ראשי תיבות בבלי/חולין/פט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) הכנה ליצירת ראשי תיבות |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{רת הוראות}} | |||
ש{{רת|יעורא}} ב{{רת|עינן}} ו{{רת|עבודת}} כ{{רת|וכבים}} כ{{רת|תותי}} מ{{רת|כתת}} ש{{רת|יעורא}} ה{{רת|כא}} כ{{רת|ל}} מ{{רת|ה}} ד{{רת|מכתת}} מ{{רת|עלי}} ל{{רת|כסוי}}: {{מרכז|<big><big>'''הדרן עלך כסוי הדם'''</big></big>}} | |||
'''[[משנה/חולין/ז#א|ג{{רת|יד}} ה{{רת|נשה}}]]''' נ{{רת|והג}} ב{{רת|ארץ}} ו{{רת|בחוצה}} ל{{רת|ארץ}} ב{{רת|פני}} ה{{רת|בית}} ו{{רת|שלא}} ב{{רת|פני}} ה{{רת|בית}} ב{{רת|חולין}} ו{{רת|במוקדשין}} ו{{רת|נוהג}} ב{{רת|בהמה}} ו{{רת|בחיה}} ב{{רת|ירך}} ש{{רת|ל}} י{{רת|מין}} ו{{רת|בירך}} ש{{רת|ל}} ש{{רת|מאל}} ו{{רת|אינו}} נ{{רת|והג}} ב{{רת|עוף}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|אין}} ל{{רת|ו}} כ{{רת|ף}} ו{{רת|נוהג}} ב{{רת|שליל}} ר{{רת|'}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} א{{רת|ינו}} נ{{רת|והג}} ב{{רת|שליל}} ו{{רת|חלבו}} מ{{רת|ותר}} ו{{רת|אין}} ה{{רת|טבחין}} נ{{רת|אמנין}} ע{{רת|ל}} ג{{רת|יד}} ה{{רת|נשה}} ד{{רת|ברי}} ר{{רת|בי}} מ{{רת|איר}} ו{{רת|חכמים}} א{{רת|ומרים}} נ{{רת|אמנין}} ע{{רת|ליו}} ו{{רת|על}} ה{{רת|חלב}}: '''גמ'''' מ{{רת|וקדשין}} פ{{רת|שיטא}} מ{{רת|שום}} ד{{רת|אקדשיה}} פ{{רת|קע}} ל{{רת|יה}} א{{רת|יסור}} ג{{רת|יד}} מ{{רת|יניה}} ו{{רת|כי}} ת{{רת|ימא}} י{{רת|ש}} ב{{רת|גידין}} ב{{רת|נותן}} ט{{רת|עם}} ו{{רת|אתי}} א{{רת|יסור}} מ{{רת|וקדשין}} ו{{רת|חייל}} א{{רת|איסור}} ג{{רת|יד}} ה{{רת|אי}} מ{{רת|וקדשין}} נ{{רת|והג}} ב{{רת|גיד}} מ{{רת|יבעי}} ל{{רת|יה}} א{{רת|לא}} ק{{רת|סבר}} א{{רת|ין}} ב{{רת|גידין}} ב{{רת|נותן}} ט{{רת|עם}} ו{{רת|במוקדשין}} א{{רת|יסור}} ג{{רת|יד}} א{{רת|יכא}} א{{רת|יסור}} מ{{רת|וקדשין}} ל{{רת|יכא}} ו{{רת|סבר}} ת{{רת|נא}} ד{{רת|ידן}} א{{רת|ין}} ב{{רת|גידין}} ב{{רת|נותן}} ט{{רת|עם}} ו{{רת|התנן}} י{{רת|רך}} ש{{רת|נתבשל}} ב{{רת|ה}} ג{{רת|יד}} ה{{רת|נשה}} א{{רת|ם}} י{{רת|ש}} ב{{רת|ה}} ב{{רת|נותן}} ט{{רת|עם}} ה{{רת|רי}} ז{{רת|ו}} א{{רת|סורה}} א{{רת|לא}} ה{{רת|כא}} ב{{רת|ולדות}} ק{{רת|דשים}} ע{{רת|סקינן}} ו{{רת|קסבר}} נ{{רת|והג}} ב{{רת|שליל}} ו{{רת|קסבר}} ו{{רת|לדות}} ק{{רת|דשים}} ב{{רת|מעי}} א{{רת|מן}} ה{{רת|ן}} ק{{רת|דושים}} ד{{רת|איסור}} ג{{רת|יד}} ו{{רת|איסור}} מ{{רת|וקדשין}} ב{{רת|הדי}} ה{{רת|דדי}} ק{{רת|אתי}} ו{{רת|מי}} מ{{רת|צית}} מ{{רת|וקמת}} ל{{רת|ה}} ב{{רת|שליל}} ו{{רת|הא}} מ{{רת|דקתני}} ס{{רת|יפא}} נ{{רת|והג}} ב{{רת|שליל}} מ{{רת|כלל}} ד{{רת|רישא}} ל{{רת|או}} ב{{רת|שליל}} ע{{רת|סקינן}} ה{{רת|כי}} ק{{רת|אמר}} ד{{רת|בר}} ז{{רת|ה}} מ{{רת|חלוקת}} ד{{רת|רבי}} י{{רת|הודה}} ו{{רת|רבנן}} ו{{רת|מי}} מ{{רת|צית}} א{{רת|מרת}} ד{{רת|תרוייהו}} ב{{רת|הדי}} ה{{רת|דדי}} ק{{רת|אתו}} ו{{רת|התנן}} ע{{רת|ל}} א{{רת|לו}} ט{{רת|ומאות}} ה{{רת|נזיר}} מ{{רת|גלח}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|מת}} ו{{רת|על}} כ{{רת|זית}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|מת}} ו{{רת|קשיא}} ל{{רת|ן}} ע{{רת|ל}} כ{{רת|זית}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|מת}} מ{{רת|גלח}} ע{{רת|ל}} כ{{רת|ולו}} ל{{רת|א}} כ{{רת|ל}} ש{{רת|כן}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וחנן}} ל{{רת|א}} נ{{רת|צרכה}} א{{רת|לא}} ל{{רת|נפל}} ש{{רת|לא}} נ{{רת|קשרו}} א{{רת|בריו}} ב{{רת|גידין}} {{שומר דף בבלי|אלמא}} | |||
'''[[משנה/חולין/ז#א| | |||
איסור | |||
לא | |||
{{שומר דף בבלי|אלמא | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־09:51, 4 באוגוסט 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף |
עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')
שיעורא בעינן ועבודת כוכבים כתותי מכתת שיעורא הכא כל מה דמכתת מעלי לכסוי:
גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין ונוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף ונוהג בשליל ר' יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר ואין הטבחין נאמנין על גיד הנשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב: גמ' מוקדשין פשיטא משום דאקדשיה פקע ליה איסור גיד מיניה וכי תימא יש בגידין בנותן טעם ואתי איסור מוקדשין וחייל אאיסור גיד האי מוקדשין נוהג בגיד מיבעי ליה אלא קסבר אין בגידין בנותן טעם ובמוקדשין איסור גיד איכא איסור מוקדשין ליכא וסבר תנא דידן אין בגידין בנותן טעם והתנן ירך שנתבשל בה גיד הנשה אם יש בה בנותן טעם הרי זו אסורה אלא הכא בולדות קדשים עסקינן וקסבר נוהג בשליל וקסבר ולדות קדשים במעי אמן הן קדושים דאיסור גיד ואיסור מוקדשין בהדי הדדי קאתי ומי מצית מוקמת לה בשליל והא מדקתני סיפא נוהג בשליל מכלל דרישא לאו בשליל עסקינן הכי קאמר דבר זה מחלוקת דרבי יהודה ורבנן ומי מצית אמרת דתרוייהו בהדי הדדי קאתו והתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת וקשיא לן על כזית מן המת מגלח על כולו לא כל שכן ואמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לנפל שלא נקשרו אבריו בגידין