משתמש:מצולות ים/סוכות

סוכה

דעת הרמב"ם בקידוש מעומד בסוכות

כתב הרמב"ם (סוכה פ"ו הי"ב) ובלילי יום טוב הראשון מברך על על הסוכה ואחר כך מברך על הזמן ומסדר כל הברכות על הכוס, נמצא מקדש מעומד ומברך לישב בסוכה ויושב ואחר כך מברך על הזמן, וכזה היה מנהג רבותי ורבני ספרד לקדש מעומד בליל ראשון של חג הסוכות כמו שבארנו.

הטעם שלדעת הרמב"ם צריך לקדש דווקא בליל יום טוב הראשון של סוכות מעומד, לכאורה משמעות דבריו שעושים כן בכדי שלא ישב בסוכה קודם שבירך לישב בסוכה.

ישיבה בסוכה שלו דווקא ביום הראשון

יש לדון אם עדיף לקיים מצוות סוכה ביום הראשון בסוכה שלו דווקא או ששרי אף בסוכה של חבירו. והנה דעת הרא"ש שבברכת שהחיינו ביום הראשון יוצא אף בחובת שהחיינו על בניית הסוכה ולכאורה לפי זה יש לדון עוד שמא צריך שיברך דווקא בסוכה שבנה בכדי שתחול ברכת שהחיינו על בניית סוכתו שלו.

בניית סוכה הכשר מצווה או מצווה בפני עצמה

עיין בערוך לנר (סוכה ח.) שכתב בדעת רש"י שעשיית סוכה נחשבת מצווה בפני עצמה ואינה רק הכשר מצוה לבד, שהרי מברכים על עשייתה שהחיינו (שם מו.) ולחד מ"ד בירושלמי אף מברכים עליה לעשות סוכה. ובביאור הדבר שיש מצווה בעשייתה, פירש שם שכיון שהתורה ציוותה חג הסוכות תעשה לך משמע שאף בעשייה יש מצווה ולא רק בישיבתה.

ברכה על מצווה קיומית

הבעל המאור (סוף פסחים) הקשה מדוע מברכים על ישיבת סוכה בכל פעם משא"כ אכילת מצה אף אם יש בכך קיום מצווה אין מברכים בכל פעם אלא רק בלילה הראשון שחייב באכילה. ויישב, שאיכלת מצה אפשר לאדם להתקיים בלא אכילת מצה כתקנה ע"י אכילת מצה עשירה ופירות ולכן אין צריך לברך, משא"כ סוכה שאי אפשר לאדם ג' ימים בלא שינה ולכן כיון שמוכרח לקיים המצווה תקנו על כך ברכה.

ויש לדון מאי שנא משחיטה שאף שיכול שלא לאכול בשר מכל מקום כיון שרוצה לאכול בשר ומצווה לשחוט לפיכך מברך, וה"ה לענין אכילת מצה כיון שרוצה לאכול לחם חייב לאוכלו מצה ומדוע לא יברך.

חיזוק הסכך על ידי אזיקונים

יש שנהגו במקום שיש רוחות חזקות להניח מעל גבי הסכך מסגרת של לייסטים ולחזק הלייסט העליון עם הקרש שמתחת לסכך באמצעות אזיקון, ויש לדון בזה מכמה טעמים:

א. האם כיון שהסכך מצד עצמו עומד ברוח מצויה וכל חיזוק האזיקון נעשה כדי שיעמוד אף ברוח שאינה מצויה הרי שאינו נצרך להכשר הסוכה ואין בכך כל חשש. ואף אם יחבר הסכך עצמו שפיר דמי. ואם יש מקום לחלק בין אם האזיקון רפוי ואף עתה הסכך עומד מעצמו או שכיון שיכול לעמוד מעצמו סגי בהכי ויכול להדק את האזיקון.

ב. אם מאחר שבאותו המקום מצויים רוחות אלו, כמו בשכונות הגבוהות בירושלים וסביבותיה, הרי שיש להחשיבם כרוח מצויה.

ג. אם כיון שאינו מחבר הסכך עצמו אלא הלייסטים העליונים הרי זה מעמיד דמעמיד, ובזה באנו לנדון אם מעמיד דמעמיד דינו שונה ממעמיד, כי דעת החזו"א (או"ח סימן קמג אות ב ד"ה סימן תרכ"ט ס"ח) שלדידן שאנו מחמירים כדעת הרמב"ן והר"ן במעמיד הוא הדין שיש להחמיר במעמיד דמעמיד, ויש שנקטו לא כן.

ד. אם הלייסט העליון נעשה בעצמו חלק מן הסכך ושוב יש להחשיב את האזיקון כמעמיד ולא כמעמיד דמעמיד, והאם יש מקום לחלק בזה בין הלייסט לשאר הסכך שרק לגבי הלייסט נדונו כמעמיד וייפסל אך לא ייפסל בכך שאר הסכך וכיון שהלייסט אינו רחב יהיה מותר אף לשבת תחתיו.

ה. אם יש מקום לאסור משום גזירת תקרה באופן שתופס המסגרת בצורה מעולה על ידי האזיקונים.

ארבעת המינים

אתרוג שלו פחות מהודר או של חברו מהודר יותר

בתשובות והנהגות (ח"ב סימן שטו) כתב שמאחר שציוותה התורה דין "לכם" לפיכך אף שאפשר לצאת באתרוג של חבירו על ידי מתנה על מנת להחזיר אך מכל מקום יש הידור לקיים "לכם" ללא תנאי ולכן מצווה מן המובחר שיטול אתרוג שלו אף שהוא פחות מהודר מלהדר באתרוג של אחר במתנה על מנת להחזיר. ודקדק כן מלשון הרמב"ם (לולב פ"ח ה"י) שכתב שאם נטל אתרוג שזכה בו במתנה על מנת להחזיר, יצא, ומשמע שאין יוצאים בו לכתחילה, וכן בשו"ע (או"ח סימן תרנח ס"ד). ומכל מקום אם מסופק שמא אתרוגו שלו אינו כשר בודאי ראוי שיצא בשל הרב שחזקתו שדקדק בכל דקדוקי הלכה, אך אם אף שלו כשר בלי ספק אלא שאינו מהודר כל כך, יעדיף אתרוגו ולא אתרוג חברו אף שזוכה בו במתנה על מנת להחזיר.

וכן נמצא באליה רבה (סימן תרנח) בשם קיצור של"ה להזהר עד מאד שלא ליטול אתרוג של חבירו ביום הראשון אפילו אם זכה בו במתנה על מנת להחזיר.

ובשו"ת משנה שכיר (או"ח סימן קפא]]) למד בדעת האליה רבה שטעם האיסור הוא לפי שאין הכל בקיאים במתנה על מנת להחזיר. והביא שם שהקיצור שולחן ערוך כתב שאם יש לו ד' מינים כשרים ולחברו יש ד' מינים מובחרים יקח את של חברו. ומהחיי אדם הביא שלא יעשה כן מסברא זו שאין הכל בקיאים במתנה על מנת להחזיר. אך הוסיף שם גם סברת התשובות והנהגות שעד כמה שהאתרוג יותר שלו מקיים בזה יותר דין "לכם".

ויותר מזה נמצא בשו"ת תורה לשמה (סימן נ) שאם רכש אתרוג בדמים מרובים ואחר כך שלחו לו במתנה אתרוג מהודר יותר ומשובח מאד, אף על פי כן יברך על האתרוג שקנה בדמים ועליו יעשה את נענוני הלולב בהלל וההקפות, ורק אחר כך יטול את האתרוג ההדור יותר ויעשה בו נענועים.

וכעין זה כתב בשו"ת משנה שכיר (שם) על פי מה שאמרו בכמה מקומות ניחא ליה לאיניש למעבד מצוה בממוניה.

נטילה על אתרוג שאינו שלו בשאר ימים

מנהג חב"ד שאף בשאר ימים כשנוטל על אתרוג של חברו יקנה לו במתנה על מנת להחזיר

אם יש ענין לקחת עמו לבית הכנסת כמה אתרוגים

בלשון רש"י ביומא (ע. ד"ה להראות) משמע שיש ענין להראות לציבור, שיראו שטרח במצוה.

הערות במסכת סוכה

דף ב עמוד א

רש"י ד"ה ושחמתה ועל שם הסכך קרויה סוכה. יש להבין מדוע לא פירש כפשוטו שכיון שהסכך הוא על שם שמסכך ומיצל הרי כשרובו אינו מסכך אין הוא חשוב סכך. עי' קהילות יעקב.

דף ב עמוד ב

רש"י ד"ה משום צל 'בטפי מד' אמות פורתא' עי' מסורת הש"ס. ולכאורה כוונת רש"י שברחבה הרבה מד' אמות באמת שלטא בה עינא. ועי' תוס' שכוונתם לחלוק בזה על רש"י ולכך כתבו דאפילו רחבה טובא לא שלטא בה עינא.

בגמ' כיון דשבעה הוו אי אפשר דלא הוי בהו חד שאינו צריך לאמו. ק"ק הלא אפשר בתאומים וכיוצא בזה.

דף ג עמוד א

תוס' בד"ה לא נצרכה. ורש"י לכאורה ס"ל שאין צריך ז' על ז' מרובעים ומודדים השטח.

רש"י בד"ה ורבי יהודה, י"ל דשולחנה בתוך הסוכה כו' לכאורה כוונתו שהיא ישבה מאחוריהם בתוך הקיטונית והם לפניה צמודים זה לזה.

תוס' בד"ה ואין מניחין. לכאורה היה אפשר לומר שאף למ"ד משום קנין הרי כל תועלת הקנין שהחצר משועבדת לבית זה השייך לכולם, ואפשר שבית פחות מד"א אין משועבדת לו החצר, ודו"ק.

דף ד עמוד א

תוס' בד"ה ואע"ג, לא דמי לארנקי כו'. לכאורה משמע בתוס' שכרים שונים מארנק אך עיקר החילוק לכאורה הוא שבשבת מחמת איסור טלטול מבטל אף ארנקי כמבואר בגמ' שם טומאה אשבת קרמית הנח איסור שבת דאפילו ארנקי נמי מבטל איניש.

תוס' בד"ה והוצין. עי' מהר"ם דהתוס' הקשו לפי אוקימתת רבינא בגמ' שם, ולכאורה גם רבינא אפשר היה לבאר בדבריו מטעם דמישתקיל מלתחת ולא חיישינן לה אלא בדאורייתא ולא בדרבנן, אך באמת אף בתוס' לעיל (ב. ד"ה אמר רבה) משמע להדיא שאינו מטעם אחד ממה שאמרו 'ורבינא נמי דמשני סוכה דאורייתא אחמירו בה רבנן מ"מ משמע דמדאורייתא כשרה' ומשמע שאינו מאותו הטעם שהרי מטעם דמישתקיל כבר יישבו התוס' להדיא בתחילת יישובם שם.

---

---

שולי הגליון

---

---