מגן אברהם/אורח חיים/קצ: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''אחר שסיים.''' ומה שאין מברכין בפה"ג קודם ב"ה כמו בקידוש והבדלה שאני ב"ה דהוי סילוק והיסח הדעת ויהי' הפסק בין ברכה לשתיה (טור) ומה שאין מברכין בחתונ' בפה"ג קודם ז' ברכות משום לא פלוג (ב"ז שמ"ט): | |||
{{עוגןמ|ב}} '''ויטעום המברך.''' מצוה לגמוע גמיעות גסות משום חבוב מצוה (סוכה מ"ט עמ"ש סימן קפ"ד ס"ד): | |||
{{עוגןמ|ב}} '''ויטעום המברך.''' | |||
{{עוגןמ|ג}} '''אחר ששתה.''' | {{עוגןמ|ג}} '''אחר ששתה.''' ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא לבסוף (טור) ונ"ל דאם טעה ובירך אחריה א"צ לברך בתחלה כיון שהי' דעתו לשתות עוד ודוק' כשדעתו לשתות מיד דאל"ה יש לחוש שמא יתעכל כמ"ש סימן קפ"ד ס"ה ועסי' קע"ח ס"ב: | ||
{{עוגןמ|ד}} '''שתיית יין.''' | {{עוגןמ|ד}} '''שתיית יין.''' וה"ה בשאר משקין יש ספק (הג"מ פ"ג ומרדכי פרק כ"מ ד"מ) והספק דיש לדמותו לאכילה והוי בכזית או נאמר כיון דקי"ל ושבעת זו שתיה בעינן שישתה כדי שביעה דהוי רביעית כמ"ש ס"י ויש רוצין לומר דעל יין שרף מברך בפחות מכזית דבפורתא מייתבא דעתיה ול"נ דבעינן כשיעור דהא בודאי יש יינות חזקים ומאכלים טובים כגון מרקחת דבפורתא מיתבא דעתיה ואפ"ה בעינן כשיעור דלא חלקו חכמים בשיעורי': | ||
{{עוגןמ|ה}} '''שהוא רוב רביעית.''' | {{עוגןמ|ה}} '''שהוא רוב רביעית.''' היינו באדם בינוני אבל באדם גדול בעינן טפי דבשתיה הכל לפי מה שהוא אדם (תוס' יומא דף פ') ומ"מ לא בעינן טפי מרביעית (ר"ן ב"ח סי' ער"ב וכ"כ האגוד' פרק ע"פ): | ||
{{עוגןמ|ו}} '''יטעום א'.''' | {{עוגןמ|ו}} '''יטעום א'.''' דאף הגאונים מודו בב"ה דסגי בטעימה אחת ודוק' בקידוש פליגי דאיתא בגמרא המקדש אם טעם וכו': | ||
{{עוגןמ|ז}} '''כשמסובין.''' | {{עוגןמ|ז}} '''כשמסובין.''' נ"ל אם בשעה שבירך המברך נתכוין על כל אחד מהמסובין והמסובין נמי נתכונו אם יגיע להם הכוס שיצאו בברכתו יוצאין בזה וכמ"ש סימן קס"ט ע"ש ועיין בפסחים דף ק"ב בתוס' בד"ה לא הוי ידעיתו כו': | ||
גרסה אחרונה מ־09:23, 20 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אחר שסיים. ומה שאין מברכין בפה"ג קודם ב"ה כמו בקידוש והבדלה שאני ב"ה דהוי סילוק והיסח הדעת ויהי' הפסק בין ברכה לשתיה (טור) ומה שאין מברכין בחתונ' בפה"ג קודם ז' ברכות משום לא פלוג (ב"ז שמ"ט):
(ב) ויטעום המברך. מצוה לגמוע גמיעות גסות משום חבוב מצוה (סוכה מ"ט עמ"ש סימן קפ"ד ס"ד):
(ג) אחר ששתה. ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא לבסוף (טור) ונ"ל דאם טעה ובירך אחריה א"צ לברך בתחלה כיון שהי' דעתו לשתות עוד ודוק' כשדעתו לשתות מיד דאל"ה יש לחוש שמא יתעכל כמ"ש סימן קפ"ד ס"ה ועסי' קע"ח ס"ב:
(ד) שתיית יין. וה"ה בשאר משקין יש ספק (הג"מ פ"ג ומרדכי פרק כ"מ ד"מ) והספק דיש לדמותו לאכילה והוי בכזית או נאמר כיון דקי"ל ושבעת זו שתיה בעינן שישתה כדי שביעה דהוי רביעית כמ"ש ס"י ויש רוצין לומר דעל יין שרף מברך בפחות מכזית דבפורתא מייתבא דעתיה ול"נ דבעינן כשיעור דהא בודאי יש יינות חזקים ומאכלים טובים כגון מרקחת דבפורתא מיתבא דעתיה ואפ"ה בעינן כשיעור דלא חלקו חכמים בשיעורי':
(ה) שהוא רוב רביעית. היינו באדם בינוני אבל באדם גדול בעינן טפי דבשתיה הכל לפי מה שהוא אדם (תוס' יומא דף פ') ומ"מ לא בעינן טפי מרביעית (ר"ן ב"ח סי' ער"ב וכ"כ האגוד' פרק ע"פ):
(ו) יטעום א'. דאף הגאונים מודו בב"ה דסגי בטעימה אחת ודוק' בקידוש פליגי דאיתא בגמרא המקדש אם טעם וכו':
(ז) כשמסובין. נ"ל אם בשעה שבירך המברך נתכוין על כל אחד מהמסובין והמסובין נמי נתכונו אם יגיע להם הכוס שיצאו בברכתו יוצאין בזה וכמ"ש סימן קס"ט ע"ש ועיין בפסחים דף ק"ב בתוס' בד"ה לא הוי ידעיתו כו':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |