ראשי תיבות בבלי/ראש השנה/כה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
ואומר [[תנ"ך/תהלים/צט#ו|משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי
{{רת הוראות}}
שמו]] שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה
ו{{רת|אומר}} [[תנ"ך/תהלים/צט#ו|מ{{רת|שה}} ו{{רת|אהרן}} ב{{רת|כהניו}} ו{{רת|שמואל}} ב{{רת|קוראי}} ש{{רת|מו}}]] ש{{רת|קל}} ה{{רת|כתוב}} ש{{רת|לשה}} ק{{רת|לי}} ע{{רת|ולם}} כ{{רת|שלשה}} ח{{רת|מורי}} ע{{רת|ולם}} ל{{רת|ומר}} ל{{רת|ך}} י{{רת|רובעל}} ב{{רת|דורו}} כ{{רת|משה}} ב{{רת|דורו}} ב{{רת|דן}} ב{{רת|דורו}} כ{{רת|אהרן}} ב{{רת|דורו}} י{{רת|פתח}} ב{{רת|דורו}} כ{{רת|שמואל}} ב{{רת|דורו}} ל{{רת|למדך}} ש{{רת|אפילו}} ק{{רת|ל}} ש{{רת|בקלין}} ו{{רת|נתמנה}} פ{{רת|רנס}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|צבור}} ה{{רת|רי}} ה{{רת|וא}} כ{{רת|אביר}} ש{{רת|באבירים}} ו{{רת|אומר}} [[תנ"ך/דברים/יז#ט|ו{{רת|באת}} א{{רת|ל}} ה{{רת|כהנים}} ה{{רת|לוים}} ו{{רת|אל}} ה{{רת|שופט}} א{{רת|שר}} י{{רת|היה}} ב{{רת|ימים}} ה{{רת|הם}}]] ו{{רת|כי}} ת{{רת|עלה}} ע{{רת|ל}} ד{{רת|עתך}} ש{{רת|אדם}} ה{{רת|ולך}} א{{רת|צל}} ה{{רת|דיין}} ש{{רת|לא}} ה{{רת|יה}} ב{{רת|ימיו}} ה{{רת|א}} א{{רת|ין}} ל{{רת|ך}} ל{{רת|ילך}} א{{רת|לא}} א{{רת|צל}} ש{{רת|ופט}} ש{{רת|בימיו}} ו{{רת|אומר}} [[תנ"ך/קהלת/ז#י|א{{רת|ל}} ת{{רת|אמר}} מ{{רת|ה}} ה{{רת|יה}} ש{{רת|הימים}} ה{{רת|ראשונים}} ה{{רת|יו}} ט{{רת|ובים}} מ{{רת|אלה}}]]: נ{{רת|טל}} מ{{רת|קלו}} ו{{רת|מעותיו}} ב{{רת|ידו}}: ת{{רת|נו}} ר{{רת|בנן}} כ{{רת|יון}} ש{{רת|ראה}} א{{רת|ותו}} ע{{רת|מד}} מ{{רת|כסאו}} ו{{רת|נשקו}} ע{{רת|ל}} ר{{רת|אשו}} א{{רת|מר}} ל{{רת|ו}} ש{{רת|לום}} ע{{רת|ליך}} ר{{רת|בי}} ו{{רת|תלמידי}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|למדתני}} ת{{רת|ורה}} ב{{רת|רבים}} ו{{רת|תלמידי}} ש{{רת|אני}} ג{{רת|וזר}} ע{{רת|ליך}} ג{{רת|זירה}} ו{{רת|אתה}} מ{{רת|קיימה}} כ{{רת|תלמיד}} א{{רת|שרי}} ה{{רת|דור}} ש{{רת|הגדולים}} נ{{רת|שמעים}} ל{{רת|קטנים}} ק{{רת|ל}} ו{{רת|חומר}} ק{{רת|טנים}} ל{{רת|גדולים}} ק{{רת|ל}} ו{{רת|חומר}} ח{{רת|יובא}} ה{{רת|וא}} א{{רת|לא}} מ{{רת|תוך}} ש{{רת|הגדולים}} נ{{רת|שמעים}} ל{{רת|קטנים}} נ{{רת|ושאין}} ק{{רת|טנים}} ק{{רת|ל}} ו{{רת|חומר}} ב{{רת|עצמן}}: {{מרכז|<big><big>'''הדרן עלך אם אינן מכירין'''</big></big>}}
חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה
בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו
כשמואל בדורו ללמדך שאפילו קל
שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא
כאביר שבאבירים ואומר [[תנ"ך/דברים/יז#ט|ובאת אל
הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים
ההם]] וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל
הדיין שלא היה בימיו הא אין לך לילך
אלא אצל שופט שבימיו ואומר [[תנ"ך/קהלת/ז#י|אל תאמר
מה היה שהימים הראשונים היו טובים
מאלה]]: נטל מקלו ומעותיו בידו: תנו רבנן
כיון שראה אותו עמד מכסאו ונשקו על ראשו
אמר לו שלום עליך רבי ותלמידי רבי
שלמדתני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר
עליך גזירה ואתה מקיימה כתלמיד אשרי
הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קל וחומר
קטנים לגדולים קל וחומר חיובא הוא אלא
מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נושאין
קטנים קל וחומר בעצמן:


{{מרכז|<big><big>'''הדרן עלך אם אינן מכירין'''</big></big>}}
'''[[משנה/ראש השנה/ג#א|ר{{רת|אוהו}} ב{{רת|ית}} ד{{רת|ין}}]]''' ו{{רת|כל}} י{{רת|שראל}} נ{{רת|חקרו}} ה{{רת|עדים}} ו{{רת|לא}} ה{{רת|ספיקו}} ל{{רת|ומר}} מ{{רת|קודש}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|חשיכה}} ה{{רת|רי}} ז{{רת|ה}} מ{{רת|עובר}} ר{{רת|אוהו}} ב{{רת|}} ב{{רת|לבד}} י{{רת|עמדו}} ש{{רת|נים}} ו{{רת|יעידו}} ב{{רת|פניהם}} ו{{רת|יאמרו}} מ{{רת|קודש}} מ{{רת|קודש}} ר{{רת|אוהו}} ש{{רת|לשה}} ו{{רת|הן}} ב{{רת|ית}} ד{{רת|ין}} י{{רת|עמדו}} ה{{רת|שנים}} ו{{רת|יושיבו}} מ{{רת|חביריהם}} א{{רת|צל}} ה{{רת|יחיד}} ו{{רת|יעידו}} ב{{רת|פניהם}} ו{{רת|יאמרו}} מ{{רת|קודש}} מ{{רת|קודש}} ש{{רת|אין}} ה{{רת|יחיד}} נ{{רת|אמן}} ע{{רת|ל}} י{{רת|די}} ע{{רת|צמו}}: '''גמ'''' ל{{רת|מה}} ל{{רת|י}} ל{{רת|מיתנא}} ר{{רת|אוהו}} ב{{רת|ית}} ד{{רת|ין}} ו{{רת|כל}} י{{רת|שראל}} א{{רת|יצטריך}} ס{{רת|ד"א}} ה{{רת|ואיל}} ו{{רת|ראוהו}} ב{{רת|ית}} ד{{רת|ין}} ו{{רת|כל}} י{{רת|שראל}} א{{רת|יפרסמא}} ל{{רת|ה}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|יעברוה}} ק{{רת|מ}} ו{{רת|כיון}} ד{{רת|תנא}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|אוהו}} ב{{רת|}} ו{{רת|כל}} י{{רת|שראל}} נ{{רת|חקרו}} ה{{רת|עדים}} ל{{רת|מה}} ל{{רת|י}} ה{{רת|}} א{{רת|}} נ{{רת|חקרו}} ה{{רת|עדים}} ו{{רת|לא}} ה{{רת|ספיקו}} ל{{רת|ומר}} מ{{רת|קודש}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|חשיכה}} ה{{רת|רי}} ז{{רת|ה}} מ{{רת|עובר}} ו{{רת|כיון}} ד{{רת|תנא}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|חשיכה}} ה{{רת|רי}} ז{{רת|ה}} מ{{רת|עובר}} ל{{רת|מה}} ל{{רת|י}} ל{{רת|מיתנייה}} ח{{רת|קירת}} ה{{רת|עדים}} כ{{רת|לל}} א{{רת|יצטריך}} ס{{רת|ד}} ת{{רת|יהוי}} ח{{רת|קירת}} ע{{רת|דים}} כ{{רת|תחילת}} ד{{רת|ין}} ו{{רת|מקודש}} מ{{רת|קודש}} כ{{רת|גמר}} ד{{רת|ין}} ו{{רת|לקדשי}} ב{{רת|ליליא}} מ{{רת|ידי}} ד{{רת|הוה}} א{{רת|דיני}} מ{{רת|מונות}} ד{{רת|תנן}} ד{{רת|יני}} מ{{רת|מונות}} ד{{רת|נין}} ב{{רת|יום}} ו{{רת|גומרין}} ב{{רת|לילה}} ה{{רת|כא}} נ{{רת|מי}} מ{{רת|קדשין}} ב{{רת|ליליא}} ק{{רת|מ}} ו{{רת|אימא}} ה{{רת|כי}} נ{{רת|מי}} א{{רת|מר}} ק{{רת|רא}} [[תנ"ך/תהלים/פא#ה|כ{{רת|י}} ח{{רת|ק}} ל{{רת|ישראל}} ה{{רת|וא}} מ{{רת|שפט}} ל{{רת|אלהי}} י{{רת|עקב}}]] א{{רת|ימת}} ה{{רת|וי}} ח{{רת|ק}} ב{{רת|גמר}} ד{{רת|ין}} ו{{רת|קא}} ק{{רת|רי}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|חמנא}} מ{{רת|שפט}} מ{{רת|ה}} מ{{רת|שפט}} ב{{רת|יום}} א{{רת|ף}} ה{{רת|כא}} נ{{רת|מי}} ב{{רת|יום}}: ר{{רת|אוהו}} ב{{רת|ית}} ד{{רת|ין}} י{{רת|עמדו}} ש{{רת|נים}} ו{{רת|יעידו}} ב{{רת|פניהם}} ו{{רת|אמאי}} ל{{רת|א}} ת{{רת|הא}} ש{{רת|מיעה}} ג{{רת|דולה}} מ{{רת|ראייה}} א{{רת|}} ז{{רת|ירא}} כ{{רת|גון}} ש{{רת|ראוהו}} ב{{רת|לילה}}: ר{{רת|אוהו}} ש{{רת|לשה}} ו{{רת|הן}} ב{{רת|ית}} ד{{רת|ין}} י{{רת|עמדו}} ש{{רת|נים}} ו{{רת|יושיבו}} מ{{רת|חביריהם}} א{{רת|צל}} ה{{רת|יחיד}} א{{רת|מאי}} ה{{רת|כא}} נ{{רת|מי}} נ{{רת|ימא}} ל{{רת|א}} ת{{רת|הא}} ש{{רת|מיעה}} ג{{רת|דולה}} מ{{רת|ראייה}} ו{{רת|כי}} ת{{רת|ימא}} ה{{רת|"נ}} כ{{רת|גון}} ש{{רת|ראוהו}} ב{{רת|לילה}} ה{{רת|יינו}} ה{{רת|ך}} ס{{רת|יפא}} א{{רת|יצטריכא}} ל{{רת|יה}} ד{{רת|אין}} ה{{רת|יחיד}} נ{{רת|אמן}} ע{{רת|ל}} י{{רת|די}} ע{{רת|צמו}} ד{{רת|סלקא}} ד{{רת|עתך}} א{{רת|מינא}} ה{{רת|ואיל}} (ו{{רת|תנן)}} ד{{רת|יני}} מ{{רת|מונות}} ב{{רת|שלשה}} ו{{רת|אם}} ה{{רת|יה}} מ{{רת|ומחה}} ל{{רת|רבים}} ד{{רת|ן}} א{{רת|פילו}} ב{{רת|יחיד}} ה{{רת|כא}} נ{{רת|מי}} נ{{רת|יקדשיה}} ב{{רת|יחידי}} ק{{רת|מ}} ו{{רת|אימא}} ה{{רת|כא}} נ{{רת|מי}} א{{רת|ין}} ל{{רת|ך}} מ{{רת|ומחה}} ל{{רת|רבים}} ב{{רת|ישראל}} י{{רת|ותר}} מ{{רת|משה}} ר{{רת|בינו}} ו{{רת|קאמר}} ל{{רת|יה}} ה{{רת|קב}} ע{{רת|ד}} ד{{רת|איכא}} א{{רת|הרן}} ב{{רת|הדך}} ד{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/שמות/יב#א|ו{{רת|יאמר}} ה{{רת|'}} א{{רת|ל}} מ{{רת|שה}} ו{{רת|אל}} א{{רת|הרן}} ב{{רת|ארץ}} מ{{רת|צרים}} ל{{רת|אמר}}]] [[תנ"ך/שמות/יב#ב|ה{{רת|חדש}} ה{{רת|זה}} ל{{רת|כם}}]] ל{{רת|מימרא}} ד{{רת|עד}} נ{{רת|עשה}} ד{{רת|יין}} ל{{רת|ימא}} מ{{רת|תני'}} ד{{רת|לא}} כ{{רת|ר}} ד{{רת|תניא}} ס{{רת|נהדרין}} ש{{רת|ראו}} א{{רת|חד}} ש{{רת|הרג}} א{{רת|ת}} ה{{רת|נפש}} {{שומר דף בבלי|מקצתן}}
 
'''[[משנה/ראש השנה/ג#א|ראוהו בית דין]]''' וכל ישראל נחקרו העדים
ולא הספיקו לומר מקודש עד
שחשיכה הרי זה מעובר ראוהו ב"ד בלבד
יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש
מקודש ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו השנים ויושיבו מחביריהם אצל
היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי
עצמו: '''גמ'''' למה לי למיתנא ראוהו בית דין וכל ישראל איצטריך סד"א
הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא לה ולא ליעברוה קמוכיון
דתנא ליה ראוהו ב"ד וכל ישראל נחקרו העדים למה לי ה"ק א"נ נחקרו
העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר וכיון דתנא
עד שחשיכה הרי זה מעובר למה לי למיתנייה חקירת העדים כלל איצטריך
סדתיהוי חקירת עדים כתחילת דין ומקודש מקודש כגמר דין ולקדשי
בליליא מידי דהוה אדיני ממונות דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין
בלילה הכא נמי מקדשין בליליא קמואימא הכי נמי אמר קרא [[תנ"ך/תהלים/פא#ה|כי חק
לישראל הוא משפט לאלהי יעקב]] אימת הוי חק בגמר דין וקא קרי ליה
רחמנא משפט מה משפט ביום אף הכא נמי ביום: ראוהו בית דין יעמדו
שנים ויעידו בפניהם ואמאי לא תהא שמיעה גדולה מראייה א"ר זירא כגון
שראוהו בלילה: ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחביריהם
אצל היחיד אמאי הכא נמי נימא לא תהא שמיעה גדולה מראייה וכי
תימא ה"נ כגון שראוהו בלילה היינו הך סיפא איצטריכא ליה דאין היחיד
נאמן על ידי עצמו דסלקא דעתך אמינא הואיל (ותנן) דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן
אפילו ביחיד הכא נמי ניקדשיה ביחידי קמואימא הכא נמי אין לך מומחה לרבים בישראל יותר ממשה
רבינו וקאמר ליה הקבעד דאיכא אהרן בהדך דכתיב [[תנ"ך/שמות/יב#א|ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר]]
[[תנ"ך/שמות/יב#ב|החדש הזה לכם]] למימרא דעד נעשה דיין לימא מתני' דלא כרדתניא סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש
{{שומר דף בבלי|מקצתן}}
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ראש השנה]]

גרסה אחרונה מ־03:44, 3 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png כה TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
טורי אבן
ערוך לנר
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

ואומר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים ואומר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו ואומר אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה: נטל מקלו ומעותיו בידו: תנו רבנן כיון שראה אותו עמד מכסאו ונשקו על ראשו אמר לו שלום עליך רבי ותלמידי רבי שלמדתני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר עליך גזירה ואתה מקיימה כתלמיד אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קל וחומר קטנים לגדולים קל וחומר חיובא הוא אלא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נושאין קטנים קל וחומר בעצמן:
הדרן עלך אם אינן מכירין
ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר ראוהו ב בלבד יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו השנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו: גמ' למה לי למיתנא ראוהו בית דין וכל ישראל איצטריך סד"א הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא לה ולא ליעברוה קמ"ל וכיון דתנא ליה ראוהו ב וכל ישראל נחקרו העדים למה לי ה א נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר וכיון דתנא עד שחשיכה הרי זה מעובר למה לי למיתנייה חקירת העדים כלל איצטריך סד"א תיהוי חקירת עדים כתחילת דין ומקודש מקודש כגמר דין ולקדשי בליליא מידי דהוה אדיני ממונות דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה הכא נמי מקדשין בליליא קמ"ל ואימא הכי נמי אמר קרא כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב אימת הוי חק בגמר דין וקא קרי ליה רחמנא משפט מה משפט ביום אף הכא נמי ביום: ראוהו בית דין יעמדו שנים ויעידו בפניהם ואמאי לא תהא שמיעה גדולה מראייה א זירא כגון שראוהו בלילה: ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד אמאי הכא נמי נימא לא תהא שמיעה גדולה מראייה וכי תימא ה כגון שראוהו בלילה היינו הך סיפא איצטריכא ליה דאין היחיד נאמן על ידי עצמו דסלקא דעתך אמינא הואילתנן) דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן אפילו ביחיד הכא נמי ניקדשיה ביחידי קמ"ל ואימא הכא נמי אין לך מומחה לרבים בישראל יותר ממשה רבינו וקאמר ליה הקב"ה עד דאיכא אהרן בהדך דכתיב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם למימרא דעד נעשה דיין לימא מתני' דלא כר"ע דתניא סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף