ביאור הגר"א/אבן העזר/סד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שלא כו'. וכ"מ שם ה' א' וכן בתוספתא התקינו שיהא בטל ג' ימים ה' וע"ש ושבת ג' ימי בטלה נמצא שמח ג' ימים וה"ה לבתולה ז' ימים ובפר"א פט"ז החתן דומה למלך כו'. ועבה"ג וז"ש בהג"ה וחתן כו':
(ב) בין כו'. כמ"ש במתני' בתולה נישאת כו' ואלמנה כו' ואמרי' טעמא דאלמנה משום שקדו ואמרינן שם ז' א' ואב"א באלמון כו':
(ג) הנושא כו'. עבה"ג וכ"מ פשטא דמתני' דקאמר בתולה נישאת כולי ואלמנה כו' וכן מדקאמר שקדו חכמי' על בנות ישראל מ' משום דידה הוא
(ד) את הבעולה. דאלמנה שאמרו שם היינו בעולה ועתוס' שם ז' ב' ד"ה והא כו':
(ה) והאשה יכולה כו'. כנ"ל דתקנתא דידה הוא:
(ו) י"א כו'. שם דף א' ה' א':
(ז) ויש כו'. עתוס' ז' א' ד"ה והלכתא כו' והר"ן דחאה דמיירי שכבר כנסה ועתוס' ג' א' ד"ה אי כו' ופ' הג"מ פ"י וראיה ממ"ש בפ"ד ח'. דמסר לה בשבת כו' ועתו"ס שם ובפ"ק דמ"ק דמותר לישא בערב הרגל ועתו"ס שם ד"ה אשה נישאת כו' והאידנא אף אלמנה ראו חכמי הדורות דבהא תקנתא ניח' לה טפי. שם בהג"מ וע"ל ס"ב בהג"ה אבל דעת הרמב"ם אפילו האידנא כמ"ש ומנהג כו' ועבא"ח סימן רמ"ט ס"ב דאפילו סעודת ארוסין אסור בע"ש כ"ש סעודת נישואין ועהג"מ דבפ"ק דמ"ק לא מ' כן דאמרינן וכולי מותרין בערב הרגל וכן בספ"ג דפסחים:
(ח) והוא שיטרח כו'. שאם כו' ומנהג כו' כמ"ש בתוס' הנ"ל ד"ה אשה דאין עיקר הטעם משום ברכה ועתו"ס ב' א' ד"ה ותנשא כולי:
(ט) ומקים כו' מתני' וגמ' ג' א':
(י) אין כו'. עתו"ס דיומא י"ג ב' ד"ה ולחדת. א"ר חנינא כו':
(יא) ואלמנה אין חופה כו'. הלשון אינו מדוקדק שתוס' שם כ' כן לס"ד דאין חופה באלמנה ולכן הצריכה ביאה מע"ש וכ"כ בא"ח סימן של"ט ס"ה אבל אחר כך חזרו תוספת וכ' דגם באלמנה אלא ייחוד כו' וכמ"ש כאן ובסימן נ"ד ס"ח בהג"ה וע"ש שכתב ואפילו את"ל שיש לאלמנה חופה ובקדושין יוד ב' ה"ד אי בביאה כ' ולא חילקו בין אלמנה לבתולה וכ"כ ב"י בסימן ס"א בשם בעה"מ וכמ"ש בסימן נ"ה ה"א ומ"מ משמע מדבריו דאין חילוק כלל בין בתולה לאלמנה אלא בסדינין שהיא לשם שמחה וכן נ"ל עיקר דבירושלמי אמר הלין דכנסין ארמלתא כו' הכניס' הוא החופ' ומ"ש באלמנה ה"ה לבתולה שכן אמר שם בבתולה ג"כ זה הל' דהכניסה צ"ל קודם השבת אלא אמר באלמנה משום דבתולה בלא"ה אין עושים הבעילה דס"ל לירושלמי דאסור וז"ל הירושלמי ריש כתובות בתולה נישאת ביום הרביעי כו'. תני בר קפרא אומר מפני שכתוב בה ברכ' כולי והלא כתיב ברכ' בבריו' אין כתיב ברכה בבריות אלא ביום ופריך מפני שאין כתיב ברכה בבריות הא אילו הוה כתיב בבריות היתה נישאת לא כן תני לא יבעול אדם בעילה בתחלה בשבת מפני שהוא עושה חבורה ומשני אלא כאחרי' מפני שאחרים מתירין כלום אחרים מתירין אלא כשכנס שעד שלא כנס אינו זכאי לא במציאתה ולא בהפרת נדריה מי שכנס זכאי במציאתה ובמעש' ידיה ובהפרת נדריה אם אומר את כן נמצאת קונה קנין בשבת א"ר מנא הדא אמרה אילין דכנסין ארמלין צריך לכונסה מבע"י שלא יהא כקונה קנין בשבת מבואר משום דבתולה בלא"ה אסור משום כניסה:
(יב) ועבא"ח כו'. ששם כ' דוקא ביאה באלמנה והוא כסברא ראשונה בתוספת הנ"ל וכן צ"ל לדעת הרמב"ם דחופה היינו ייחוד וצ"ל באלמנה ביאה ממש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |