מנחת שי/ירמיה/כג: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - הגירסא הראשונית של הטקסט פורסמה ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ג == | == ג == | ||
'''והשבתי.''' | '''והשבתי.''' בספרים מדוייקים חסר יו"ד בתר שי"ן וחסר וא"ו בתר בי"ת: | ||
'''נוהן.''' | '''נוהן.''' בספרים מדוייקים חסר יו"ד בתר וא"ו: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''והקמתי עליהם.''' | '''והקמתי עליהם.''' בספרים מדוייקים חסר דחסר וכן נכון עי"ש המסורת שאין זה מן ג' מלא דמלא וסימן נמסר ביחזקאל סוף סימן ט"ז ולא מן ו' חסרים וא"ו וסימן נמסר בפרשת בחקתי וכן הוא: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''והקמתי לדוד.''' | '''והקמתי לדוד.''' שבסמוך: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''אשר יקראו.''' | '''אשר יקראו.''' בספרי ספרד האל"ף בגעיא כמוהו רבים כמ"ש בסוף מאמר המאריך: | ||
'''יקראו.''' | '''יקראו.''' אל ירוץ הקורא לקרות יקראו בשורק כמ"ש באיזה דפוס שאם ירוץ יכשל: | ||
'''וזה שמו אשר יקראו ה' | צדקנו.''' | '''וזה שמו אשר יקראו ה' | צדקנו.''' כתב ן' עזרא בריש פרשת יתרו כי שם המשיח ה' צדקנו כמו שקרא משה למזבח ה' נסי. והגאון אמר כי העם דבק עם מלת יקראו ושם המשיח הוא צדקנו והנה הוא מטעה בעל הטעמים ששם טרחא במלת יקראו וגו' עיין שם וגם מה שכתב בפרשת וישלח על פסוק אל אלהי ישראל וכן פירש רד"ק כאן וגם בירמיה ל"ג על פסוק אשר יקרא להה' | צדקנו. ולבך יבין כי בה' | יראה ובה' | נסי ובה' | צדקנו בשני המקומות ובה' | שמה דסוף יחזקאל בכולם יש פסוק אחר מלת ה' ובפסוק ויקרא לו ה' שלום (שופטים ט"ז) יש נוסחא בה' וזו חכמה מפוארה מבעל הטעמים להורות לנו כי גם שלכולם בשם ה' יקראו המשכילים יזהירו ויבינו כי נשגב ה' לבדו ולא הנקראים בשמו וכן בבראשית רבה פרשת נ"ט משה ניסן של ישראל וגו' ומי הוא ניסו של משה הקב"ה שנאמר ויקרא לו ה' נסי. דוד רוען של ישראל וגו' מי הוא רועו של דוד הקב"ה שנאמר ה' רועי לא אחסר ירושלם אורו של עולם מי הוא אורה של ירושלם הקב"ה דכתיב והיה לך ה' לאור עולם. ובמדרש איכה רבתי על כי רחק ממני מנחם בענין שמו של משיח אמר ר' לוי טבא למדינתא דשמה כשם מלכה ושם מלכה כשם אלהיה טבא למדינתא דשמה כשם מלכה דכתיב ושם העיר מיום ה' במה ושם מלכות בשם אלהיה שנאמר וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו. ועיין מה שכתבתי בפרשת שמות על משה משה ובפרשת כי תשא על פסוק ויקרא בשם ה' ובסוף יחזקאל ובב"ר פ' ס"ד סימן ד' ויפה תואר שם וגם בב"ר סוף פ' מ"ט על פסוק ויקרא לא אל אלהי ישראל וברקאנטי והרמב"ן שם ועבודת הקדש סוף פ' י"ח מחלק העבודה ופ' כ"א מחלק סתרי התורה ודרך אמונה שאמר ב' סוף שער ד' ופ' ב' דמגלה ותוס' שם וגור אביה פ' וישלח ובעל הטורים סוף פרשת וירא על ה' יראה: | ||
'''ולא יאמרו עוד.''' | '''ולא יאמרו עוד.''' במקצת ס"ס ולא יאמרו עוד ס"א יאמרו עוד: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''מארץ צפונה.''' | '''מארץ צפונה.''' אין לנו לסמוך על מסורת שבמ"ג שדברים סותרים זה את זה במ"ג נמסר ה' חסר בירמיה וכן נמסר כאן וגם בסימן ג' וכשתעיין עליהם בכתובים תמצא ג' מהם צלאים וב' חסרים ולא עוד אלא שבסימן ג' בפסוק הלך וקראת מסור עליו במס"ק ה' בסיפרא ולית חסר ואולם המוסכם מרוב ספרים המדוייקים כי כלם מלאים וכן מצאתי מסורת כ"י האומרת צפונה ה' בסיפרא ולא חילקה ביניהם כלום ממלוי וחיסור: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''עברו יין.''' | '''עברו יין.''' בספרים מדוייקים מלרע הטעם ברי"ש וכן הוא בדפוסים ראשונים: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''ידחו.''' | '''ידחו.''' מלעיל שלא כמנהג מכלול דף קנ"ו: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''חנפה.''' | '''חנפה.''' הנו"ן בשלש נקודות והפ"א בדגש: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''וכל הלך בשררות.''' | '''וכל הלך בשררות.''' מלת הלך חסר וא"ו בספרים כ"י מדויקים ודפוסים ישנים גם במ"ג לא נמנה עם המלאים בנביאים: | ||
== יח == | == יח == | ||
'''דברי.''' | '''דברי.''' דברו ק': | ||
== כא == | == כא == | ||
'''לא שלחתי את הנבאים.''' | '''לא שלחתי את הנבאים.''' במקצת מדוייקים חסר יו"ד קדמאה וכן נכון ע"פ המסורה דסיפרא סי' כ"ו: | ||
== כב == | == כב == | ||
'''וישמעו.''' | '''וישמעו.''' במקצת ס"ס הקדמונים אשר יו"ד וכן נמסר עליו לית וחסר: | ||
== כד == | == כד == | ||
'''הלוא את השמים.''' | '''הלוא את השמים.''' לפי המסורת מלא וא"ו ואל"ף וכן הוא בספרים מדוייקים: | ||
== כז == | == כז == | ||
'''איש לרעהו.''' | '''איש לרעהו.''' י"ס שכתוב בהם איש אל רעהו ובטלים במיעוטן: | ||
'''כאשר שכחו.''' | '''כאשר שכחו.''' י' דמטעין אשר בקריאה וסי' נמסר ביונה סי' א' במ"ג: | ||
== ל == | == ל == | ||
'''לכן הנני על הנבאים.''' | '''לכן הנני על הנבאים.''' במקצת ספרים מדוייקים חסר יו"ד קדמאה וכן חברו שבסמוך הנני על הנבאים ומסורת דסיפרא סי' כ"ו מוכחת שאין אלו מן המלאים אענם י"ס שזה השני דראש פסוק כתוב הנביאם ומסור עליו ג' כתיבין כן: | ||
== לח == | == לח == | ||
'''ואם משא ה'.''' | '''ואם משא ה'.''' חד מן ד' פסוקים דאית בהון שם הקדוש ד' פעמים וסימן נמסר בד"ה ב' י"ד: | ||
== לט == | == לט == | ||
'''ולאבותיכם.''' | '''ולאבותיכם.''' לפי המסורת מלא וא"ו וכן הוא בספרים מדוייקים: | ||
== מ == | == מ == | ||
'''וכלמות.''' | '''וכלמות.''' י"ס שהמ"ם בוא"ו חולם אכן ברוב הספרים בשורק וכן כתב רד"ק בפירוש ובשרשים: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־15:10, 21 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג
והשבתי. בספרים מדוייקים חסר יו"ד בתר שי"ן וחסר וא"ו בתר בי"ת:
נוהן. בספרים מדוייקים חסר יו"ד בתר וא"ו:
ד
והקמתי עליהם. בספרים מדוייקים חסר דחסר וכן נכון עי"ש המסורת שאין זה מן ג' מלא דמלא וסימן נמסר ביחזקאל סוף סימן ט"ז ולא מן ו' חסרים וא"ו וסימן נמסר בפרשת בחקתי וכן הוא:
ה
והקמתי לדוד. שבסמוך:
ו
אשר יקראו. בספרי ספרד האל"ף בגעיא כמוהו רבים כמ"ש בסוף מאמר המאריך:
יקראו. אל ירוץ הקורא לקרות יקראו בשורק כמ"ש באיזה דפוס שאם ירוץ יכשל:
וזה שמו אשר יקראו ה' | צדקנו. כתב ן' עזרא בריש פרשת יתרו כי שם המשיח ה' צדקנו כמו שקרא משה למזבח ה' נסי. והגאון אמר כי העם דבק עם מלת יקראו ושם המשיח הוא צדקנו והנה הוא מטעה בעל הטעמים ששם טרחא במלת יקראו וגו' עיין שם וגם מה שכתב בפרשת וישלח על פסוק אל אלהי ישראל וכן פירש רד"ק כאן וגם בירמיה ל"ג על פסוק אשר יקרא להה' | צדקנו. ולבך יבין כי בה' | יראה ובה' | נסי ובה' | צדקנו בשני המקומות ובה' | שמה דסוף יחזקאל בכולם יש פסוק אחר מלת ה' ובפסוק ויקרא לו ה' שלום (שופטים ט"ז) יש נוסחא בה' וזו חכמה מפוארה מבעל הטעמים להורות לנו כי גם שלכולם בשם ה' יקראו המשכילים יזהירו ויבינו כי נשגב ה' לבדו ולא הנקראים בשמו וכן בבראשית רבה פרשת נ"ט משה ניסן של ישראל וגו' ומי הוא ניסו של משה הקב"ה שנאמר ויקרא לו ה' נסי. דוד רוען של ישראל וגו' מי הוא רועו של דוד הקב"ה שנאמר ה' רועי לא אחסר ירושלם אורו של עולם מי הוא אורה של ירושלם הקב"ה דכתיב והיה לך ה' לאור עולם. ובמדרש איכה רבתי על כי רחק ממני מנחם בענין שמו של משיח אמר ר' לוי טבא למדינתא דשמה כשם מלכה ושם מלכה כשם אלהיה טבא למדינתא דשמה כשם מלכה דכתיב ושם העיר מיום ה' במה ושם מלכות בשם אלהיה שנאמר וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו. ועיין מה שכתבתי בפרשת שמות על משה משה ובפרשת כי תשא על פסוק ויקרא בשם ה' ובסוף יחזקאל ובב"ר פ' ס"ד סימן ד' ויפה תואר שם וגם בב"ר סוף פ' מ"ט על פסוק ויקרא לא אל אלהי ישראל וברקאנטי והרמב"ן שם ועבודת הקדש סוף פ' י"ח מחלק העבודה ופ' כ"א מחלק סתרי התורה ודרך אמונה שאמר ב' סוף שער ד' ופ' ב' דמגלה ותוס' שם וגור אביה פ' וישלח ובעל הטורים סוף פרשת וירא על ה' יראה:
ולא יאמרו עוד. במקצת ס"ס ולא יאמרו עוד ס"א יאמרו עוד:
ח
מארץ צפונה. אין לנו לסמוך על מסורת שבמ"ג שדברים סותרים זה את זה במ"ג נמסר ה' חסר בירמיה וכן נמסר כאן וגם בסימן ג' וכשתעיין עליהם בכתובים תמצא ג' מהם צלאים וב' חסרים ולא עוד אלא שבסימן ג' בפסוק הלך וקראת מסור עליו במס"ק ה' בסיפרא ולית חסר ואולם המוסכם מרוב ספרים המדוייקים כי כלם מלאים וכן מצאתי מסורת כ"י האומרת צפונה ה' בסיפרא ולא חילקה ביניהם כלום ממלוי וחיסור:
ט
עברו יין. בספרים מדוייקים מלרע הטעם ברי"ש וכן הוא בדפוסים ראשונים:
יב
ידחו. מלעיל שלא כמנהג מכלול דף קנ"ו:
טו
חנפה. הנו"ן בשלש נקודות והפ"א בדגש:
יז
וכל הלך בשררות. מלת הלך חסר וא"ו בספרים כ"י מדויקים ודפוסים ישנים גם במ"ג לא נמנה עם המלאים בנביאים:
יח
דברי. דברו ק':
כא
לא שלחתי את הנבאים. במקצת מדוייקים חסר יו"ד קדמאה וכן נכון ע"פ המסורה דסיפרא סי' כ"ו:
כב
וישמעו. במקצת ס"ס הקדמונים אשר יו"ד וכן נמסר עליו לית וחסר:
כד
הלוא את השמים. לפי המסורת מלא וא"ו ואל"ף וכן הוא בספרים מדוייקים:
כז
איש לרעהו. י"ס שכתוב בהם איש אל רעהו ובטלים במיעוטן:
כאשר שכחו. י' דמטעין אשר בקריאה וסי' נמסר ביונה סי' א' במ"ג:
ל
לכן הנני על הנבאים. במקצת ספרים מדוייקים חסר יו"ד קדמאה וכן חברו שבסמוך הנני על הנבאים ומסורת דסיפרא סי' כ"ו מוכחת שאין אלו מן המלאים אענם י"ס שזה השני דראש פסוק כתוב הנביאם ומסור עליו ג' כתיבין כן:
לח
ואם משא ה'. חד מן ד' פסוקים דאית בהון שם הקדוש ד' פעמים וסימן נמסר בד"ה ב' י"ד:
לט
ולאבותיכם. לפי המסורת מלא וא"ו וכן הוא בספרים מדוייקים:
מ
וכלמות. י"ס שהמ"ם בוא"ו חולם אכן ברוב הספרים בשורק וכן כתב רד"ק בפירוש ובשרשים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |