ילקוט ספורים/דברים/ראה/קיז/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(הסבה מטי:תב:ילקרוע לתב:ילקרוא) |
||
| (6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{חלקי}} | {{חלקי}} | ||
'''וזבחת | '''וזבחת מבקרך ומצאנך''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#כא|דברים יב כא]]}}. | ||
מבקרך ומצאנך''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#כא|דברים יב כא]]}}. {{ | |||
ולא כל בקרך, מצאנך ולא כל צאנך. מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה | {{ילקרוא|ג}}יכול יזבח כל בקרו ויאכל, כל צאנו ויאכל, ת"ל מבקרך ולא כל בקרך, מצאנך ולא כל צאנך. מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה מי שיש לו מנה יקח ללפסו ליטרא ירק, עשרה מנה יקח ללפסו ליטרא דגים. חמשים מנה יקח ללפסו ליטרא בשר, מאה מנה ישפתו לו קדירה בכל יום, ואינך אימת מערב שבת לערב שבת. אמר רב צריכין אנו לחוש לדברי זקן. א"ר יוחנן אבא ממשפחת בריאים הוה אבל כגון אנו מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנווני. אמר רב נחמן כגון אנו לוין ואוכלין. | ||
מי שיש לו מנה יקח ללפסו ליטרא ירק, עשרה מנה יקח ללפסו ליטרא דגים. | |||
חמשים מנה יקח ללפסו ליטרא בשר, מאה מנה ישפתו לו קדירה בכל יום, ואינך | |||
אימת מערב שבת לערב שבת. אמר רב צריכין אנו לחוש לדברי זקן. א"ר יוחנן | |||
אבא ממשפחת בריאים הוה אבל כגון אנו מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנווני. אמר רב נחמן כגון אנו לוין ואוכלין. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
=ילקוט הרואים= | |||
{{ילקרוא-|ג}} [[בבלי/חולין/פד/א|חולין פ"ד.]] ילקוט שמעוני ח"א תתפ"ד. | |||
=לקט הקוצרים= | |||
'''כל בקרו'''. אם אין לו אלא שור א' יזבחנו. | |||
'''ללפסו'''. לקדירתו, לשון אילפס. | |||
'''ליטרא ירק'''. אבל בשר לא יאכל. | |||
'''דגים'''. היו בזול במקומו יותר מן הבשר. | |||
'''ישפתו'''. כשנותנים קדירה על הכירה קרוי שפיתה. | |||
'''ואינך אימת'''. אלו האחרים שאמרת ליטרא דגים וליטרא בשר אימת יאכלוה אם לא בכל יום. | |||
'''לחוש'''. ולהסתפק במזונות קלים. | |||
'''אבא ממשפחת בריאים'''. ר' יוחנן קרי לרב "אבא". | |||
'''כגון אנו'''. שאין אנו בריאים. | |||
'''יריצנה לחנווני'''. ולא יסגף עצמו בעינוי ויצטרך לבריות יותר. | |||
'''אמר רב נחמן כגון אנו'''. רב נחמן אחר דורו של ר' יוחנן הוה, ותמיד העולם היה משתנה והולך ולא היה בריא כאותן שבימי ר' יוחנן, ולפיכך הוא אומר כגון אנו דאפילו אין לנו הפרוטה עלינו ללוות ולאכול. | |||
גרסה אחרונה מ־13:37, 29 בספטמבר 2020
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
וזבחת מבקרך ומצאנך (דברים יב כא).
גיכול יזבח כל בקרו ויאכל, כל צאנו ויאכל, ת"ל מבקרך ולא כל בקרך, מצאנך ולא כל צאנך. מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה מי שיש לו מנה יקח ללפסו ליטרא ירק, עשרה מנה יקח ללפסו ליטרא דגים. חמשים מנה יקח ללפסו ליטרא בשר, מאה מנה ישפתו לו קדירה בכל יום, ואינך אימת מערב שבת לערב שבת. אמר רב צריכין אנו לחוש לדברי זקן. א"ר יוחנן אבא ממשפחת בריאים הוה אבל כגון אנו מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנווני. אמר רב נחמן כגון אנו לוין ואוכלין.
ילקוט הרואים[עריכה]
ג חולין פ"ד. ילקוט שמעוני ח"א תתפ"ד.
לקט הקוצרים[עריכה]
כל בקרו. אם אין לו אלא שור א' יזבחנו. ללפסו. לקדירתו, לשון אילפס. ליטרא ירק. אבל בשר לא יאכל. דגים. היו בזול במקומו יותר מן הבשר. ישפתו. כשנותנים קדירה על הכירה קרוי שפיתה. ואינך אימת. אלו האחרים שאמרת ליטרא דגים וליטרא בשר אימת יאכלוה אם לא בכל יום. לחוש. ולהסתפק במזונות קלים. אבא ממשפחת בריאים. ר' יוחנן קרי לרב "אבא". כגון אנו. שאין אנו בריאים. יריצנה לחנווני. ולא יסגף עצמו בעינוי ויצטרך לבריות יותר. אמר רב נחמן כגון אנו. רב נחמן אחר דורו של ר' יוחנן הוה, ותמיד העולם היה משתנה והולך ולא היה בריא כאותן שבימי ר' יוחנן, ולפיכך הוא אומר כגון אנו דאפילו אין לנו הפרוטה עלינו ללוות ולאכול.