ערך/אכילה גסה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←כשאינו מפסיק: קיטרוג) |
(←דווקא כשנפשו קץ בה, אבל אם אין קץ בה, אף שאינו נהנה הוי אכילה: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== | == תרי אכילה גסה == | ||
תרי אכילה גסה איכא, חדא חשיבא אכילה וחדא לא חשיבא אכילה. תוספות פסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/קז/ב#דילמא|קז: ד"ה דילמא]]}} תוספות יבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/מ/א#אכילה|מ. ד"ה אכילה גסה]]}} ובתוספות ישנים [[תוספות ישנים/יבמות/מ/א|שם]]. | |||
==כשהתחיל בעודה אכילה ואינו מפסיק== | |||
אכילה גסה אינה אכילה, אך כשהתחיל באכילה ולא הפסיק הוי אכילה. כתב בספר המנהגות לרבנו אשר מלוניל {{ממ|דף כד עמוד ב}}: ותירץ אחי הגדול ר' יעקב בן אדוננו ר' שאול ז"ל דאכילה גסה היא כשאדם אוכל ומפסיק וחוזר ואוכל, אבל היכא דלא הפסיק אוכל והולך בתאוה עד שימלא בטנו. ע"כ. | אכילה גסה אינה אכילה, אך כשהתחיל באכילה ולא הפסיק הוי אכילה. כתב בספר המנהגות לרבנו אשר מלוניל {{ממ|דף כד עמוד ב}}: ותירץ אחי הגדול ר' יעקב בן אדוננו ר' שאול ז"ל דאכילה גסה היא כשאדם אוכל ומפסיק וחוזר ואוכל, אבל היכא דלא הפסיק אוכל והולך בתאוה עד שימלא בטנו. ע"כ. | ||
==דווקא כשנפשו קץ בה, אבל אם אין קץ בה, אף שאינו נהנה הוי אכילה== | |||
בדברי רבנו תם {{ממ|[[תוספות/פסחים/קז/ב#דילמא|פסחים קז: ד"ה דילמא]]}} הבין הגרא"ב וסרמן זללה"ה הי"ד בקובץ הערות {{ממ|[[קובץ הערות/לג#ז|סימן לג סק"ז]]}} שגם כשאינו נהנה כלל אכתי מיקרי אכילה כל שאינו קץ בה. וכתב לדייק כן גם מדברי תוספות הרא"ש בפ"ג דהוריות {{ממ|[[תוספות הרא"ש/הוריות/י/ב#ואחד|דף י' ע"ב]] ד"ה ואחד אכלו אכילה גסה}}, והוכיח מדבריהם שנקטו שאיסור אכילה אינו מטעם הנאה, ושלא כדברי הרמב"ם הנודעים בפי' המשנה {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/כריתות/ג#ד|כריתות פ"ד מ"ד, לדף י"ג ע"ב]]}} ב"נקודה הנפלאה". ום כן לדבריהם חוזרת קושיית הרמב"ם למקומה, עיין בקובץ הערות שם מה שתירץ בזה ומה שהקשה עוד לשיטת התוספות. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:55, 16 באפריל 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
אכילה גסה
תרי אכילה גסה[עריכה]
תרי אכילה גסה איכא, חדא חשיבא אכילה וחדא לא חשיבא אכילה. תוספות פסחים (קז: ד"ה דילמא) תוספות יבמות (מ. ד"ה אכילה גסה) ובתוספות ישנים שם.
כשהתחיל בעודה אכילה ואינו מפסיק[עריכה]
אכילה גסה אינה אכילה, אך כשהתחיל באכילה ולא הפסיק הוי אכילה. כתב בספר המנהגות לרבנו אשר מלוניל (דף כד עמוד ב): ותירץ אחי הגדול ר' יעקב בן אדוננו ר' שאול ז"ל דאכילה גסה היא כשאדם אוכל ומפסיק וחוזר ואוכל, אבל היכא דלא הפסיק אוכל והולך בתאוה עד שימלא בטנו. ע"כ.
דווקא כשנפשו קץ בה, אבל אם אין קץ בה, אף שאינו נהנה הוי אכילה[עריכה]
בדברי רבנו תם (פסחים קז: ד"ה דילמא) הבין הגרא"ב וסרמן זללה"ה הי"ד בקובץ הערות (סימן לג סק"ז) שגם כשאינו נהנה כלל אכתי מיקרי אכילה כל שאינו קץ בה. וכתב לדייק כן גם מדברי תוספות הרא"ש בפ"ג דהוריות (דף י' ע"ב ד"ה ואחד אכלו אכילה גסה), והוכיח מדבריהם שנקטו שאיסור אכילה אינו מטעם הנאה, ושלא כדברי הרמב"ם הנודעים בפי' המשנה (כריתות פ"ד מ"ד, לדף י"ג ע"ב) ב"נקודה הנפלאה". ום כן לדבריהם חוזרת קושיית הרמב"ם למקומה, עיין בקובץ הערות שם מה שתירץ בזה ומה שהקשה עוד לשיטת התוספות.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |