ביאור הגר"א/אורח חיים/תכח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''ס"א לא אד"ו.''' | '''ס"א לא אד"ו.''' ר"ה כ' א'. סוכה מ"ג ב' וע"ש בתוס' בשם ירושלמי שעפ"ז יתבארו כל הג"ס: | ||
'''לא זב"ד פורים.''' | '''לא זב"ד פורים.''' ירושלמי פ"ק. דמגילה סוף הלכה ב' א"ר יוסי לית כאן חל להיות בשני ולית כאן חל להיות בשבת חל להיות בשל צומא רבא בחד בשבת חל להיות בשבת צומא רבא בערובתא וזה ראיה למ"ש תוס' בפסחים נ"ח ב' ד"ה כאילו כו' וע' סוכה נ"ד ב' וכן צ"ל מתני' דמגילה הנ"ל כאחרים וירושל' לא כוותיה וכן קי"ל: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''ס"ב אלו הימים כו'. וסימן לקביעות.''' | '''ס"ב אלו הימים כו'. וסימן לקביעות.''' ג' לעולם כסדרן בין בפשוטה בין במעוברת. ב' וז' א"א להיות כסדרן בין בפשוטה בין במעוברת וכן ה' במעוברת. ה' בפשוטה א"א להיות חסירה הרי ז' מיני קביעות בפשוטה וז' במעוברת. ועוד נתנו סי' יום א' של שבועות הוא יום א' של חנוכה וסימן כי נר מצוה כו' א"ל בשלימה שאז הוא ביום ב' של שבועות ויום א' של חנוכה הוא יום פורים וזהו דוקא בשנה פשוטה חסירה: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''ס"ג וסימן על כו'.''' | '''ס"ג וסימן על כו'.''' עמ"ש בס"ס תע"ו: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''ס"ד לעולם. כו'.''' | '''ס"ד לעולם. כו'.''' מגילה ל"א ב' ועיין תוס' שם ד"ה משה כו'. וסימן לפרשיות המחוברות. ויקהל ופקודי. א"מ וקדושים. תזריע ומצורע. בהר ובחוקתי. לעולם מחוברות בפשוטה וחלוקות במעוברת חוץ מה"ש שאף בפשוטה מתחלקין ויקהל פקודי משום שנתוסף שבת אחד קודם לפסח. וחקת ובלק אינן מחוברין אלא כשחל שבועות בשבת שניתוסף פרשה א' ובין בפשוטה ובין במעוברת. ומטות ומסעי אינן נפרדין אלא בה"ח וה"ש מעוברת שקורין א"מ קודם פסח ונשא קודם עצרת וחסר פרשה א'. ונצבים וילך אינן נפרדין אלא כשר"ה בב"ג כמ"ש למטה ב"ג המלך כו': | ||
== ה == | == ה == | ||
'''ס"ה האזינו כו'.''' | '''ס"ה האזינו כו'.''' רי"ף: | ||
'''והשביעי.''' | '''והשביעי.''' שם: | ||
'''ודוקא.''' | '''ודוקא.''' דלא כרי"ף שם: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''ס"ו בפסוקים.''' | '''ס"ו בפסוקים.''' תוס' שם ד"ה מתחיל: | ||
'''וכן.''' | '''וכן.''' שבועות ל"ו א' כנה כו': | ||
== ח == | == ח == | ||
'''ס"ח משבעה עשר בתמוז כו'.''' | '''ס"ח משבעה עשר בתמוז כו'.''' תוס' מגילה ל"א ב' ד"ה ראש חודש: | ||
'''וביום כו'.''' | '''וביום כו'.''' שם: | ||
'''ויש אומרים.''' | '''ויש אומרים.''' שם: | ||
'''ובשאר שבתות כו'. וכשקורין שתי פרשיות כו'.''' | '''ובשאר שבתות כו'. וכשקורין שתי פרשיות כו'.''' תוס' שם כ"ג א' ד"ה כיון והא שאין כו': | ||
'''ובלבד.''' | '''ובלבד.''' ע"ש כ"ה א' ב' וה"ה כאן: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:04, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ס"א לא אד"ו. ר"ה כ' א'. סוכה מ"ג ב' וע"ש בתוס' בשם ירושלמי שעפ"ז יתבארו כל הג"ס:
לא זב"ד פורים. ירושלמי פ"ק. דמגילה סוף הלכה ב' א"ר יוסי לית כאן חל להיות בשני ולית כאן חל להיות בשבת חל להיות בשל צומא רבא בחד בשבת חל להיות בשבת צומא רבא בערובתא וזה ראיה למ"ש תוס' בפסחים נ"ח ב' ד"ה כאילו כו' וע' סוכה נ"ד ב' וכן צ"ל מתני' דמגילה הנ"ל כאחרים וירושל' לא כוותיה וכן קי"ל:
ב[עריכה]
ס"ב אלו הימים כו'. וסימן לקביעות. ג' לעולם כסדרן בין בפשוטה בין במעוברת. ב' וז' א"א להיות כסדרן בין בפשוטה בין במעוברת וכן ה' במעוברת. ה' בפשוטה א"א להיות חסירה הרי ז' מיני קביעות בפשוטה וז' במעוברת. ועוד נתנו סי' יום א' של שבועות הוא יום א' של חנוכה וסימן כי נר מצוה כו' א"ל בשלימה שאז הוא ביום ב' של שבועות ויום א' של חנוכה הוא יום פורים וזהו דוקא בשנה פשוטה חסירה:
ג[עריכה]
ס"ג וסימן על כו'. עמ"ש בס"ס תע"ו:
ד[עריכה]
ס"ד לעולם. כו'. מגילה ל"א ב' ועיין תוס' שם ד"ה משה כו'. וסימן לפרשיות המחוברות. ויקהל ופקודי. א"מ וקדושים. תזריע ומצורע. בהר ובחוקתי. לעולם מחוברות בפשוטה וחלוקות במעוברת חוץ מה"ש שאף בפשוטה מתחלקין ויקהל פקודי משום שנתוסף שבת אחד קודם לפסח. וחקת ובלק אינן מחוברין אלא כשחל שבועות בשבת שניתוסף פרשה א' ובין בפשוטה ובין במעוברת. ומטות ומסעי אינן נפרדין אלא בה"ח וה"ש מעוברת שקורין א"מ קודם פסח ונשא קודם עצרת וחסר פרשה א'. ונצבים וילך אינן נפרדין אלא כשר"ה בב"ג כמ"ש למטה ב"ג המלך כו':
ה[עריכה]
ס"ה האזינו כו'. רי"ף:
והשביעי. שם:
ודוקא. דלא כרי"ף שם:
ו[עריכה]
ס"ו בפסוקים. תוס' שם ד"ה מתחיל:
וכן. שבועות ל"ו א' כנה כו':
ח[עריכה]
ס"ח משבעה עשר בתמוז כו'. תוס' מגילה ל"א ב' ד"ה ראש חודש:
וביום כו'. שם:
ויש אומרים. שם:
ובשאר שבתות כו'. וכשקורין שתי פרשיות כו'. תוס' שם כ"ג א' ד"ה כיון והא שאין כו':
ובלבד. ע"ש כ"ה א' ב' וה"ה כאן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |