מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/סג/א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (מערכת העביר את הדף מהרש"א/חידושי אגדות/שבת/סג/א לשם מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/סג/א: תקינות הקישור) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־14:35, 13 ביוני 2018
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
מהרש"א - חידושי אגדות 
שבת סג א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות מהרש"ל חי' אגדות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש |
--כאן חסר--
שם אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד כו'. דישראל לא יהיו להם שעבוד מלכיות אבל גוי אל גוי ישא חרב, והאי קרא דלא ישא גוי אל גוי חרב לא איירי לימות המשיח אלא לעולם הבא. ואין להקשות דהדרן קושיין לדכתין מפני מה הן בטלין לעולם הבא, דאיכא למימר כדלעיל לפי שאינן צריכין. אבל אין לומר דעולם הבא אין בו שום מעשה אדם כדאמרינן סוף פרק היה קורא (ברכות יז.) עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה כו' אלא צדיקים כו' ונהנין מזיו השכינה כו', דהא על כרחך האי קרא לא איירי בזמן שאין בו מעשה אדם דהא כתוב וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, ועל כרחך אית לן לפלוגי בין עולם הנשמות לעולם הבא לזמן התחייה, וק"ל[1]:
--כאן חסר--
- ↑ עי' שו"ת רמ"ע מפאנו (סימן טו) שהקשה השואל במאי מוקים שמואל קרא ד'וכתתו', ויישב לו שאחרי שמלך המשיח ישפוט בין העכו"ם הם מעצמם יכתתו חרבות לאתם, אך לא שיהיו בטלים בדבר ה', אלא מי שירצה לקיימם לנוי ולתכשיט יהיה רשאי. ודקדק כן מלשון הפסוק 'לא ישא כו' חרב ולא ילמדו עוד מלחמה' ומשמע שעתידין להשאיר מהם רק שלא תהיה חרב איש ברעהו למלחמה. וכתב שאין לפרש הפסוק לעולם הבא, דאם כן אתים ומזמרות למה להם, ולא ניחא ליה בחילוק רבינו בין עולם הנשמות לזמן התחייה. ועיין רמב"ם (פ"ח מתשובה ה"ב) שכתב אף הוא שהעולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף. והראב"ד (שם) השיג עליו א"א דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד, וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה שהרי אמרו (כתובות קיא.) עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן כו' (עי"ש שהאריך בראיות) אבל אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב, ויהיו העטרות כמשמען וכפשוטן ולא יהיה משל עכ"ל. ונמצא שהראב"ד העמיד מאמר חז"ל בברכות על זמן התחייה, ולשיטתו א"א לומר כיישוב המהרש"א כי אם אין להם אכילה ושתיה אתים ומזמרות למה להם, ושמא דעת רמ"ע מפאנו כדעת הראב"ד. ויעויין בכסף משנה (שם) ובלחם משנה (שם) שכתבו שכוונת הרמב"ם לעולם הבא שאחר המוות ולא לזמן התחייה, והיינו כדברי המהרש"א.