מנחת שי/מלכים א/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - הגירסא הראשונית של הטקסט פורסמה ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''ולא יחם לו.''' | '''ולא יחם לו.''' כל האומר יחם בצירי היו"ד אינו אלא טועה שבכל ספרים כ"י מדוייקים ודפוסים ישנים בחירק וכן נראה בבירור ממה שכתב רד"ק בפירוש ובספר מכלול דף קכ"ד ועיין עוד מ"ש באיוב ג' על פסוק על יחד: | ||
== י == | == י == | ||
'''ואת נתן הנביא.''' | '''ואת נתן הנביא.''' הוא"ו בגעיא בס"ס וכן ואת הגבורים: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''הלוא שמעת.''' | '''הלוא שמעת.''' מלא וא"ו כי הוא אחד מן י"ז מלא בסיפרא וסימן נמסר בהאי סיפרא סוף סימן כ"ב: | ||
'''ואדנינו דוד לא ידע.''' | '''ואדנינו דוד לא ידע.''' בהנעת האל"ף הואו א' מן השבעה מפקים אל"ף בלישנא וסימן נמסר במ"ג סדר וישב ובתילים סימן קל"ו כמ"ש בתילים סי' קל"ה: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''הלא אתה אדני.''' | '''הלא אתה אדני.''' חסר וא"ו שאינו במנין המלאים: | ||
== יח == | == יח == | ||
'''ועתה אדני המלך לא ידעת.''' | '''ועתה אדני המלך לא ידעת.''' בס"א ישן מצאתי כתוב ואתה וכת"י ואת רבוני מלכא. אבל רד"ק כתב רבים טעו בזאת המלה וכתבו ואתה באל"ף לפי שהוא קרוב לענין אבל ברור הוא אצלנו כי הוא ועתה בעי"ן מפי ספרים מדוייקים ומפי המסורת עכ"ל ובמקרא גדולה כתובעליו ועתה ג' סבירין אתה וקרינן עתה ומטעים ביה וכן במקרא ישנה מטוליטולא נכתב בגליון בהללי של ליון ועתה: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''ויזבח שור ומריא וצאן.''' | '''ויזבח שור ומריא וצאן.''' מלת ומריא הוא"ו במאריך בס"ס וכן ויזבח שור ומריא וצאן דלקמן וכן כתב הבלמשי. ובגליון אחר מטוליטולא כתוב עליו פליגת שור ומריא: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''ואתה אדוני המלך עיני כל ישראל עליך.''' | '''ואתה אדוני המלך עיני כל ישראל עליך.''' כאן תרגם יונתן וכען. ורד"ק כתב זהו ואתה באל"ף וטועין בו בעי"ן לפי שהענין יותר קרוב: | ||
== כז == | == כז == | ||
'''ולא הודעת את עבדיך.''' | '''ולא הודעת את עבדיך.''' עבדך ק': | ||
== לא == | == לא == | ||
'''ותקד בת שבע אפים ארץ.''' | '''ותקד בת שבע אפים ארץ.''' חד מן ה' דסבירין ארצה וסימנם במסורת: | ||
== לג == | == לג == | ||
'''ויאמר המלך להם קחו עמכם וגו'.''' | '''ויאמר המלך להם קחו עמכם וגו'.''' דבר חדש ראיתי בספר א' כ"י שכתבו ויאמר להם המלך ומאן דחזי סבר מעותא הוא ולא היא אלא תליא באשלא רברבא ממסרה רבתא (או' הא') גבי סימן ויאמר להם דוק ותשכח וסימנא מילתא היא (עיין היטב במס"ר וצ"ע דמשמע מהמס' דלא קאי רק על ויאמר להם ולא אליהם ותו ל"מ) והכי נמי גרסי' בע"י דהוריות בשני מקומות ותמיהא לי טובא. ובילקוט פרשת כי תשא וס"א גרסינן ויאמר המלך אל בניהו. ובילקוט מלכים וס"א גרסינן ויאמר המלך אלהים וכלם משובשים. אבל בתוספתא סוף הוריות שפיר כתיב ויאמר המלך להם: | ||
'''והורדתם אתו אל גחון.''' | '''והורדתם אתו אל גחון.''' במקצת ספרים כתיב על וקרי אל. ואין נראה כן מהמפרשים וכן אמרו בהוריות פ' כהן משיח ובירושלמי דשקלים פ' שלש עשרה שופרות אין מושחין את המלכים אלא על המעין כדי שתמשך מלכותן שנאמר והורדתם אותו אל גחון ובעל כלי יקר כתב נ"ל שדרשו קרי אל וכתיב על שהכוונה המשיחה תהיה על גיחון כלשון אין מושחין את המלכים אלא על המים והטעם כדי שתתדמה המשך מלכותם אל המים וזהו הקש אל גיחון שיתדמה אל גיחון שתמשך מלכותו ובמה שאומר בפסוק וירד צדוק הכהן וגו' ותרחב לך זה יותר כי שם לא כתיב אלא על גיחון עכ"ל. אחרי כן האיר ה' את עיני ומצאתי הכרע לדבר ממסורת הגדולה שזה כתיב וקרי אל. שבאלפ"א בית"א מן חד חד. חד אל וחד על נמנה בתוכם אל גחון ויאמר המלך להם קחו עמכם. על גיחון. וירד צדוק הכהן ונתן: | ||
== לז == | == לז == | ||
'''כן יהי עם שלמה.''' | '''כן יהי עם שלמה.''' יהיה קרי: | ||
'''מכסא.''' | '''מכסא.''' במקצת ספרים מדוייקים מכסא בזקף גדול: | ||
== לח == | == לח == | ||
'''על גחון.''' | '''על גחון.''' חסר יו"ד והוא חד מן ג' חסרים יו"ד על פי המסורת ושלשתם במשיחת שלמה ועיין מסורת הברית הגדול סימן תתרכ"ה: | ||
== מב == | == מב == | ||
'''איש חיל אתה.''' | '''איש חיל אתה.''' במקצת ספרים כ"י מלרע אך בספרי ספרד מדוייקים כתובי יד וכל ספרי הדפוס מלעיל וכן נזכר במסורת (מערכת אות הא' ערך אתה) עם אותם שהם בטעם מלעיל: | ||
== מז == | == מז == | ||
'''דוד לאמר ייטב.''' | '''דוד לאמר ייטב.''' בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים בשני יודי"ן בראש המלה והטי"ת בציריובלא יו"ד בין טית לבית: | ||
'''אלהיך.''' | '''אלהיך.''' אלהים ק': | ||
== נג == | == נג == | ||
גרסה אחרונה מ־15:14, 21 ביולי 2020
|
חנוכת התורה
הפטרת חיי שרה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ולא יחם לו. כל האומר יחם בצירי היו"ד אינו אלא טועה שבכל ספרים כ"י מדוייקים ודפוסים ישנים בחירק וכן נראה בבירור ממה שכתב רד"ק בפירוש ובספר מכלול דף קכ"ד ועיין עוד מ"ש באיוב ג' על פסוק על יחד:
י[עריכה]
ואת נתן הנביא. הוא"ו בגעיא בס"ס וכן ואת הגבורים:
יא[עריכה]
הלוא שמעת. מלא וא"ו כי הוא אחד מן י"ז מלא בסיפרא וסימן נמסר בהאי סיפרא סוף סימן כ"ב:
ואדנינו דוד לא ידע. בהנעת האל"ף הואו א' מן השבעה מפקים אל"ף בלישנא וסימן נמסר במ"ג סדר וישב ובתילים סימן קל"ו כמ"ש בתילים סי' קל"ה:
יג[עריכה]
הלא אתה אדני. חסר וא"ו שאינו במנין המלאים:
יח[עריכה]
ועתה אדני המלך לא ידעת. בס"א ישן מצאתי כתוב ואתה וכת"י ואת רבוני מלכא. אבל רד"ק כתב רבים טעו בזאת המלה וכתבו ואתה באל"ף לפי שהוא קרוב לענין אבל ברור הוא אצלנו כי הוא ועתה בעי"ן מפי ספרים מדוייקים ומפי המסורת עכ"ל ובמקרא גדולה כתובעליו ועתה ג' סבירין אתה וקרינן עתה ומטעים ביה וכן במקרא ישנה מטוליטולא נכתב בגליון בהללי של ליון ועתה:
יט[עריכה]
ויזבח שור ומריא וצאן. מלת ומריא הוא"ו במאריך בס"ס וכן ויזבח שור ומריא וצאן דלקמן וכן כתב הבלמשי. ובגליון אחר מטוליטולא כתוב עליו פליגת שור ומריא:
כ[עריכה]
ואתה אדוני המלך עיני כל ישראל עליך. כאן תרגם יונתן וכען. ורד"ק כתב זהו ואתה באל"ף וטועין בו בעי"ן לפי שהענין יותר קרוב:
כז[עריכה]
ולא הודעת את עבדיך. עבדך ק':
לא[עריכה]
ותקד בת שבע אפים ארץ. חד מן ה' דסבירין ארצה וסימנם במסורת:
לג[עריכה]
ויאמר המלך להם קחו עמכם וגו'. דבר חדש ראיתי בספר א' כ"י שכתבו ויאמר להם המלך ומאן דחזי סבר מעותא הוא ולא היא אלא תליא באשלא רברבא ממסרה רבתא (או' הא') גבי סימן ויאמר להם דוק ותשכח וסימנא מילתא היא (עיין היטב במס"ר וצ"ע דמשמע מהמס' דלא קאי רק על ויאמר להם ולא אליהם ותו ל"מ) והכי נמי גרסי' בע"י דהוריות בשני מקומות ותמיהא לי טובא. ובילקוט פרשת כי תשא וס"א גרסינן ויאמר המלך אל בניהו. ובילקוט מלכים וס"א גרסינן ויאמר המלך אלהים וכלם משובשים. אבל בתוספתא סוף הוריות שפיר כתיב ויאמר המלך להם:
והורדתם אתו אל גחון. במקצת ספרים כתיב על וקרי אל. ואין נראה כן מהמפרשים וכן אמרו בהוריות פ' כהן משיח ובירושלמי דשקלים פ' שלש עשרה שופרות אין מושחין את המלכים אלא על המעין כדי שתמשך מלכותן שנאמר והורדתם אותו אל גחון ובעל כלי יקר כתב נ"ל שדרשו קרי אל וכתיב על שהכוונה המשיחה תהיה על גיחון כלשון אין מושחין את המלכים אלא על המים והטעם כדי שתתדמה המשך מלכותם אל המים וזהו הקש אל גיחון שיתדמה אל גיחון שתמשך מלכותו ובמה שאומר בפסוק וירד צדוק הכהן וגו' ותרחב לך זה יותר כי שם לא כתיב אלא על גיחון עכ"ל. אחרי כן האיר ה' את עיני ומצאתי הכרע לדבר ממסורת הגדולה שזה כתיב וקרי אל. שבאלפ"א בית"א מן חד חד. חד אל וחד על נמנה בתוכם אל גחון ויאמר המלך להם קחו עמכם. על גיחון. וירד צדוק הכהן ונתן:
לז[עריכה]
כן יהי עם שלמה. יהיה קרי:
מכסא. במקצת ספרים מדוייקים מכסא בזקף גדול:
לח[עריכה]
על גחון. חסר יו"ד והוא חד מן ג' חסרים יו"ד על פי המסורת ושלשתם במשיחת שלמה ועיין מסורת הברית הגדול סימן תתרכ"ה:
מב[עריכה]
איש חיל אתה. במקצת ספרים כ"י מלרע אך בספרי ספרד מדוייקים כתובי יד וכל ספרי הדפוס מלעיל וכן נזכר במסורת (מערכת אות הא' ערך אתה) עם אותם שהם בטעם מלעיל:
מז[עריכה]
דוד לאמר ייטב. בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים בשני יודי"ן בראש המלה והטי"ת בציריובלא יו"ד בין טית לבית:
אלהיך. אלהים ק':
נג[עריכה]
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |