רב פעלים/ד/יורה דעה/יט: הבדלים בין גרסאות בדף
(כחב --> כתב) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שאלה ''' כלה קודם החופה עשתה הפסק בטהרה ביום ג' לערב והתחילה למנות ז"ן מיום ד' כדי שתכנס לחופה בליל ה' ותטבול ביום רביעי שהוא יום ח' לספירתה כדרך הכלות שטובלות ביום ח' ביום ואינם ממתינים עד הלילה והנה ביום רביעי שהוא ראשון לספירתה ראתה דם בבוקר וע"כ בטל אותו היום מז"ן ולעת ערב עשתה הפסק בטהרה והתחילה למנות מיום חמישי ונמצא שיום רביעי בשבוע שאחריו הוא יום ז' לספירה והיא רוצה לטבול ביום כדי שתכנס לחופה בליל חמישי כי א"א לכלה שתטבול בלילה מפני שהקהל באים לעת ערב לבית הכלה לעשות שם חופה וז"ב ובתחלת הלילה הולכת לבית החתן ושם תבעל וא"א לעכב טבילתה עד הלילה מכמה סיבות גם אינם רוצים לעשות החופה בליל ששי מחמת חששות הכמוסים אתם ולכן רוצים שתטבול ביום רביעי שהוא יום ז' לספירתה ביום ושאלו אם מותר לעשות כן: | '''שאלה ''' כלה קודם החופה עשתה הפסק בטהרה ביום ג' לערב והתחילה למנות ז"ן מיום ד' כדי שתכנס לחופה בליל ה' ותטבול ביום רביעי שהוא יום ח' לספירתה כדרך הכלות שטובלות ביום ח' ביום ואינם ממתינים עד הלילה והנה ביום רביעי שהוא ראשון לספירתה ראתה דם בבוקר וע"כ בטל אותו היום מז"ן ולעת ערב עשתה הפסק בטהרה והתחילה למנות מיום חמישי ונמצא שיום רביעי בשבוע שאחריו הוא יום ז' לספירה והיא רוצה לטבול ביום כדי שתכנס לחופה בליל חמישי כי א"א לכלה שתטבול בלילה מפני שהקהל באים לעת ערב לבית הכלה לעשות שם חופה וז"ב ובתחלת הלילה הולכת לבית החתן ושם תבעל וא"א לעכב טבילתה עד הלילה מכמה סיבות גם אינם רוצים לעשות החופה בליל ששי מחמת חששות הכמוסים אתם ולכן רוצים שתטבול ביום רביעי שהוא יום ז' לספירתה ביום ושאלו אם מותר לעשות כן: |
גרסה אחרונה מ־11:34, 20 ביולי 2020
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה כלה קודם החופה עשתה הפסק בטהרה ביום ג' לערב והתחילה למנות ז"ן מיום ד' כדי שתכנס לחופה בליל ה' ותטבול ביום רביעי שהוא יום ח' לספירתה כדרך הכלות שטובלות ביום ח' ביום ואינם ממתינים עד הלילה והנה ביום רביעי שהוא ראשון לספירתה ראתה דם בבוקר וע"כ בטל אותו היום מז"ן ולעת ערב עשתה הפסק בטהרה והתחילה למנות מיום חמישי ונמצא שיום רביעי בשבוע שאחריו הוא יום ז' לספירה והיא רוצה לטבול ביום כדי שתכנס לחופה בליל חמישי כי א"א לכלה שתטבול בלילה מפני שהקהל באים לעת ערב לבית הכלה לעשות שם חופה וז"ב ובתחלת הלילה הולכת לבית החתן ושם תבעל וא"א לעכב טבילתה עד הלילה מכמה סיבות גם אינם רוצים לעשות החופה בליל ששי מחמת חששות הכמוסים אתם ולכן רוצים שתטבול ביום רביעי שהוא יום ז' לספירתה ביום ושאלו אם מותר לעשות כן:
תשובה מרן ז"ל בסי' קצ"ז ס"ג כתב אסורה לטבול ביום ז' ואפי' אם תמתין מלטבול עד יום ח' אינה יכולה לטבול ביום משום סרך בתה ע"ש ומבואר שם כי בטבילה דיום ח' ביום ליכא טעמא לאסור אלא משום סרך בתה אבל בז' איכא טעמא אחרינא לאסור משום שמא תראה ותסתור וכתב מור"ם בהג"ה והכלות הטובלות קודם החופה יכולות לטבול דהא לא באין אצל החתן עד הלילה והביא זה מן מהרי"ל ז"ל וכתב הש"ך שם בס"ק ט' כל זה דווקא אם טובלת ביום ח' דליכא רק משום סרך בתה ביום ז' דאיכא עוד טעמא דילמא תראה ותסתור אפי' הכלות שאין באים לבית החתן עד הלילה אסורות לטבול ביום דגזרינן דילמא באה ביום ויבעול ותראה ותסתור ע"ש. והנה ס' מהרי"ל נמצא אתנו והרואה יראה כי מהרי"ל שם איירי להתיר להכלות לטבול אפי' ביום ז' ביום וע"כ מ"ש בהגהות ש"ד שהביאו הרב סדרי טהרה בשם מהרי"ל דאין חלוק בין טבלה בח' או בז' לאו בפירושא אתמר הכי במהרי"ל אלא שמדבריו דייק הכי ודו"ק:
