו יתירא לומר || שאף הן חמץ והכתוב הקיש כל הבאות של חמץ שיהו שוות ומקרא יתירא דתביאו ילפינן לה דלא איצטריך דכתיב והקרבתם מנחה חדשה ממושבותיכם תביאו לחם תנופה ולא איצטריך תביאו מה ת"ל תביאו | |||
|} | |||
כל חמץ שאתה מביא ממקום אחר יהא כזה: | |||
''' | '''עשרון לחלה.''' כדכתיב שתים שני עשרונים: | ||
<ref>בנד' נוסף: {{ש}} | |||
'''אי מה להלן.''' אלו שני עשרונים {{ממ|ב{{ממק|צאן קדשים}} הגיה שני עשרונים '''ותו לא''' ע"פ רש"י מנחות}} אף אלו כל עשר חלות שבה שני עשרונים: | |||
''' | '''ת"ל תהיינה.''' התם מפרש מאי תלמודא בפ' התודה: | ||
</ref> | |||
'''ת"ל על חלת לחם חמץ.''' מנה הכתוב מינין שבמצה וכתב | '''למדנו עשרה.''' עשרונות לחמץ שהרי עשר חלות חמץ יש בתודה שלמדנום שם בגזירה שוה תרומה תרומה מתרומת מעשר | ||
['''מהדורא בתרא:'''<ref>ע"פ נד' וכי"פ {{ממ|שם נוסף לקמן אחרי תיבות "בגזירה שוה" וצוין עה"ג "תו'" ובסופו מצוין להמשיך הרי שלמדנו, וצוין עה"ג "ע"כ", כנ"ל}}.</ref> מה תרומת מעשר אחד מעשרה אף תרומת תודה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ז#יד|ויקרא ז יד]]}} והקריב ממנו אחד מכל קרבן {{ממ|מכל מין}}<ref>בכי"פ ליתא.</ref> תרומה לה' אחד מעשרה<ref>עי' [[בבלי/מנחות/עז/ב|מנחות עז ע"ב]].</ref> הרי עשר חלות ובהיקש דתביאו למדנו שהחלה עשרון] | |||
הרי שלמדנו י' עשרונות לחמץ בהימנו ודבר אחר | |||
הימנו דמניין של חלות למידה שלא בהיקש אלא בגזירה שוה<ref>בכי"י '''המניין''' של חלות למידה שלא בהיקש, וכ"ה ב[[בנין שלמה לחכמת בצלאל/{{כאן}}|הגהות רב"א]].</ref> | |||
והוי בהימנו דקיימא לן דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בהיקש ומידת החלות הוי דבר אחר שלמדנום בהיקש משתי הלחם וחוזרת ומלמדת<ref>בכי"י '''וחוזרות ומלמדות'''.</ref> על שלשה מינין שבמצה שיהו כולן עשר עשרונות בהיקש דקתני התם עשר למצה מניין ת"ל על חלות לחם חמץ הקיש מצה לחמץ לומר לך נגד חמץ הבא מצה אלמא היקש של הימנו ודבר אחר חוזר ומלמד בהיקש:<ref>בנד' אחרי תיבות "לחמץ בהימנו ודבר אחר" {{ממ|בראש הקטע}} הגירסא: עשר חלות למדנו בהן כבר ובהיקש הן למידות עשרון לחלה:{{ש}} | |||
'''עשרה.''' עשרון לשלשת מינין שבמצה מניין:{{ש}} | |||
'''ת"ל על חלת לחם חמץ.''' מנה הכתוב מינין שבמצה וכתב אחריהם על חלת לחם חמץ הרי היקש אלמא חמץ שלמדנו בו עשרה עשרונות בהימנו ודבר אחר חוזר ומלמד על המצה בהיקש עשרה עשרונות: | |||
{{ש}}וממשיך '''תביאו''' כו'.</ref> | |||
ה"ג '''{{עוגן1|תביאו}} רבוייא הוא'''. לרבות חמץ שבתודה שכל שתים שבו יהו שני עשרונים והוי כמאן דכתיב בגופייהו ולא משתי הלחם גמרי | |||
דהא בההוא קרא גופיה דכתי' עשרון לחלה כתי' ריבוייא דתודה: | |||
<ref>בנד' הגירסא: ולאו משתי הלחם גמרי והיכי דמי דליהוי הימנו ודבר אחר כגון אי איתקוש חמץ דתודה ושתי הלחם בקרא אחרינא דלא מפרש בי{{ממ|ן}}[ה] עשרון לחלה וילפינן תודה משתי הלחם בהיקש לעשרון לחלה ובדידיה כתיבי עשר חלות:</ref> | |||
'''מאן תנא.''' דאינו נאכל אלא עד חצות: | '''מאן תנא.''' דאינו נאכל אלא עד חצות: | ||
'''עד שעת חפזון.''' | '''עד שעת חפזון.''' שהן נחפזין ללכת והיינו לאור הבוקר כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#כב|שמות יב כב]]}} ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר: | ||
'''יכול יהא נאכל כשאר כל הקדשים.''' ביום זביחתו קודם שתחשך יתחיל לאוכלו אם ירצה ת"ל כו': | '''יכול יהא נאכל כשאר כל הקדשים.''' ביום זביחתו קודם שתחשך יתחיל לאוכלו אם ירצה ת"ל כו': | ||
| שורה 23: | שורה 44: | ||
'''להרחיק את האדם.''' כדתנן בכולהו עד חצות: | '''להרחיק את האדם.''' כדתנן בכולהו עד חצות: | ||
'''א"כ מאי אלא.''' ליתני ונאכל עד חצות | '''א"כ מאי אלא.''' ליתני ונאכל עד חצות כדתנן בכולהו: | ||
'''כי התם.''' דומיא דלילה ומנוייו וצלי תנייה דהוו דאורייתא. | |||
ואיבעית אימא לא גרסינן וה"ג אם כן מאי אלא כי התם מה התם דאורייתא כו': | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
<noinclude> | <noinclude> | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־19:23, 22 באוגוסט 2021
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > לדף הבבלי
דיוני הלומדים על מפרשי הדף תוספות |
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה
ה"ג ואיבעית אימא חוץ מפנים בחד[1] זימנא גמר. והכי איתא בסדר יומא בפרק הוציאו לו (דף נז.) כלומר נהי נמי דהיקש בהמות כהיקש מקומות הואיל והיקש בהמות הוי צורך פנים אפילו הכי לא דמי לההוא דלעיל דאילו היכל כולה מילתא בעי למילף מפנים ואיידי דניתן היקש לידרש בדברים המפורשים בפנים כגון למטה בפר ולמעלה בשעיר נדרש ולמד בבת אחת ובא אף הלמד בפנים בהיקש עמו וגבי היקש דלעיל נמי אם היינו צריכין ללמד לבכור תנופת חזה ושוק וזמן אכילה והוקש בכור לתודה עצמה ללמוד שתיהן ממנה מתוך שהתורה מלמדת עליו זמן אכילה הכתוב בה מלמדת עליו נמי חזה ושוק שלמדנו בהיקש משלמים אבל עכשיו[2] שלא הוקש לתודה אלא לחזה ושוק וללמוד ממנו זמן אכילה לבדו אם אתה אומר לחזה ושוק של תודה היקישו הכתוב הן עצמן לא למדו בתודה אלא בהיקש:[3]
היינו דכתיב ממושבותיכם וגו'. גבי שתי הלחם דעצרת כתיב והוצרכנו במסכת מנחות (דף עז:) ללמוד מהם כמה עשרונות יש בלחמי תודה. ובגופן נכתב עשר חלות בכל מין אבל לא נתפרש מכמה היא החלה ומייתינן לה לחלות חמץ שבתודה בהיקש משתי הלחם
| מהדורא קמא[4] | מהדורא בתרא[5] |
|---|---|
| דכתיב ביה תביאו יתירא לומר | שאף הן חמץ והכתוב הקיש כל הבאות של חמץ שיהו שוות ומקרא יתירא דתביאו ילפינן לה דלא איצטריך דכתיב והקרבתם מנחה חדשה ממושבותיכם תביאו לחם תנופה ולא איצטריך תביאו מה ת"ל תביאו |
כל חמץ שאתה מביא ממקום אחר יהא כזה:
עשרון לחלה. כדכתיב שתים שני עשרונים: [6]
למדנו עשרה. עשרונות לחמץ שהרי עשר חלות חמץ יש בתודה שלמדנום שם בגזירה שוה תרומה תרומה מתרומת מעשר
[מהדורא בתרא:[7] מה תרומת מעשר אחד מעשרה אף תרומת תודה דכתיב (ויקרא ז יד) והקריב ממנו אחד מכל קרבן (מכל מין)[8] תרומה לה' אחד מעשרה[9] הרי עשר חלות ובהיקש דתביאו למדנו שהחלה עשרון]
הרי שלמדנו י' עשרונות לחמץ בהימנו ודבר אחר הימנו דמניין של חלות למידה שלא בהיקש אלא בגזירה שוה[10] והוי בהימנו דקיימא לן דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בהיקש ומידת החלות הוי דבר אחר שלמדנום בהיקש משתי הלחם וחוזרת ומלמדת[11] על שלשה מינין שבמצה שיהו כולן עשר עשרונות בהיקש דקתני התם עשר למצה מניין ת"ל על חלות לחם חמץ הקיש מצה לחמץ לומר לך נגד חמץ הבא מצה אלמא היקש של הימנו ודבר אחר חוזר ומלמד בהיקש:[12]
ה"ג תביאו רבוייא הוא. לרבות חמץ שבתודה שכל שתים שבו יהו שני עשרונים והוי כמאן דכתיב בגופייהו ולא משתי הלחם גמרי דהא בההוא קרא גופיה דכתי' עשרון לחלה כתי' ריבוייא דתודה: [13]
מאן תנא. דאינו נאכל אלא עד חצות:
עד שעת חפזון. שהן נחפזין ללכת והיינו לאור הבוקר כדכתיב (שמות יב כב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר:
יכול יהא נאכל כשאר כל הקדשים. ביום זביחתו קודם שתחשך יתחיל לאוכלו אם ירצה ת"ל כו':
להרחיק את האדם. כדתנן בכולהו עד חצות:
א"כ מאי אלא. ליתני ונאכל עד חצות כדתנן בכולהו:
כי התם. דומיא דלילה ומנוייו וצלי תנייה דהוו דאורייתא.
ואיבעית אימא לא גרסינן וה"ג אם כן מאי אלא כי התם מה התם דאורייתא כו':
- ↑ בכי"י בחדא, וכ"ה בגמ' כי"מ.
- ↑ כ"ה בכי"י ותוס'. בכי"פ והגהות רב"א השתא.
- ↑ בנד' הגירסא: וגבי היקש דלעיל נמי יום כתוב בתודה והוקש בכור לתודה ללמוד לו חזה ושוק ולמידתה בהיקש [אי הוה] הוקש בכור לתודה עצמה והיה למד ממנה תנופת חזה ושוק ואכילת יום ולילה דמתוך שיכולה ללמוד עליו זמן לאכילה שהו[א] כתוב בה מלמדת נמי עליו תנופת חזה ושוק אבל השתא לתודה עצמה לא הוקשה הכתוב אלא לחזה ושוק שהתודה לא למדתו' אלא בהיקש:
וכן בעמוד זה הרבה שינויים מופלגים והבאנום בהערות ומקורם צריך בירור. - ↑ כי"י.
- ↑ נד', כי"פ (שם משתי הלחם דכת' שאף (ונ"ב תו') כו' מה ת"ל תביאו (ונ"ב ע"כ) דכת' ביה תביאו יתירא לומר כל כו', וזה מראה שנכנס בפנים מן הגליון).
- ↑ בנד' נוסף:
אי מה להלן. אלו שני עשרונים (בצאן קדשים הגיה שני עשרונים ותו לא ע"פ רש"י מנחות) אף אלו כל עשר חלות שבה שני עשרונים: ת"ל תהיינה. התם מפרש מאי תלמודא בפ' התודה: - ↑ ע"פ נד' וכי"פ (שם נוסף לקמן אחרי תיבות "בגזירה שוה" וצוין עה"ג "תו'" ובסופו מצוין להמשיך הרי שלמדנו, וצוין עה"ג "ע"כ", כנ"ל).
- ↑ בכי"פ ליתא.
- ↑ עי' מנחות עז ע"ב.
- ↑ בכי"י המניין של חלות למידה שלא בהיקש, וכ"ה בהגהות רב"א.
- ↑ בכי"י וחוזרות ומלמדות.
- ↑ בנד' אחרי תיבות "לחמץ בהימנו ודבר אחר" (בראש הקטע) הגירסא: עשר חלות למדנו בהן כבר ובהיקש הן למידות עשרון לחלה:
עשרה. עשרון לשלשת מינין שבמצה מניין:
ת"ל על חלת לחם חמץ. מנה הכתוב מינין שבמצה וכתב אחריהם על חלת לחם חמץ הרי היקש אלמא חמץ שלמדנו בו עשרה עשרונות בהימנו ודבר אחר חוזר ומלמד על המצה בהיקש עשרה עשרונות:
וממשיך תביאו כו'. - ↑ בנד' הגירסא: ולאו משתי הלחם גמרי והיכי דמי דליהוי הימנו ודבר אחר כגון אי איתקוש חמץ דתודה ושתי הלחם בקרא אחרינא דלא מפרש בי(ן)[ה] עשרון לחלה וילפינן תודה משתי הלחם בהיקש לעשרון לחלה ובדידיה כתיבי עשר חלות: