רב פעלים/ד/יורה דעה/כ

רב פעלים ‏ ד יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לחכמי הישיבה הי"ו. ראיתי את כל הכתוב בד"ק בענין הנשים בעירנו אשר נוהגים לספור ז"ן אחר ששה ימים שאם הזדמן אשה נדה שלא שמשה קודם ראייתה ואם תתחיל לספור אחר ששה ימים לראייתה תזדמן טבילתה בליל שבת שאחר יו"ט שאז תהיה החפיפה רחוקה מהטבילה שני ימים ועלה בדעתיכם שטוב להורות לה לעשות הפסק בטהרה ביום ד' לראייתה ותספור מיום חמישי כעיקר הדין שפסק מרן ז"ל ולא כחומרא דנהגו בה פה עירנו יע"א. וחשבתם ללמוד דין זה מדברי הגאון השל"ה ז"ל שהתיר ללבוש לבנים ביום ד' ותספור מיום ה' אם לא שמשה עם בעלה בלילה שקודם ראייתה והביאו דבריו גדולי האחרונים ז"ל. וכתבתם שיש מהחכמים השלמים הי"ו שמורים באירע שבת אחר יו"ט להתיר ולבדוק ביום ה' ולספור מיום ששי באומרם דרק ביום א' מקילינן ולא בתרי יומי ובקשתם להגיד למע' קד' בזה:

על זאת אשיב הנה מקדמת דנא נשאלתי באשה שמצאה כתם ביום ג' בשבת וביום ו' בשבת שהוא ד' לראיית הכתם פסקה בטהרה והתחילה למנות ז"ן מיום שבת ובאה לשאל ממני ביום האחרון של ז"ן וכתבתי תשו' באורך ע"ז. ובתוך אותה תשו' הבאתי דברי הגאון השל"ה ז"ל הנז"ל וכתבתי ג"כ שם בתשו' הנז' כי מה שנהגו פה עירנו יע"א בפרסה נדה לעשות הפסק בטהרה ביום ששי לראייתה אע"ג דזו היא חומרא יתירה כי לדעת מרן ז"ל יכולה לעשות הפסק בטהרה בסוף יום ד' לראייתה ותמנה ז"ן מיום ה'. מ"מ פה עירנו יע"א יש טעם מספיק בחומרא שנהגו פה ולא נהגו כמ"ש מרן ז"ל והוא כי עינינו הרואות פה עירנו יע"א רוב הנשים כאשר פורסים נדה תמשך ראייתה ארבע וחמשה ימים ותמשך עד יום ששי ג"כ ונמצאה כי רובא דנשים פה מצד טבעם ומזגם לא היו יכולים לעשות הפסק בטהרה בסוף יום חמישי כי בודאי שלא ימצאו המוך של הבדיקה נקי ולכן מחמת כן רוב נשי העיר נוהגים לעשות הפסק בטהרה בסוף יום הששי כי בזה תהיה הבדיקה בטהרה בידם נמצא חומרא זו יש בה טעם:

אך כתבתי כ"ז הטעם שייך באשה שפרסה נדה אבל ברואה כתם או דם בתולים לא שייך זה. ולכן תמהתי אמאי נהגו פה עירנו בכתם ובדם בתולים לעשות בדיקה של הפסק בטהרה בסוף יום חמישי ולמנות ז"ן מיום ששי והיה להם לפחות באלו דווקא יעשו כסברת מרן ז"ל למנות מיום חמישי. וכתבתי דאע"ג דאין טעם בחומרא זו בכתם ודם בתולים מ"מ כיון דנהגו בכך נעשה הדבר חובה ואין לשנות וכבר מנהג זה מצוי ג"כ בשאר מקומות וכמ"ש הר' זכ"ל ז"ל ח"ג באות נו"ן וגם הוא תמה על מנהג זה ועכ"ז כתב כיון דנהגו כך אין לשנות:

והנה בנדון שאלת מעכ"ת שחשבתם להורות בנדה גמורה דאם נזדמן זה בשבת שאחר יו"ט שהחפיפה תתרחק ב' ימים שחעשה הפסק בטהרה ביום ד' ותמנה מיום ה' כדי שתהיה הטבילה בליל א' של יו"ט הא ודאי המורה בכך הוא פורץ גדר והשתא יאמרו שרו לן רבנן ערבא. יען כי דבר זה לעשות הפסק בטהרה ביום ד' לא נמצא פה עירנו אפי' בכתם ובדם בתולים והמורה כן בנדה גמורה אעפ"י שמורה כן לפרקים הא ודאי הויא מילתא דתמיהא וחדוש גדול ועושה מכשול כי עתה יבואו להקל מאד בעתים אחרים ג"כ ובפרט כי המון העם אינם יודעים מי זה חומרא ומי זה דינא וחושבים כל הלכות ומנהגי נדה לדין גמור:

זאת ועוד אחרת הא עינא דשפיר חזי פה עירנו יע"א רובא דנשי אין נטהרים לגמרי בארבעה ימים כאשר כתבתי לעיל וגם רובא דנשי בעוה"ר אין בודקים בדיקה מעליא להכניס המוך הטיב עמוק עמוק כמ"ש בש"ע יען כי יצה"ר אומר להם אם יכניסו אותו היטב ימצאו בו קורט דם ולא יצא נקי גם עוד בעוה"ר רובא דנשי פה אין בודקים אלא בדיקה אחת בעת הפסק בטהרה ובדיקה אחרת ביום הז' דבזה אינו מותר אלא בדיעבד וגם זו היא ג"כ מעצת היצה"ר שאומר להם אם ירבו בבדיקות בז"ן לא יצא המוך נקי ויש עוד נשים בעוה"ר שאין בודקים אלא בדיקה אחת בעת הפסק בטהרה וכידוע זה לכל. וא"כ השתא איכא למיתש טובא אם נתיר לנדה גמורה לעשות הפסק בטהרה בסוף יום ד' ושמא היא תעשה בדיקה כלאחר יד כאמור ותמנה ז"ן מיום ה' ובאמת לא פסק עדיין דם ראייתה ולא נטהרה לגמרי שאם היתה בודקת ביום ה' היתה מוצאת דם והרי בזה נפיק חורבא טובא דאין כאן ז"ן לגמרי. ואין לנו ללמוד מדין הגאון השל"ה ז"ל הנז"ל לזמנינו ועירנו שאנחנו רואין עתה בחוש הריאות דנשים דעיר זאת לא תפסק ראייתם בארבעה ימים ואין הזמנים שוים ואין המקומות שוים בעניינים אלו כי בודאי בזמן הגאון השל"ה ז"ל ובמקומו היו כל הנשים נטהרים ופוסקות דם ראייתם בשלשה ימים ולמרובה בארבעה ואין לו לאדם לדון אלא לפי ראות עיניו במקומו ובזמנו. וכ"ש היכא דאיכא עוד תששא בזה"ז יותר שהרואין קולות כאלה שלא ראו כמותן אפי' בדם בתולים וכתם יבואו להקל ותתבטל הלכות נדה ע"כ ודאי דבר חדוש כזה המורה בו עוונו ישא ועתיד ליתן את הדין:

פוק חזי מ"ש הגאון חיד"א ז"ל במחב"ר סי' תקמ"ב על מה שהתיר הגאון נו"ב גלוח בחוה"מ לאין לו מה יאכל וז"ל ובאמת שהוא תימה על הגאון החסיד מהר"י הנז' איך יצאה זו מלפניו דהן לו יהא דיהבינן כל דיליה בעיקר הדין הוראה זו כולה מקשה לתת חרב ביד דלת העם הארץ וגם אני שמעתי אשר יצאה מהוראה זו שהמון העם מצאו פתח להקל באיסורים וכמה גדולים דברי חכמים שלא להתיר דבר התמוה לרבים עכ"ל:

ואשר כתבתם שיש חכמים שלמים הי"ו שהם מורים בחל שבת אחר יו"ט כדי שלא תתרחק החפיפה הרבה שתעשה הנדה הב' בסוף יום ה' ותמנה מיום ששי לז"ן ע"כ. הן אמת דהאי גוונא שאני טובא מאותו הנידון הנז"ל משום דאיתיה למנהג זה בכתם ובדם בתולים ולא תהו ביה כ"כ וגם אותה חששא שחששתי פן באמת היא לא תטהר ג"כ אינה חזקה כ"כ מאחר דאיכא הפרש בזה יום א' יותר עכ"ז אין אני מסכים בכך לעשות קולא זו להשוות דין הנדה שם בין בעלת הכתם ודם בתולים ובפרט דאיכא מיעוטא בודאי שאין נטהרים לגמרי בחמשה ימים:

אמנם אני מורה להקל לאותם המשפחות דנוהגים פה באותה החומרא היותר גדולה שאין עושין הב' אלא מיום ז' לראייתם ומונין ז"ן מיום ח' שאם נזדמן להם הטבילה ביו"ט ותתרחק החפיפה שיעשו אותה הפעם דווקא כרובא דנשי לעשות הב' ביום ששי לראייתם:

וכן אני מורה עוד למשפחות אלו הנוהגים בחומרא דשבעה הנז' שאם תחול טבילתם בליל שבת וקשה הדבר עליהם הן מצד חלול שבת בשערות וכיוצא והן מצד הפרסום של הטבילה לאנשי הבית דאז יעשו כמנהג רוב אנשי העיר להפסיק בטהרה סוף יום ששי לראייתם כדי שיטבלו בליל ששי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.