שו"ת הרא"ש/צט/ד

שו"ת הרא"ש ‏ צט ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל צט - סימן ד

שאלה ראובן קנה בתים משמעון זה עשרים שנה או יותר והחזיק בהם ראובן הקונה כל אלו השנים ועתה בא יהודה בן בנו של לוי והוציא שטר מכירה שיששכר מכר אלו הבתים ללוי וקנו ממנו היום ששים שנה ויהודה זוכה בירושת זקינו לוי הנזכר ותובע הבתים מראובן המחזיק בהם או שיראה שטר מכר או מתנה מלוי זקינו וראובן אומר אין לי אלא שטר מכר שמכר לי שמעון זה עשרים שנה שאלו לשמעון שאם יש לו שטר שקנאן מלוי או מאחר שיראה כל כחותיו בהם ושמעון אומר שאין לו שום שטר מלוי אלא שזבולן חמיו נתנם לו במתנה זה ארבעים שנה או יותר בשטר מתנה מקוים ושאבד השטר מהמתנה ושמעון זה החזיק בהם יותר מט"ו שנה אחרי המתנה ומכרו לזה ראובן המחזיק בהם והחזיק בלא ערעור בהם כמו עשרים שנה ושואל ראובן לבית דין שיסלקו ממנו ערעורו של יהודא וזבולן חמיו של שמעון שנתן לו כבר נפטר.

תשובה בנדון זה אין צריך ראובן לשאול לשמעון היאך בא הקרקע לידו דכיון דהחזיק ראובן בקרקע שני חזקה אי אית ליה סהדי לראובן מכרו לו שהיה הקרקע ברשותו ובחזקתו יום אחד טענינן ליה לראובן כל דהוה מצי שמעון למטען ואי בעי שמעון הוה מצי טעין למערער קניתיו ממך וראובן הבא מכחי שמכרתיו לו החזיק בו ג' שנים ומועלת חזקתו כמו חזקתי כדאמרינן בפרק חזקת הבתים (מ"א) ההוא גברא דדר בקשתא בעיליתא ארבע שנין אתא מארי דביתא אשכחיה אמר ליה מאי בעית בהאי ביתא אמר ליה מפלניא זבינתא דזבנא ממך אתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה אי אית לך סהדי דדר ביה ההוא גברא אפילו חד יומא מוקמינן לה בידך הילכך אין צריך לשאול פי שמעון היאך בא הקרקע לידו אלא יביא ראובן עדים שהקרקע היה בחזקת שמעון יום אחד וטענינן ליה שמא קנאו שמעון מן המערער והשתא נמי ששאל ראובן לשמעון היאך בא הקרקע לידו ואמר שחמיו נתנו לו אם ימצא שמעון עדים שהקרקע היה בחזקת חמיו יום אחד נסתלק המערער מכאן לגמרי ואף אם לא יוכל שמעון להביא עדים שהקרקע היה בחזקת חמיו יום אחד לא הפסיד ראובן זכותו בשביל זה כיון שאם לא שאלו לשמעון זכה ראובן מן הדין לאו כל כמיניה דשמעון להפסיד לראובן בטענתו דאטו אם יאמר ראובן שדה שמכרתי לשמעון גזלתיו מלוי יוציא השדה מיד שמעון פשיטא דלא דאדם יכול לחוב בטענתו לעצמו ולא לאחרים ויחזיר דמי השדה ללוי והשדה תשאר ביד שמעון והוא הדין בנדון זה כיון דבלאו דברי שמעון זכה ראובן בדין לא הפסיד זכותו בשביל דברי שמעון וראיה לדבר מדקאמר רבי חייא אי אית לך סהדי דדר ביה ההוא גברא אפילו חד יומא מוקמינא לה בידך ואם היה הדין תלוי בדברי המוכר היה לו לחקור תחלה אם המוכר קיים ונשאל את פיו אלא ודאי אין תלוי כלל בדברי המוכר ולכך לא הוצרך לחקור אחר דבריו, והנראה בעיני כתבתי וחתמתי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף