מנחת שי/בראשית/כה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ג == | == ג == | ||
'''ובני דדן.''' | '''ובני דדן.''' לפי דעת רוב המדקדקים בכלל שתי אותיות בג"ד כפ"ת אצל אהו"י משפט הדל"ת להדגש. וכן נזכר זה עם דומים אחרים דגושה מבעל לשון למודים ובספר אחד מדקדוק כתיבת יד. אמנם בכל הספרים רפויה וכן נכון מטעם שכתב רד"ק בספר מכלול לפי שאין אות ראשונה שמושית וכמ"ש בפ' וארא על אתה תדבר: | ||
'''אשורם ולטושם ולאמים.''' | '''אשורם ולטושם ולאמים.''' אשורם מלא וא"ו וחסר יו"ד ודכותא ולטושם. ולאמים חסר וא"ו ומלא יו"ד כך כתוב בכל הספרים המדוייקים וגם בהעתק הללי ואל תחוש להגהת מ"ג שכתוב שם יש ספרים מדוייקים כתוב ולאמם כי בכל ס"ס הוא מלא יו"ד וכ"כ הרמ"ה ז"ל ולאמים חסר וא"ו ומלא יו"ד כתיב וכל לאמים גרידא דכותיה ומסר עליה חסרים וא"ו בכולהו נוסחי דיקין. ולאם מלאם יאמץ תרויהון חסר וא"ו כתיב: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''וחנך.''' | '''וחנך.''' דין לחוד לבד חסר וא"ו באורייתא כמ"ש בפ' פינחס: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''ולבני הפילגשים.''' | '''ולבני הפילגשים.''' ב"ר פרשה ס"א פילגשם כתיב אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני עיין מזרחי וגור אריה ויפה תואר שם סימן ד' ועל פי זה המדרש פי' רש"י חסר יו"ד שלא היתה אלא פילגש אחת והיא הגר היא קטורה והקשה עליו החזקוני שהרי הוא מלא בספרים מדוייקים והן הגר וקטורה ולשון המכלל יופי דרש רז"ל ידוע. ואנחנו מצאנוהו מלא ביו"ד בכל הספרים המדוייקים עכ"ל. ומכותלי לשונו ניכר שלשון קמחי הוא וכ"כ החזקוני והרמ"ה כתב בכולהו נוסחי דיקי דאתו לידן בתרין יודין כתיב ומסיר עליה לית כותיה מלא בתורה. מיהו בדרשא דייק מינה דהגר היינו קטורה מדכתיב הפילגשם חסר יו"ד קדים למ"ם ואגב ארחין שמעת מינה דחסר יו"ד כתיב עכ"ל. ובהעתק הללי מלא דמלא וכן הסכימו המאירי ובעל ס' שמן ששון ומסורה מכרזת ואומרת ב' מלאים דמלאים וסימן ולבני הפילגשים אשר לאברהם שומר הפילגשים דאסתר. ועיין בש"ת הרמב"ן סימן רל"ב ובתשובת הרשב"א הביאה הב"י בטור י"ד סוף סימן רע"ה ומ"ש בס"ד בפ' בא על פי ואל שתי המזוזת ובפרשת נשא על כלות משה: | ||
'''נתן אברהם מתנת.''' | '''נתן אברהם מתנת.''' מתנת כתיב חסר וא"ו ודרשו רבותנו בפרק חלק שמסר להם שם טומאה: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''החתי.''' | '''החתי.''' בס"ס אין בה"א גלגל: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''בשמתם לתולדתם.''' | '''בשמתם לתולדתם.''' חסר וא"ו כתיב ודכותא למקמתם בשמתם דאלופי עשו ודכותא ויהיו בני לוי בשמתם כולהו חסרים ודכותא בלישנא ואלה שמתם דמרגלים ושארא שמתם באורייתא חסר וא"ו כתיב ומסורה דמסר עלי' תלתא חסרים שבושא הוא דחסרים טובא הוו ונוסחי דיקי במסורת קמיה סלקי ודכותא ששה משמתם חסר וא"ו כתיב הרמ"ה ז"ל: | ||
'''לתולדתם.''' | '''לתולדתם.''' מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניינא בכל ספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים ישנים וגם בהעתק הללי וכן נמסר בפ' וארא כל אורייתא תולדתם כתיב בר מן ב' חסר דחסר וסימן ואלה שמות בני לוי לתלדתם ובני מררי מחלי ומושי וגו'. ותרוייהו בפ' וארא וכ"כ הרמ"ה ז"ל: | ||
'''בכר ישמעאל נבית וקדר.''' | '''בכר ישמעאל נבית וקדר.''' בכל ספרים מדוייקים כ"י ובדפוסים ישנים הזקף קטן על מלת נבית וקדר במאריך ונכון הוא וכן הוא בד"ה א': | ||
== יד == | == יד == | ||
'''ודומה.''' | '''ודומה.''' בה"א בכל ספרים מדוייקים ואין לחוש להגהת מקרא גדולה וכ"כ א"ת וכ"כ הרמ"ה ה"א בסוף תיבותא ומלא וא"ו כתיב וכ"כ א"ת: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''חדד ותימא.''' | '''חדד ותימא.''' בכל ספרים מדויקים בשני דלתי"ן וכ"כ החזקוני ויש לי תמיה מיונתן בן [צ"ל ראו] יעוזיאל שתרגם חדד חריפא מלשון וישם פי כחרב חדה <small>(ישעיהו מ״ט:א׳-ב׳)</small> ששרשו חדד וכן בדברי רז"ל נפל תורא חדד סכינא ועוד אמרו שני תלמידים המחדדים זה את זה בהלכה ענין חריפות וגם הרמ"ה כתב חדד ותימא עם ב' דלתי"ן כתיב ודבר זה מוכרח גם מהמסורת האומרת בד"ה חדד ב': | ||
== יט == | == יט == | ||
'''ואלה תולדת.''' | '''ואלה תולדת.''' פתוחה: | ||
== כא == | == כא == | ||
'''כי עקרה הוא.''' | '''כי עקרה הוא.''' הוא כתיב מלמד שהיו שניהם עקורים כדאיתא בסוף פרק הבא על יבמתו: | ||
'''ויעתר.''' | '''ויעתר.''' התי"ו בסגול: | ||
== כב == | == כב == | ||
'''ויתרצצו.''' | '''ויתרצצו.''' הצד"י בשוא לבדו לפי דרכנו: | ||
'''למה זה.''' | '''למה זה.''' הזי"ן בדגש וכן זי"ן האדם הזה וכן זי"ן ולמה זה לי: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''גיים.''' | '''גיים.''' גוים ק' והחירק ביו"ד שנייה כמ"ש בפ' לך לך על צביים וכל גוים דאורייתא מלא וא"ו וחד יו"ד בר מן דין דכתיב תרין יודין וחסר וא"ו וזהו שדרשו רבותינו גיים כתיב בפ"ק דע"ז וב"ר ושוחר טוב מזמור ט' עיין מזרחי ויפה תואר וגור אריה: | ||
'''מלאם.''' | '''מלאם.''' הלמ"ד רפויה עם המ"ם שלא כמנהג חבריו והיתה ראויה להדגש מכלול דף נ"א: | ||
'''ורב יעבד צעיר.''' | '''ורב יעבד צעיר.''' יעבד חסר וא"ו כתיב וכל יעבד באורייתא דכותיה ובב"ר פ' ס"ג אמר רב הונא אם זכה יעבוד ואם לאו יעבד וכתב בעל יפה תואר שם סימן ט' דחסר וא"ו כתיב ויש אם למקרא ויש אם למסורת אם זכה הצעיר יעבוד אותו הרב כפי המקרא ואם לאו יעבד הרב מהצעיר ונר' שכן צריך להגיה בשוחר טוב מזמור ע': | ||
== כה == | == כה == | ||
'''אדמוני.''' | '''אדמוני.''' בכל ספרים המדוייקים מלא וכן הוא בהעתק הללי ובמסורת ב' ומלאים וחברו הוא אדמוני דדוד וכ"כ הרמ"ה ז"ל: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־15:34, 21 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג
ובני דדן. לפי דעת רוב המדקדקים בכלל שתי אותיות בג"ד כפ"ת אצל אהו"י משפט הדל"ת להדגש. וכן נזכר זה עם דומים אחרים דגושה מבעל לשון למודים ובספר אחד מדקדוק כתיבת יד. אמנם בכל הספרים רפויה וכן נכון מטעם שכתב רד"ק בספר מכלול לפי שאין אות ראשונה שמושית וכמ"ש בפ' וארא על אתה תדבר:
אשורם ולטושם ולאמים. אשורם מלא וא"ו וחסר יו"ד ודכותא ולטושם. ולאמים חסר וא"ו ומלא יו"ד כך כתוב בכל הספרים המדוייקים וגם בהעתק הללי ואל תחוש להגהת מ"ג שכתוב שם יש ספרים מדוייקים כתוב ולאמם כי בכל ס"ס הוא מלא יו"ד וכ"כ הרמ"ה ז"ל ולאמים חסר וא"ו ומלא יו"ד כתיב וכל לאמים גרידא דכותיה ומסר עליה חסרים וא"ו בכולהו נוסחי דיקין. ולאם מלאם יאמץ תרויהון חסר וא"ו כתיב:
ד
וחנך. דין לחוד לבד חסר וא"ו באורייתא כמ"ש בפ' פינחס:
ו
ולבני הפילגשים. ב"ר פרשה ס"א פילגשם כתיב אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני עיין מזרחי וגור אריה ויפה תואר שם סימן ד' ועל פי זה המדרש פי' רש"י חסר יו"ד שלא היתה אלא פילגש אחת והיא הגר היא קטורה והקשה עליו החזקוני שהרי הוא מלא בספרים מדוייקים והן הגר וקטורה ולשון המכלל יופי דרש רז"ל ידוע. ואנחנו מצאנוהו מלא ביו"ד בכל הספרים המדוייקים עכ"ל. ומכותלי לשונו ניכר שלשון קמחי הוא וכ"כ החזקוני והרמ"ה כתב בכולהו נוסחי דיקי דאתו לידן בתרין יודין כתיב ומסיר עליה לית כותיה מלא בתורה. מיהו בדרשא דייק מינה דהגר היינו קטורה מדכתיב הפילגשם חסר יו"ד קדים למ"ם ואגב ארחין שמעת מינה דחסר יו"ד כתיב עכ"ל. ובהעתק הללי מלא דמלא וכן הסכימו המאירי ובעל ס' שמן ששון ומסורה מכרזת ואומרת ב' מלאים דמלאים וסימן ולבני הפילגשים אשר לאברהם שומר הפילגשים דאסתר. ועיין בש"ת הרמב"ן סימן רל"ב ובתשובת הרשב"א הביאה הב"י בטור י"ד סוף סימן רע"ה ומ"ש בס"ד בפ' בא על פי ואל שתי המזוזת ובפרשת נשא על כלות משה:
נתן אברהם מתנת. מתנת כתיב חסר וא"ו ודרשו רבותנו בפרק חלק שמסר להם שם טומאה:
ט
החתי. בס"ס אין בה"א גלגל:
יג
בשמתם לתולדתם. חסר וא"ו כתיב ודכותא למקמתם בשמתם דאלופי עשו ודכותא ויהיו בני לוי בשמתם כולהו חסרים ודכותא בלישנא ואלה שמתם דמרגלים ושארא שמתם באורייתא חסר וא"ו כתיב ומסורה דמסר עלי' תלתא חסרים שבושא הוא דחסרים טובא הוו ונוסחי דיקי במסורת קמיה סלקי ודכותא ששה משמתם חסר וא"ו כתיב הרמ"ה ז"ל:
לתולדתם. מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניינא בכל ספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים ישנים וגם בהעתק הללי וכן נמסר בפ' וארא כל אורייתא תולדתם כתיב בר מן ב' חסר דחסר וסימן ואלה שמות בני לוי לתלדתם ובני מררי מחלי ומושי וגו'. ותרוייהו בפ' וארא וכ"כ הרמ"ה ז"ל:
בכר ישמעאל נבית וקדר. בכל ספרים מדוייקים כ"י ובדפוסים ישנים הזקף קטן על מלת נבית וקדר במאריך ונכון הוא וכן הוא בד"ה א':
יד
ודומה. בה"א בכל ספרים מדוייקים ואין לחוש להגהת מקרא גדולה וכ"כ א"ת וכ"כ הרמ"ה ה"א בסוף תיבותא ומלא וא"ו כתיב וכ"כ א"ת:
טו
חדד ותימא. בכל ספרים מדויקים בשני דלתי"ן וכ"כ החזקוני ויש לי תמיה מיונתן בן [צ"ל ראו] יעוזיאל שתרגם חדד חריפא מלשון וישם פי כחרב חדה (ישעיהו מ״ט:א׳-ב׳) ששרשו חדד וכן בדברי רז"ל נפל תורא חדד סכינא ועוד אמרו שני תלמידים המחדדים זה את זה בהלכה ענין חריפות וגם הרמ"ה כתב חדד ותימא עם ב' דלתי"ן כתיב ודבר זה מוכרח גם מהמסורת האומרת בד"ה חדד ב':
יט
ואלה תולדת. פתוחה:
כא
כי עקרה הוא. הוא כתיב מלמד שהיו שניהם עקורים כדאיתא בסוף פרק הבא על יבמתו:
ויעתר. התי"ו בסגול:
כב
ויתרצצו. הצד"י בשוא לבדו לפי דרכנו:
למה זה. הזי"ן בדגש וכן זי"ן האדם הזה וכן זי"ן ולמה זה לי:
כג
גיים. גוים ק' והחירק ביו"ד שנייה כמ"ש בפ' לך לך על צביים וכל גוים דאורייתא מלא וא"ו וחד יו"ד בר מן דין דכתיב תרין יודין וחסר וא"ו וזהו שדרשו רבותינו גיים כתיב בפ"ק דע"ז וב"ר ושוחר טוב מזמור ט' עיין מזרחי ויפה תואר וגור אריה:
מלאם. הלמ"ד רפויה עם המ"ם שלא כמנהג חבריו והיתה ראויה להדגש מכלול דף נ"א:
ורב יעבד צעיר. יעבד חסר וא"ו כתיב וכל יעבד באורייתא דכותיה ובב"ר פ' ס"ג אמר רב הונא אם זכה יעבוד ואם לאו יעבד וכתב בעל יפה תואר שם סימן ט' דחסר וא"ו כתיב ויש אם למקרא ויש אם למסורת אם זכה הצעיר יעבוד אותו הרב כפי המקרא ואם לאו יעבד הרב מהצעיר ונר' שכן צריך להגיה בשוחר טוב מזמור ע':
כה
אדמוני. בכל ספרים המדוייקים מלא וכן הוא בהעתק הללי ובמסורת ב' ומלאים וחברו הוא אדמוני דדוד וכ"כ הרמ"ה ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |