אור שמח/תפילה/יג

אור שמח ‏ תפילה יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

פותח בדבר טוב כו'.

נ"ב ירושלמי.

כ

ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים כו'.

נשאלתי בשנת תרמ"ג, היה ר"ח אדר ופרשת שקלים בר"ח והיה סיום הספר, נמצא דסיום הספר, לפני אחרון, דאחרון קורין בשל ר"ח, ונמכר בשנה זו האחד לפני אחרון לאיש אחד על כל שבתות השנה, והסיומים מהספרים לאיש אחר, אם כן למי יהיה שייך העלי' דסיום הספר שהיום הוא לפני אחרון, איך להורות בזה. ולכאורה הוא הדין המבואר בחו"מ סימן קע"א וכן רבים היושבים על ספסל אחד בבהכ"נ והיושב בראש רוצה להוסיף עוד מקום אחד אצל מקומו כו' הדין עמו ויכול למחות אם כן הכא שאתה רוצה לדחות האיש שקנה לפני אחרון קודם סיום הספר, במה שאתה קורא אחרון בספר אחר יכול למחות. וזה הדין של הרא"ש יש לו דוגמא בירושלמי תעניות פרק בשלשה פרקים הלכה ב' שמואל ואילין דבית שילא הוו שאלין בשלמה דנשיא כל יומא כו' פלגין איקור לשמואל כו' על רב לתמן ופליג ליה שמואל אייקר ואותביניה קדמוי אמרין אילין דב"ש אנן תנינין קביל עליה שמואל מותב תליתאי, הרי דהקדמת רב לשמואל הוי קפידא להנך היושבים אחריו שהם שלישי לו. אמנם לא דמי כלל לנידון דידן דהכא בעת המכירה בבית הכנסת הלא ידוע קביעות השנה והיה ידוע שהלפני אחרון יהיה סיום הספר ואם כן באופן כזה כתב בפירוש הרא"ש פותחין בשבת ויו"ט, כגון אם נדר להתענות שנה כו', אבל הכא היה לו לידע שאי אפשר לשנה בלא שבתות ויו"ט וחל הנדר עליהם כו' ובעי התרת חכם. מה שבנידון שו"ת הרא"ש המובא בסימן קע"א הוא נתהווה אח"ז יכול למחות. לכן ברור שהקודם במכירה הוא זכה בסיום הספר כיון שביארנו שהוא קפידא ובאם שקנה לפני אחרון קודם הנה הסיום ג"כ שלו ואם הבעל הסיומים קנה קודם הוא שלו וז"ב לכאורה.

אולם בנידון שנשאלתי היו שניהם מוחזקין במצוות מכמה שנים, ובשמחת תורה קנו שניהם באופן כדאשתקד, א"כ איך יהיה הדין. וע"ז נראה לי דזה גמרא בפרק חזקת הבתים דף ל"ז זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע ופירש רשב"ם שני לקוחות שדה אילן מאדם אחד כו' מתקיף לה ר"פ א"כ אין לו לבעל אילנות בקרקע כלום, לימא ליה בעל קרקע לבעל אילנות עקור אילנך שקול וזיל כשיבש האילן, וזה אין סברה דלשניהם בעין יפה זבין, נמצא דאם נאמר דסיום הספר שייך לבעל מי שקנה לפני האחרון, אם כן אין לבעל סיום הספר כלום, אבל אם נאמר דשייך לבעל סיום הספר, הלא יהיה לו אותה העליה שלפני הסיום דנאמר דאחד שלפני אחרון באותו תורה שייך לו אם כן יש לו עליה לכן מסתברא דהקנהו ליה העליה שלפני האחרון באותו ספר, וכמו דאמר התם זה קנה חצי קרקע אף ע"ג דלא פירש לו במכירתו רק אילנות משום שלא יוגרע כחו לכשיתיבש, א"כ כ"ש כאן דאמרינן דכוונו על אותו ספר שלא יצא בעל הסיומים ריקם. כן נ"ל להלכה וכן השבתי לשואלי למעשה תיכף, ואף אם מכרו קודם לאחד, לא שייך לאמר דשייך לראשון דכיון דהסיום ודאי ימכר אח"ז, ולא ישוייר בבהמ"ד בלא מכירה הוי כמכר לשנים בבת אחת דאמרינן דלשניהן בעין יפה זבין, וז"ב מאד ודו"ק.

קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן.

הנה בגמרא פליגי רב דסבר דלפרשת שקלים קורין את קרבני לחמי ופריך מכדי שקלים כתיבי התם אין כדר' טבי (דיליף מזאת עולת חדש חדש והבא קרבן מתרומה חדשה בניסן כו') והא דאמר מאת קרבני לחמי ולא סגי בקריאת ראש חדש אף היכי דקורין פ' שקלים בשבת שלפני ר"ח כמו חל באמצע שבוע פשוט דבספרי יליף מאת קרבני לחמי כו' תשמרו להקריב לי כו' שיהא תמידין ובזיכין באין מתרומת הלשכה וכן אמרו מנחות דף ס"ה דמקרא זה נצחו להצדוקים וכן דריש ר"ש בדף נ"ב שם דגם פר העלם דבר כו' באין מתרומת הלשכה מהך קרא אלמא דעיקר מצוה שיהיו קרבנות צבור מתרומת הלשכה בהך קרא כתוב ודריש תשמרו שימתינו שיהא מונח לפניהם בקופה ויהי' שמור להקריב קרבנות צבור במועדן. ולכן אם טעה הקורא וקרא לאחרון פ' תשא אז יקרא למפטיר פרשת ר"ח ויתחיל מאת קרבני לחמי עד סוף ר"ח, ואז יפטיר בפרשת יהוידע הכהן כרב דזה מענין קריאת פ' שקלים ומשום זה המקום שטעו והפרו הסדר לא משננין סדרא דעלמא וקורין למפטיר פ' יהוידע דבזה מודו רב ושמואל ונקרא זה מענין הקריאה דאת קרבני לחמי וברור להלכה.

כג

וכן ר"ח ניסן שחל להיות בשבת.

כש"כ הוא מהנך דתמן המפטיר קורא ההפטרה מעניינו של המפטיר אף שאינו שייך לשבת ר"ח, יעוין תוס' פרק ב"מ דף כ"ה ע"ב בזה אבל כאן ההפטרה של שבת ר"ח השמים כסאי אין שם רק פסוק והי' מידי חודש בחדשו ושבת כו' להשתחוות לפני וגם בהפטרה של פרשת החודש כתיב ובשבתות ובחדשים יבוא כו' להשתחות לפני ד' כו' ודו"ק. ובשו"ע הושמט ולכן קורין בשבת ר"ח וביום השבת ג"כ למפטיר משום דבהפטרה נזכר מידי שבת בשבתו ודו"ק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.