דרישה/אבן העזר/סד

דרישה ‏ אבן העזר סד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אלא ע"י יחוד של ביאה. לכאורה היה נראה דאינו ר"ל שאינו קונה עד שיבעלנה ממש דאם כן לא הל"ל יחוד של ביאה אלא הל"ל עד שיבעלנה אלא ר"ל יחוד גמור הראוי לביאה גם מביא לידי ביאה ע"י שלבו גס בה ומדברת עמו ומשחקת עמו וכן פרש"י ונ"י בפרק החולץ דף מ"א ע"א אהא דתנן ארוסה שביהודה שמת ארוסתה צריכה להפריש קודם שתנשא ג' חדשים מפני שלבו של הארוס גס בה דפירושו שבארץ יהודה היו מיחדין את החתן ואת הכלה קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה כלומר רגיל ומשחק עמה ולא יהא בושין זה מזה בבעילת מצוה לכך חיישינן שמא בעל עכ"ל ה"נ קאמ.ר יחוד של ביאה שע"י יבוא לידי ביאה לעת ערב ולאפוקי סתם חופה שאינו יחוד גמור כמ"ש לעיל סי'ס"א כך היה נראה לכאורה אבל במהרי"ל בהלכות שבת כתב בהדיא שצריך שיבעלנה בע"ש ביאה גמורה וע"ש ולפי דבריו צ"ל מ"ש כאן אלא ע"י יחוד של ביאה נקט הך לישנא משום דסתם חופה הוא יחוד כמ"ש לעיל בסי' ס"א כתב הכא וחופ.ה של אלמנה אינה כן אלא יחוד של ביאה ומ"ש לפיכך צריך להתייחד עמה וכו' היינו משום מסתמא כשמייחד עמה הוא בא עליה כדאמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה ומ"מ היותר נראה דאין דעת רבינו כמ"ש מהרי"ל דהלשון אינו משמע כן:

ב

(ומה שנהגו האידנא ליכנוס ביום ו'. כתב המרדכי משום תקנת עניים נהגו לכנוס בע"ש והר"ן כתב בדורות הללו שלא נהגו לקדש אלא עד זמן הנישואין ליכא למיחש לשמא זנתה תחתיו ולא חיישינן לטענת בתולים ובריב"ש סימן קל"ה כתב דבזמן הזה אין בועלין עד אחר ז' ימי המשתה לכך נהגו לכנוס בע"ש ועיין בד"מ . כ"פ):

ג

לפיכך מותר לישא בערב המועד. ז"ל המשנה פ"ק דמ"ק דף ח' ע"ב אין נושאין נשים במועד כו' מפני ששמחה היא לו אבל מחזיר הוא את גרושתו. ובגמרא כי שמחה היא לו מאי הוי אר"י אמר שמואל כו' לפי שאין מערבין שמחה בשמתה רבה בר רב הונא אמר לפי שמניח שמחת רגל ועוסק בשמחת אשתו. עולא אמר מפני הטירחא (פירוש בטרחת הסעודה וטירחא במועד אסור) ר"י נפחא אמר מפני שמבטל מפריה ורביה (פירוש דאי שרי נשואין בי"ט אין אדם נושא כל השנה כולה אלא ממתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת למועדו ולנשואין) מיתיבי כל אלו שאמרו אסורין לישא במועד מותרין לישא ערב הרגל קשיא לכולהו. ל"ק למ"ד משום שמחה עיקר שמחה חד יומא (ובשאר יומי לא מחשב מערב שמחה בשמחה) וכן עיקר טירחא חד יומא. למ"ד משום ביטול פריה ורביה לחד יומא לא משהי אינש נפשיה (כלומר כיון דאין יכול להתחיל אלא בערב אין ממתינין עד הרגל דדלמא אתרמי מלתא דלא מצי מתחיל בערב הרגל ולא מתחיל כל הרגל) עכ"ל הגמרא עם פרש"י. וצ"ע מאי קאמר משום חד יומא לא משהי איניש הא איכא למיחש שמא ישהה עד ג' ימים קודם המועד כדי שירויח ארבע ימים במועד ואם יארע לו שלא יוכל לעשות אותו יום יעשה הנשואין למחר או אחר כך בערב הרגל. ודוחק לומר דערב הרגל דוקא דמותר להשיא ולא ב' או ג' ימים קודם הרגל דבזה שפיר שייך לומר משום חד יומא לא משהי איניש נפשיה. ויש לומר דגם מ"ד זה סבירא ליה דעיקר טירחא ושמחה והוצאות ממון אינו אלא חד יומא אלא דסבירא ליה משום הני טעמא לחוד לא היו מתקני דלא ישא במועד אלא משום חששא דביטול פריה ורביה והיינו דיחשוש להוצאת ממון דשני סעודות והיינו דיום הנישואין ולילה דמיד אחר הנישואין דלמאן דאמר משום ביטול פריה ורביה איכא למיחש שמא ישהה עד ערב הרגל כדי להשתכר הוצאת לילה דאחרה נישואין ומש"ה פירש רש"י דמשום חד יומא לא משהא איניש דלמא מתרמי ליה מילתא דלא מצי מתחיל. וליכא למיחש שמא יעשהו שנים שלשה ימים קודם דאז יצטרך גם כן להוצאת סעודת דלילה מה שאין כן למ"ד דלא חשו להוצאת ממון אלא חד משום עירוב שמחה בשמחה דזה לא שייך בסעודת לילה דאף דסעודה איכא עיקר שמחה אינו אלא ביממא וכן למ"ד משום טירחא טרחות דסעודת לילה היא ג"כ בערב הרגל וק"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.