ערך/שינה בסוכה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי שינה בסוכה

ברכה

בטעם שאין מברכים על שינה בסוכה, כתבו התוספות בברכות (יא:) ב' יישובים:

א. כיון שכבר בירך על אכילתו קודם השינה אין צריך לשוב ולברך.

ב. כיון שחוששים אנו שמא לא ירדם ונמצא שבירך ברכה לבטלה.

ישן תחת המיטה

המהרי"ל דיסקין (סוף פרשת אמור) הסתפק אם בישן תחת המיטה שלא יצא ידי חובתו, סגי להוציא המיטה מעליו או שצריך להעירו כדי שיכוון לישון בסוכה.

שינה עם אשתו

הרמ"א (סימן תרלט) ביאר טעם הדבר שלא נהגו בחו"ל לישון בסוכה, לפי שמצות סוכה איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישון עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור. והוסיף: וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת.

בפשטות כוונת הרמ"א לדין *תשבו כעין תדורו.

אמנם במגן אברהם (שם) הוכיח מדברי הגמרא בסוכה (כח:) שאין מקום לכלל זה בנוגע לשינת אשתו עמו.

המגן אברהם ביאר את כוונת הרמ"א שבמקרים מסויימים כיון שאין אשתו עמו יש לו פטור *מצטער הפטור מן הסוכה.

ובשו"ת חכם צבי (סימן צד) הקשה, שהרי דעת הרמ"א (סימן תרמ) שסוכה העומדת במקום ליסטים ואינה ראויה לשינה, פסולה אף לאכילה, ואם כן כיון שסוכה זו אינה ראויה לשינה כיון שמעיקר הדין צריך שתהא אשתו עמו וכל פטורו משום מצטער מדוע תוכשר לאכילה.

נרדם חוץ לסוכה

הבן איש חי (ש"א פרשת האזינו) פסק שהרואה אדם שנרדם חוץ לסוכה צריך להעירו.

מאידך דעת הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה, תפילה עמ' שלו) שהישן חוץ לסוכה הרי הוא שוטה ופטור מכל המצוות ואין צריך להעירו

מנהג לישן חוץ לסוכה

כתב הרמ"א (סימן תרלט ס"ב): ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, י"א משום צנה, דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פרק הישן). ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור. וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת.

מנהג חב"ד לישון חוץ לסוכה, יעויין טעם מנהג זה בלקוטי שיחות (חלק כט).

יחידי

שינת יחיד בסוכה, ע"ע *שינה.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף