מגדל עוז/אישות/יז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר |
אברהם ברוכוביץ (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== {{עוגן1|א}} - {{עוגן1|ב}} == | |||
'''מי שהיה נשוי נשים רבות עד ונוטלת השאר.''' פרק מי שהיה נשוי {{ממ|דף צ"ג}}: | |||
'''מי שהיה נשוי נשים רבות עד ונוטלת השאר.''' | |||
''' וכן אם היה עליו שטר חוב עד דין קדימה.''' | ''' וכן אם היה עליו שטר חוב עד דין קדימה.''' פרק מי שהיה נשוי ובהרבה מקומות בתלמוד משמע כן והביאו ר"י אלפס ז"ל בהלכות פרק הכותב: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''וכן אם היה זמן הכתובות עד במטלטלין.''' | '''וכן אם היה זמן הכתובות עד במטלטלין.''' פרק מי שהיה נשוי: | ||
== ד == | == {{עוגן1|ד}} - {{עוגן1|ה}} - {{עוגן1|ו}} - {{עוגן1|ז}} == | ||
'''מי שגירש עד בעלי חובות.''' | '''מי שגירש עד בעלי חובות.''' פרק הכותב {{ממ|דף פ"ז}}: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''מי שמת או גירש עד ואפילו הן מאה:''' | '''מי שמת או גירש עד ואפילו הן מאה:''' כתב הראב"ד ז"ל זהו על דרך הרב ז"ל ואינו מחוור כלל עכ"ל: ''' ואני ''' אומר ידוע שרבו בהלכה זו הפירושין ריש פרק מי שהיה נשוי עד שהרב הברצלוני ז"ל כתב בה דרך ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. אמנם ר"ת ז"ל לימד דרך קצרה מובחרת מפי רבותיו מקובלת ויפה עשה וכיון בלבו שחייב אדם לומר כלשון רבו: | ||
== | == {{עוגן1|ט}} - {{עוגן1|י}} == | ||
''' | '''הערב לאשה בכתובתה עד ומקנה:''' כתב הראב"ד ז"ל מה שאמר אע"פ שקנו מידו אינו חייב לשלם לאו כלום הוא עכ"ל: ''' ואני ''' אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הניזקין {{ממ|דף מ"ט}} ובבתרא פרק גט פשוט {{ממ|דף קע"ג}} ובערכין פרק שום היתומים {{ממ|דף כ"ג}} ויש לי ללמד עליו זכות דהתם בשמעתין מהדר לאשכוחי חיובא דערב ולא משכח אלא בערב קבלן ואי משעבד נפשיה אמאי לא אוקמא תלמודא בשקנו מידו: | ||
''' | ''' וקבלן של כתובה עד אא"כ היה אביו.''' פי' הניזקין ופרק שום היתומים: | ||
''' | ''' המגרש את אשתו עד שיעבודה.''' פרק שום היתומים ובהלכות פרק הכותב לר"י אלפאס ז"ל: | ||
== | == {{עוגן1|יא}} - {{עוגן1|יב}} == | ||
''' | '''הבעל שמכר נכסיו עד פשרה ביניהן.''' פרק מי שהיה נשוי {{ממ|דף צ"ה}}: | ||
== {{עוגן1|יג}} - {{עוגן1|יד}} - {{עוגן1|טו}} - {{עוגן1|טז}} - {{עוגן1|יז}} - {{עוגן1|יח}} == | |||
''' | '''אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים.''' פרק אלמנה ניזונית {{ממ|דף צ"ז}} וכתבו ר"י אלפס פרק אלו מציאות: | ||
''' אבל הגרושה עד בהכרזה.''' פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב"ד היאך היא. פי"ב: | |||
''' אבל המוכרת עד שומת הקרקע.''' פרק אלמנה ניזונת: | |||
''' אבל המוכרת עד שומת הקרקע.''' | |||
== יט == | == יט == | ||
'''המוכרת כתובתה עד תנאי זה.''' | '''המוכרת כתובתה עד תנאי זה.''' בב"ק פרק החובל {{ממ|דף פ"ט}} ובכתובות פרק נערה שנתפתתה {{ממ|דף נ"ג}}: | ||
''' אבל המוחלת וכו' עד אין לה עליו.''' | ''' אבל המוחלת וכו' עד אין לה עליו.''' פרק אע"פ {{ממ|דף נ"ה}}: | ||
''' ומוחלת כתובתה אינה צריכה קנין עד סוף הפרק.''' כך הסכימו המפרשים ז"ל ריש פרק אעפ"י ובסנהדרין פרק קמא בשמעתין דפשרה ופרק קמא דקידושין גמרא מתניתין דעבד קונה עצמו בשטר דאמרינן עלה בגמרא שטרא למה ליה לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב"ד אלמא מחילה אינה צריכה קנין וכ"כ שם ר"י אלפס וכן משמע נמי פרק הנושא דסתם תלמודא משמע ליה דכי שהתה כ"ה שנים ולא תבעה כתובתה מחלה מסתמא ואי ס"ד דקנין בעי אמאי תלי לה בזמן אלא ודאי אינה צריכה קנין: | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:57, 2 במרץ 2021
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א - ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
מי שהיה נשוי נשים רבות עד ונוטלת השאר. פרק מי שהיה נשוי (דף צ"ג):
וכן אם היה עליו שטר חוב עד דין קדימה. פרק מי שהיה נשוי ובהרבה מקומות בתלמוד משמע כן והביאו ר"י אלפס ז"ל בהלכות פרק הכותב:
ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
וכן אם היה זמן הכתובות עד במטלטלין. פרק מי שהיה נשוי:
ד - ה - ו - ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
מי שגירש עד בעלי חובות. פרק הכותב (דף פ"ז):
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
מי שמת או גירש עד ואפילו הן מאה: כתב הראב"ד ז"ל זהו על דרך הרב ז"ל ואינו מחוור כלל עכ"ל: ואני אומר ידוע שרבו בהלכה זו הפירושין ריש פרק מי שהיה נשוי עד שהרב הברצלוני ז"ל כתב בה דרך ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. אמנם ר"ת ז"ל לימד דרך קצרה מובחרת מפי רבותיו מקובלת ויפה עשה וכיון בלבו שחייב אדם לומר כלשון רבו:
ט - י[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערב לאשה בכתובתה עד ומקנה: כתב הראב"ד ז"ל מה שאמר אע"פ שקנו מידו אינו חייב לשלם לאו כלום הוא עכ"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הניזקין (דף מ"ט) ובבתרא פרק גט פשוט (דף קע"ג) ובערכין פרק שום היתומים (דף כ"ג) ויש לי ללמד עליו זכות דהתם בשמעתין מהדר לאשכוחי חיובא דערב ולא משכח אלא בערב קבלן ואי משעבד נפשיה אמאי לא אוקמא תלמודא בשקנו מידו:
וקבלן של כתובה עד אא"כ היה אביו. פי' הניזקין ופרק שום היתומים:
המגרש את אשתו עד שיעבודה. פרק שום היתומים ובהלכות פרק הכותב לר"י אלפאס ז"ל:
יא - יב[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבעל שמכר נכסיו עד פשרה ביניהן. פרק מי שהיה נשוי (דף צ"ה):
יג - יד - טו - טז - יז - יח[עריכה | עריכת קוד מקור]
אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ"ז) וכתבו ר"י אלפס פרק אלו מציאות:
אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב"ד היאך היא. פי"ב:
אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:
יט[עריכה | עריכת קוד מקור]
המוכרת כתובתה עד תנאי זה. בב"ק פרק החובל (דף פ"ט) ובכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף נ"ג):
אבל המוחלת וכו' עד אין לה עליו. פרק אע"פ (דף נ"ה):
ומוחלת כתובתה אינה צריכה קנין עד סוף הפרק. כך הסכימו המפרשים ז"ל ריש פרק אעפ"י ובסנהדרין פרק קמא בשמעתין דפשרה ופרק קמא דקידושין גמרא מתניתין דעבד קונה עצמו בשטר דאמרינן עלה בגמרא שטרא למה ליה לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב"ד אלמא מחילה אינה צריכה קנין וכ"כ שם ר"י אלפס וכן משמע נמי פרק הנושא דסתם תלמודא משמע ליה דכי שהתה כ"ה שנים ולא תבעה כתובתה מחלה מסתמא ואי ס"ד דקנין בעי אמאי תלי לה בזמן אלא ודאי אינה צריכה קנין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |