דרישה/יורה דעה/לב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון ההעלאה הקודמת)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


== א ==
== א ==

גרסה מ־13:49, 14 ביולי 2020

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png לב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א

והרשב"א כתב עד מקום כלות חיבורן בגוף יש לדקדק שרבינו כתב בשם הרשב"א שהוא סובר עד מקום כלות חבורן בגוף דהיינו עד סוף המקום שהם מחוברין ומדברי הרשב"א משמע להדיא שהוא אוסר עד למטה משכיבת סוף העצם של כנף המחובר לגוף (וכ"כ התוס' וא"ו ומרדכי וא"ז הארוך ותא"ו נט"ו וכתב רמ"א והכי נהוג אם לא בהפסד מרובה. עכ"ה) שכתב וב"י הביאו וז"ל בעופא ר' ינאי אומר בין האגפיים ור"ל אמר למטה מאגפיים ולא אפסיקא הלכתא כמאן וה"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא כו' עד ובפירוש דלמטה מהאגפיים כתבו בתוס' רבותינו הצרפתים יש להסתפק אם למטה מקום חבורן בגוף קאמר או למטה ממקום ששוכבות על העוף דהיינו למטה מסוף העצם של כנף המחובר לגוף וכל כי הא אזלינן לחומרא עכ"ל א"כ משמע להדיא שאוסר עד למטה משכיבת העצם של כנף המחובר לגוף ונראה לי שדברי הרשב"א אלו הם מספר ת"ה הארוך ורבינו לא היה בידו אלא ת"ה הקצר וכן הוכיח הב"י כמה פעמים וז"ל רשב"א בת"ה הקצר וחוט השדרה לעוף שאמר מתחיל מן הפולין עד למטה מן האגפיים ולמטה מאגפיים שאמר י"א למטה מן המקום שהאגפיים מחוברים לגוף וי"א למטה ממקום שהן שוכבות על הגוף עכ"ל בבית שני שער שלישי ד' י"ח ע"א ולא הכריע שם בפירוש דלמטה רק גילה דעתו דס"ל הלכה כר"ל דאמר למטה מאגפיים לחומרא והרא"ש כתב והאיך ספיקא איכא נמי לספוקי בעד בין האגפיים אי בעי למימר עד בין חיבור אגפיים לגוף אי בעי למימר בין שכיבת אגפיים לגוף והכריע הרא"ש דאמקום חיבור אגפיים לגוף קיימי ואמר רבי ינאי עד בין אגפיים ולא עד בכלל ור"ל אמר עד למטה מחיבור האגפיים ע"ש וגם פסק כרבי ינאי להקל משום שהיה רבו דרבי יוחנן רבו דר"ל ורבינו מפרש דברי רשב"א כפי הכרעת הרא"ש שמה שאמר ר"ל עד למטה מהאגפיים ר"ל עד למטה ממקום חיבורן וק"ל. עיי' בב"י שהביא דברי הרא"ש והכרעותיו:

ב

או שיש במקל קשרים חוששין וכתב הרמב"ם דכי אמרינן חוששין לאו למימרא דיהבינן לה דיני נפולה ודאית וליבעי שהייה ובדיקה אלא בודקין אותו בלא עמידה ושהייה כלל והכי נקטינן:

ג

מכה בכח כו' וכתב הכלבו יש שכתבו שאם הכה אותה ונפסק המקל בהכאה חוששין לפי שבמקום שנפסק המקל עושה חבורה או מכה רבה כמו בראש השרביט:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.