אור שמח/תפילה/יב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== יא == | |||
'''ואין הקורא רשאי לסייע.''' | |||
''' בכסף משנה ''' ירושלמי וכו'. | |||
''' | ''' נ"ב ''' גמרא בבלי סוף מגילה עיי"ש. | ||
== יב == | == יב == | ||
'''ועוד פסוק אחד ויגוף כו'.''' | '''ועוד פסוק אחד ויגוף כו'.''' | ||
''' נ"ב ''' מפורש בירושלמי בהגה"מ אות יו"ד ודלא כירושלמי. נ"ב עיין קרבן עדה ויפה פירש. | |||
== טו == | == טו == | ||
'''וכן אם חל ר"ח להיות בשבת המפטיר בנביא מזכיר ר"ח בברכה זו כו'.''' | '''וכן אם חל ר"ח להיות בשבת המפטיר בנביא מזכיר ר"ח בברכה זו כו'.''' | ||
''' סבר ''' דלית הלכתא קאי אכולהו, אבל תוספות פירשו דבר"ח דליכא נביא כלל כולהו מודו דאינו מזכיר אולם לפ"ז יקשה למה אמר רב תרתי לאשמועינן יו"ט שחל בשבת דאינו מזכיר בנביא וכ"ש בדר"ח דליכא נביא כלל ונראה לדעתי דבר"ח איכא טעמא אחרינא דאמרינן בפרק החליל בר"ח שחל בשבת שיר של ר"ח דוחה לשל שבת אף ע"ג דשל שבת תדיר ותדיר קודם משאינו תדיר, וכן בחלבי ר"ח נתנין למעלה לידע שהוקבע ר"ח בזמנו. ה"נ סד"א דהמפטיר בנביא בשבת מזכיר ר"ח בברכה לידע שהוקבע ר"ח בזמנו, והא היכירא נמי עבדינן לכן קמ"ל ר"ח אעפ"י דכבר השמיע דינא דיו"ט שחל להיות בשבת וזה ברור. ועיין בהשגות סוף ה' ברכות דמה"ט מברכינן על הלל דר"ח, ולכן לא אמר בשבת שחל להיות בחול המועד שאינו צריך להזכיר יו"ט, ובחנוכה אינו מזכיר של חנוכה. ולפ"ז אפשר דמה"ט קאמר ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אף גם בדר"ח ודו"ק היטב. אפשר דהמנהג לפי שעכשיו מקדשין עפ"י החשבון לא שייך טעם זה ויעוי' מלחמות ודו"ק. | |||
== טז == | == טז == | ||
'''בראשי חדשים ובחוש"מ קורין ד' כו'.''' | '''בראשי חדשים ובחוש"מ קורין ד' כו'.''' | ||
'''בכסף משנה. ''' | ''' בגמרא ''' נקוט האי כללא כו' בר"ח ובחושמ"ע דאיכא קרבן מוסף קורין ארבעה ביו"ט דאסור בעשיית מלאכה חמשה כו' ולסוף שמועה אמר הני שלשה חמשה שבעה כנגד מי כו' הני ששה דיוהכ"פ כנגד מי אע"ג דאמר כל דטפי לי' מלתא מחברי' טפי חד גברא מכל מקום מנין גברי בעי להיות כנגד מי ולכך לא בעי על ר"ח וחושמ"ע ארבעה כנגד מי משום טעמא דאיכא מוסף הוי נמי המנין, דבמוסף איכא שהקריבו ארבעה מינים קרבנות פר ואיל וכבש ושעיר ועיין מנחות ק"ז ופשוט ועיין תוספות. | ||
'''בכסף משנה. ''' ומ"ש שקורין בתעניות בשחרית ובמנחה, בפ"ק דתענית דף י"ב משמע דלא קרינן אלא במנחה. | |||
''' נ"ב ''' וכן אמר שם ובסוף מגילה דמפטירין במנחה יעוי"ש. ורבינו לא זכר דקוראין בנביא במנחה יעוי' לעיל הלכה ב' ואין מפטירין בנביאים אלא כו' ובהלכה י"ח פרק י"ג בת"ב כו' ומפטירין אסף כו' ובמנחה כו' ובתעניות ולא הזכיר הפטרה במנחה וצ"ע ויעוי' באורי הגר"א סימן תקס"ו דברי אמת ועיין ריטב"א פ"ק דתענית. | |||
== יח == | == יח == | ||
'''ומנהג פשוט כו' וכל מי שהוא גדול מחברו בחכמה קודם לקרות.''' | '''ומנהג פשוט כו' וכל מי שהוא גדול מחברו בחכמה קודם לקרות.''' | ||
''' כונתו ''' לדברי הגמ' דחשיב ארבעה מעלות כמו ת"ח הממונים כו' הראוים להתמנות, בני ת"ח ראשי הכנסיות וכל העם, הרי ארבעה {{ממ|דלא כהפרישה שחשיב בתרתי דלא משמע כן דהו"ל למימר ואחריו כל העם}} ואם כן נשתייר השביעי וע"ז פירש שהאחרון הגולל ס"ת עולה אפילו גדול שבצבור ולא כתב האחרון רק המשלים והאחרון הוא המשלים כן כונתו הברורה. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:02, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יא[עריכה]
ואין הקורא רשאי לסייע.
בכסף משנה ירושלמי וכו'.
נ"ב גמרא בבלי סוף מגילה עיי"ש.
יב[עריכה]
ועוד פסוק אחד ויגוף כו'.
נ"ב מפורש בירושלמי בהגה"מ אות יו"ד ודלא כירושלמי. נ"ב עיין קרבן עדה ויפה פירש.
טו[עריכה]
וכן אם חל ר"ח להיות בשבת המפטיר בנביא מזכיר ר"ח בברכה זו כו'.
סבר דלית הלכתא קאי אכולהו, אבל תוספות פירשו דבר"ח דליכא נביא כלל כולהו מודו דאינו מזכיר אולם לפ"ז יקשה למה אמר רב תרתי לאשמועינן יו"ט שחל בשבת דאינו מזכיר בנביא וכ"ש בדר"ח דליכא נביא כלל ונראה לדעתי דבר"ח איכא טעמא אחרינא דאמרינן בפרק החליל בר"ח שחל בשבת שיר של ר"ח דוחה לשל שבת אף ע"ג דשל שבת תדיר ותדיר קודם משאינו תדיר, וכן בחלבי ר"ח נתנין למעלה לידע שהוקבע ר"ח בזמנו. ה"נ סד"א דהמפטיר בנביא בשבת מזכיר ר"ח בברכה לידע שהוקבע ר"ח בזמנו, והא היכירא נמי עבדינן לכן קמ"ל ר"ח אעפ"י דכבר השמיע דינא דיו"ט שחל להיות בשבת וזה ברור. ועיין בהשגות סוף ה' ברכות דמה"ט מברכינן על הלל דר"ח, ולכן לא אמר בשבת שחל להיות בחול המועד שאינו צריך להזכיר יו"ט, ובחנוכה אינו מזכיר של חנוכה. ולפ"ז אפשר דמה"ט קאמר ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אף גם בדר"ח ודו"ק היטב. אפשר דהמנהג לפי שעכשיו מקדשין עפ"י החשבון לא שייך טעם זה ויעוי' מלחמות ודו"ק.
טז[עריכה]
בראשי חדשים ובחוש"מ קורין ד' כו'.
בגמרא נקוט האי כללא כו' בר"ח ובחושמ"ע דאיכא קרבן מוסף קורין ארבעה ביו"ט דאסור בעשיית מלאכה חמשה כו' ולסוף שמועה אמר הני שלשה חמשה שבעה כנגד מי כו' הני ששה דיוהכ"פ כנגד מי אע"ג דאמר כל דטפי לי' מלתא מחברי' טפי חד גברא מכל מקום מנין גברי בעי להיות כנגד מי ולכך לא בעי על ר"ח וחושמ"ע ארבעה כנגד מי משום טעמא דאיכא מוסף הוי נמי המנין, דבמוסף איכא שהקריבו ארבעה מינים קרבנות פר ואיל וכבש ושעיר ועיין מנחות ק"ז ופשוט ועיין תוספות.
בכסף משנה. ומ"ש שקורין בתעניות בשחרית ובמנחה, בפ"ק דתענית דף י"ב משמע דלא קרינן אלא במנחה.
נ"ב וכן אמר שם ובסוף מגילה דמפטירין במנחה יעוי"ש. ורבינו לא זכר דקוראין בנביא במנחה יעוי' לעיל הלכה ב' ואין מפטירין בנביאים אלא כו' ובהלכה י"ח פרק י"ג בת"ב כו' ומפטירין אסף כו' ובמנחה כו' ובתעניות ולא הזכיר הפטרה במנחה וצ"ע ויעוי' באורי הגר"א סימן תקס"ו דברי אמת ועיין ריטב"א פ"ק דתענית.
יח[עריכה]
ומנהג פשוט כו' וכל מי שהוא גדול מחברו בחכמה קודם לקרות.
כונתו לדברי הגמ' דחשיב ארבעה מעלות כמו ת"ח הממונים כו' הראוים להתמנות, בני ת"ח ראשי הכנסיות וכל העם, הרי ארבעה (דלא כהפרישה שחשיב בתרתי דלא משמע כן דהו"ל למימר ואחריו כל העם) ואם כן נשתייר השביעי וע"ז פירש שהאחרון הגולל ס"ת עולה אפילו גדול שבצבור ולא כתב האחרון רק המשלים והאחרון הוא המשלים כן כונתו הברורה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |