רש"י/ירמיה/כג
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
הוי רועים. מלכי יהודה:
ב[עריכה]
לא פקדתם אותם. לא נזהרתם לשומרם:
ד[עריכה]
ולא יפקדו. ולא יחסרו לשון ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא):
ה[עריכה]
והשכיל. ויצליח:
ו[עריכה]
ה' צדקנו. ה' מצדיק אותנו בימיו של זה:
ט[עריכה]
לנביאים נשבר לבי בקרבי. לדברי הנביאים האומרים שלום יהיה לכם נשבר לבי. רחפו. הולכים ונעים ככנפי צפור המרחף על קנו טרנבליר"ט בלעז:
מפני ה'. שאני שומע ממנו גזירה רעה זאת:
י[עריכה]
מפני אלה. שבועת שקר:
אבלה. חרבה:
מרוצתם. קורש"א בלעז וי"ת ל' רצון:
לא כן. לא בדין:
יא[עריכה]
גם נביא גם כהן. אפילו אלו שהכל למידין מהם:
גם בביתי מצאתי רעתם. שהעמידו דמות בהיכל:
יב[עריכה]
כחלקלקות. ארץ חלקה שהרגל מחלקת בה והאדם נופל:
כחלקלקות באפלה. כשלון על כשלון חלקלקות באור יש כשלון אפלה בלא חלקלקות יש כשלון:
יג[עריכה]
ובנביאי שומרון ראיתי תפל'. קודם שגלו:
יד[עריכה]
ובנביאי ירושלים. אני רואה עתה שערורה דבר מגונה:
וחזקו ידי מרעים. אומרים לרשעים שלום יהיה לכם:
לבלתי שבו. שלא ישובו המריעים איש מרעתו:
יז[עריכה]
וכל הולך בשרירות לבו וגו'. ולכל הולך בשרירות לבו וגו':
יח[עריכה]
מי עמד בסוד ה'. וישמע את הנגזר מלפניו אותו שהקשיב דבר תורתו וישמע למצותיו ולא הרשעים האלה שמיעה הראשונה שבמקרא זה שמיעה ממש שמיעה האחרונה קבלה:
יט[עריכה]
מתחולל. משתכן מחזר לשכון ועל ראש רשעים ישכון:
כ[עריכה]
מזמות. לשון מחשבה:
כב[עריכה]
ואם עמדו בסודי וישמיעו דברי וגו'. היה להם להשמיע דברי ותורתי את עמי ולא להטעותם בה מעלי:
כג[עריכה]
האלהי מקרוב. שאיני רואה אלא בסמוך לי ואין בי כח לשפוט את התחתונים שהם רחוקים ממני ואיני יודע במעשיהם:
כד[עריכה]
אם יסתר איש. זהו כפל תמיהה האלהי מקרוב כדרך כל תמיהות הכפולות:
כו[עריכה]
עד מתי. ינבאו שקר וכי יש בלבם של הנביאים הללו הנבאים שקר לקיים מחשבותם שהם חושבים להשכיח את עמי שמי וגו':
תרמית. לשון מרמה:
כח[עריכה]
יספר חלום. יספרנו ל' הבאי כשאר חלומות ולא יחזקנו בדברי נבואה:
מה לתבן את הבר. מה ענין שקר אצל אמת:
את הבר. עם הבר:
כט[עריכה]
הלא כה דברי כאש. לא היה להם לטעות ולדמות חלומות לומר שהם נבואה כי דבר נבואה כשבאה בפי הנביא בגבורה היא באה בו כאש בוערת כענין שנאמר ותהי בלבי כאש בוערת (לעיל כ) ואומר ויד ה' עלי חזקה (יחזקאל ג יד):
וכפטיש. פי"ק בלעז ויש אומר מרטיי"ל בלעז:
ל[עריכה]
מגנבי דברי איש מאת רעהו. איש מאת רעהו יש להם מרגלים אצל נביאי האמת ושומעין סגנון שלהם שהם מתנבאים בו ואומרין נבואת שקר באותו ל' כמו שעשה חנניה בן עזור שמע את ירמיה מתנבא בשוק העליון הנני שובר את קשת עילם והוא ניבא בשוק התחתון שברתי את עול מלך בבל (לקמן כח) כמו שאמרו רבותינו בסנהדרין:
לא[עריכה]
הלוקחים לשונם. המלמדים לשונם לומר שקריהם בל' נאם ה' כנביאי האמת למען יאמינו בם:
לב[עריכה]
ובפחזותם. ל' תמהון אישטורדיזו"ן בלעז:
לג[עריכה]
מה משא ה'. לשון שחוק לפי שנבואתו להם למשא:
ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי וגו'. אומרים לכם מה המשא, אתם למשא להקב"ה והוא אמר שיטוש וישליך אתכם מעל זרועותיו משמים ארץ כך שמעתי:
ונטשתי. ועזבתי:
לו[עריכה]
כי המשא יהיה לאיש דברו. אע"פ שאתם מהפכין את המשא לגנאי משא דבר ה' לאיש דברו ולאיש עצתו הוא מגלהו ואתם מהפכין אותו ללשון משאוי זו לא שמעתי כן והיא עיקר אבל כך שמעתי כי המשאוי יהי' משאוי של פורענות למי שאומרו השואל מה משא, ע"א משא ה' ל' נבואה הוא והיה הנביא השקר שואל לנביא האמת לאמר לו את דבר הקב"ה בל' שבא הסיגנון אליו והסיגנון לא היה מפרש הדיבור כל כך והיה נביא השקר מהפך את הפי' לצד אחר והיה מדבר בדוגמת נביא האמת כדי שיאמינו בו וכן עשה חנניה בן עזור לכן הוא אומר אל תשאלו משא ה' את ל' הסגנון אלא מה דבר ומה ענה את פירוש הדבר שאלו לנביא אמת לאמר להם מה הקב"ה אומר ולהיכן נוטין את דבריו:
כי המשא יהיה לאיש דברו. סיגנון סתם הקב"ה אמרו סתם לאיש עצתו שאינו חשוד להפכו ואתם שואלי' אותו כדי להפכו והפכתם את דברי הקב"ה וזהו שאמר למעלה מגנבי דברי איש מאת רעהו (כאן) גם זה לשון מיותר:
לז[עריכה]
כה תאמר אל הנביא. כשאתם באים לשאול דברי מאת הנביא:
לט[עריכה]
ונשיתי. ל' גיד הנשה (בראשית לב לג) ול' ונשתה גבורתם (לקמן נא) קופץ ומטלטל ממקום למקום:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |