שו"ת הרא"ש/צט/ה

שו"ת הרא"ש ‏ צט ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל צט - סימן ה

שאלה ראובן היה לו בית אצל חצר שמעון ומי גגו נוטפין לחצר שמעון ונפל ביתו של ראובן ושוב בנה שמעון בית בחצרו וקנה מראובן שיקבל מי גגו בחורבתו בכל מקום שירצה אחר כך בנה ראובן חורבתו והחזיר מי גגו לחצירו של שמעון כבתחלה ומי גגו של שמעון שקנה מראובן שיקבלם נוטפים על גג ראובן וחוזרין לחצר של שמעון עם מי גגו של ראובן בעל הבית שהתנה עם בעל החורבה שיפלו מי גגו לחורבתו בכל מקום שירצה ואחר כך בנה בעל החורבה בית בחורבתו אצל הבית שבנה הראשון וקבל מי בעל הבית על גגו ומי גג בעל החורבה וגם המים שקבל מגג בעל הבית נוטפין לחצר בעל הבית ועל זה מערער בעל הבית הדין עם בעל הבית דנהי דמתחלה היה מקבל בעל הבית מי גג בעל החורבה מכל מקום כיון שהתנה אח"כ בעל הבית שיקבל החורבה מימיו בכל מקום שירצה צריך לקבל באותו מקום שלא יחזרו לחצר בעל הבית (עי' טח"מ סי' קנ"ג).

[ששאלת ראובן יש לו בתים באלקעלה והעיר עשויה אכסדראות והחצרות פתוחות לאכסדראות ומקום הקצבים של היהודים באלקעלה היה בחצר בקראל לאחר צ"ל אחד שפתוח לאכסדרא שבית ראובן פתוח לתוכה ושם היו שוחטין ומוכרין הבשר בקראל ועתה חזרו למכור הבשר חוץ לקראל סמוך לביתו של ראובן וראובן זה מערער ואומר שאינו יכול לסבול שיהיו קצבים סמוך לביתו מפני ריח רע של הבשר מהפשיטן ומפני הכלבים וחזירים שמצויין שם במקום הקצבים ועוד אומר שהיה רוצה למכור הבית ואינו מוצא קונה אלא בדמים מועטים לכאורה נראה שהדין עמו ואפילו החזיקו נ"ל שאין חזקה לנזקין ואף על גב דאוקמינן בקוטרא ובית הכסא הני לכ"ע כקוטרא ובית הכסא דמיא ואפי' לא הוה כקוטראובית הכסא אלא להאי גברא מצי לסלוקינהו מההיא דפ' לא יחפור אפיקו קורקור מהכא ואסקינן הני לדידי כיון דאנינא דעתאי כקוטרא ובית הכסא דמיא ואפי' לא הוי אלא גרמא בעלמא קיימא לן גרמא בניזקין אסור ואתה רבינו תעמידנו על האמת נאם הכותב יוסף הכהן].

[תשובה הדין עם ראובן כיון שהיה תחלה מקום הקצבים בקראל והקצבים החזיקו מעצמם ומכרו הבשר חוץ לקראל סמוך לביתו של ראובן וריח רע מזיקו לא כל כמיניהו ואפי' אם היה המקום של הקצבים עצמם לא היו יכולים לעשות בו דבר שיבא ממנו היזק לראובן בפ' לא יחפור (כ"ב) רב יוסף הוה ליה הנהו תאלי הוו אתי אומני ויתבי תותייהו ואתו עורבי ואכלו דמא וסלקו ויתבי בתאלי ומפסידו להו אמר רב יוסף אפיקו קורקור מהכא והנהו אומני בדידהו הוו יתבי שלא היה רב יוסף מניחם לכנוס ברשותו אלא שהאילנות הם היו נוטים על רשות האומנים והוצרכו להרחיק משום היזק מועט זה אלא דקאמר רב יוסף לדידי דאנינא דעתאי כקוטרא ובית הכסא דמי כ"ש בריח רע של הקצבים אפילו אם קנו הקצבים המקום מראובן לקצב שם בשר והחזיקו בו ג' שנים היו צריכים להרחיק כדפריך התם והא אחזיק להו ויכולין לטעון קנינו ממך תשמיש זה תחת אילנותיך והחזקנו בה ג' שנים ומשני הא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אין חזקה לנזקין אפילו קנו והחזיקו אין חזקתם כלום, נאם הכותב אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל] (כפול לקמן כלל ק ס"ב ועי' טח"מ סס"י קנה).

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.