אך רבים המה האחרונים שנחלקו על הש"ך בזה והתירו להכלות לטבול גם ביום הז' מפני שאין באים לבית החתן עד הלילה שכן הוא ס' הר' אורת מישור והר' עבודת הגרשוני סי' ך' ופנים מאירות ח"ב סי' ד' וכן הסכים הר' חכמת אדם כלל כ"א אות י"ד וכן נוטה דעת הר' סדרי טהרה וכן נראה דעת הר' בית מאיר וכן נראה דעת הר' עצי לבונה ע"ש. אך הגאון חיד"א ז"ל הביא דברי הש"ך ודברי הרב פנים מאירות הנז' ולא הכריע ולא גילה דעתו בזה וכנז' בשיורי ברכה וכן הר' מחצית השקל הביא דברי שניהם ולא גילה דעתו בזה:
והרב באר מים חיים סי' י"ב הביא מעשה בכלה שרוצה לטבול ביום ז' וכתב דלפי סברת הש"ך אסורה ועי' בארות המים סי' ט' (כוונתו לומר שגם הר' בארות המים ס"ל כהש"ך) אך בנידון דידיה מצא לה היתר שגם הש"ך יודה בזה והוא כי שם הז"ן היו בעבור דם חמוד ולדעת מרן תבעוה לינשא אין צריכה הפסק בטהרה והתם היו עשרה ימים מעת שתבעוה לינשא ע"ש משמע דאי לאו הכי הוה חייש לסברת הש"ך ז"ל גם נראה שהר' בארות המים הסכים כס' הש"ך (כ"כ הר' תפארת אדם) אך ס' הנז' אינו מצוי אצלינו גם הר' תורת השלמים הקשה על הש"ך ותי' דבריו ע"ש נראה דלא פליג עליו בעיקר הדין. וראיתי להר' תפארת אדם בי"ד סי' ב"ן שהביא ג"כ ענין כזה וכתב וז"ל לענין הלכה הר' בארות המים פסק כהר' הש"ך אבל הר' באר מים חיים נראה דעתו להקל גם הר' ארח מישור משמע דעתו להקל גם הר' שיורי ברכה הביא משם הר' פנים מאירות ח"ב סי' ד' דהמקל וסומך על מור"ם לא הפסיד והכי נקטינן עכ"ל. נמצא גם הר' תפארת אדם דעתו להתיר אך מ"ש כי הר' באר מים חיים דעתו להתיר אחה"מ אין משם ראיה כי שם מצא היתר בנידון דידיה שגם הש"ך יודה בזה ואדרבא משמע לולי האי טעמא הוה חייש לס' הש"ך:
ומה שכתב שם שכ"ז היינו היכא דאין ממתנת חמשה ימים דהיינו שראתה וספרה ז"ן מיד שפסקה וכו' דבכל אלו הז' שלה הוא שביעי ממש אבל היכא דראתה ולא התחילה למנות עד יום חמישי אף הש"ך יודה וכו' ע"ש הנה טעם זה ליתיה בנ"ד יען כי בנ"ד היא ראתה ביום רביעי ופסקה בטהרה לעת ערב ומנתה ז"ן מיום חמישי א"כ יום הטבילה הוא ז' ממש. והרב לחם ושמלה כתב וז"ל ומ"מ פשיטא דאנו אין לנו אלא דברי האחרונים ז"ל אשר מפיהם אנו וזיין ומכ"ש בענין זה שאינו רק מדרבנן עכ"ל וכתב שם בלחם ס"ק כ"ג וז"ל הסכמת האחרונים כדעת הרמ"א ודלא כש"ך ובגוה"ש כתב ביום הז' איכא למיחש שמא תבא אל החתן ביום וכתב בדגול מרבבה דבשעת הדחק יש להקל שתטבול ביום הז' אבל באופן שלא יעמידו החופה עד צאת הכוכבים ממש אבל להעמיד החופה ביום ולסמוך שאין מיחדין אותם עד הלילה לא מהני בזה עכ"ל ע"ש. והרב תשובה מאהבה יו"ד בפ' מ"ב ע"ב כתב וז"ל יען ראיתי שמו' הגאון דגול מרבבה חשש קצת לדעת הש"ך וכתב וז"ל מ"מ בשעת הדחק נראה להקל אבל באופן שלא יעמידו החופה ביום עד צאת הכוכבים ממש אבל להעמיד החופה ביום ולסמוך שאין מיחדים אותם עד הלילה לא מהני עכ"ל והנה בכל פעם שבאה שאלה זו לפני צויתי לשאל למורה אחר כי כבר נהגו להקל לגמרי כדעת האחרונים הנז"ל ומעמידים גם החופה ביום ולא חששו שתבא אל החתן ביום ולא כהש"ך ומנחת יעקב עכ"ל:
הנה כי כן בנ"ד שא"א לה שתטבול בליל חמישי גם קשה עליהם הדבר לדחות החופה לליל ששי יש לסמוך על דעת המתירין בזה כי הם הרוב ודבר זה הוא מדי דרבנן וכמ"ש הרב לחם ושמלה אך בתנאי שיעמידו החופה בצאת הכוכבים ממש כמ"ש הגאון דגול מרבבה ז"ל וכנז"ל יהשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |