באר הגולה/חושן משפט/קטו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(השבת תבניות שנשמט בתיקון)
מ (←‏top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}




{{ניווט כללי עליון}}
({{עוגן|א|א}}) מימרא דשמואל פרק קמא דמציעא דף ט"ו ע"א וכדמפרש בגמ' טעמא
 
{{עוגןמ|א}} מימרא דשמואל פרק קמא דמציעא דף ט"ו ע"א וכדמפרש בגמ' טעמא


{{עוגןמ|ב}} טור וכן כתב הרא"ש שם וכן כתב הרמב"ם ריש פכ"א מה' מלוה וכתב ה"ה שם לפי דעת רבינו שכתב בפי"ח שאין סתמו כפירושו ובשם הגאונים ובה"ת שער ג'
({{עוגן|ב|ב}}) טור וכן כתב הרא"ש שם וכן כתב הרמב"ם ריש פכ"א מה' מלוה וכתב ה"ה שם לפי דעת רבינו שכתב בפי"ח שאין סתמו כפירושו ובשם הגאונים ובה"ת שער ג'


{{עוגןמ|ג}} כן פי' הרי"ף והרא"ש שם וכן כתב הרמב"ם שם וכתב ה"ה שם ומוכרח הוא
({{עוגן|ג|ג}}) כן פי' הרי"ף והרא"ש שם וכן כתב הרמב"ם שם וכתב ה"ה שם ומוכרח הוא


{{עוגןמ|ד}} כ"כ הרמב"ם שם
({{עוגן|ד|ד}}) כ"כ הרמב"ם שם


{{עוגןמ|ה}} בשם הרשב"א שאין כן דעת הגאונים ושכ"כ הר"ן וכן כתב הרמב"ן
({{עוגן|ה|ה}}) בשם הרשב"א שאין כן דעת הגאונים ושכ"כ הר"ן וכן כתב הרמב"ן


{{עוגןמ|ו}} כ"ב ה"ה טעם ביארו רבינו בפ' זה לפנינו מפני שהוא כלוה ולוה ואחר כך קנה דיחלוקו ומפורש זה בגמ' סוף פרק מי שמת {{ממ|דף קנ"ז ע"ב}} ובהלכות שם
({{עוגן|ו|ו}}) כ"ב ה"ה טעם ביארו רבינו בפ' זה לפנינו מפני שהוא כלוה ולוה ואחר כך קנה דיחלוקו ומפורש זה בגמ' סוף פרק מי שמת {{ממ|דף קנ"ז ע"ב}} ובהלכות שם


{{עוגןמ|ז}} טור בשם הרמב"ן שם שכן הורו חכמים גדולים דלא יגרע כחו מהיורד לשדה חבירו שלא ברשות ומבואר דינו בסי' שע"ה וכן היא נוסחת ה"ה וכ' שם וסברא זו כתיבה בהלכות בל' איכא מאן דאמר ודחאוה שם ורבינו הכריע כמותם
({{עוגן|ז|ז}}) טור בשם הרמב"ן שם שכן הורו חכמים גדולים דלא יגרע כחו מהיורד לשדה חבירו שלא ברשות ומבואר דינו בסי' שע"ה וכן היא נוסחת ה"ה וכ' שם וסברא זו כתיבה בהלכות בל' איכא מאן דאמר ודחאוה שם ורבינו הכריע כמותם


{{עוגןמ|ח}} וכ"כ הרי"ף וכ"כ בה"ת בשער ג' וכתב שכן כתב הרמב"ם כפי נוסחתו ברמב"ם
({{עוגן|ח|ח}}) וכ"כ הרי"ף וכ"כ בה"ת בשער ג' וכתב שכן כתב הרמב"ם כפי נוסחתו ברמב"ם


{{עוגןמ|ט}} שהסכים עם נוסחות הב"ת ושכן היה הנוסח לפניו אבל בבדק הבית כ' שמצא אחר כך נוסחא מדוייקת ומוגה בדברי הרמב"ם כנוסח ה"ה והכי נקטינן כהכרעתו של הרמב"ם
({{עוגן|ט|ט}}) שהסכים עם נוסחות הב"ת ושכן היה הנוסח לפניו אבל בבדק הבית כ' שמצא אחר כך נוסחא מדוייקת ומוגה בדברי הרמב"ם כנוסח ה"ה והכי נקטינן כהכרעתו של הרמב"ם


{{עוגןמ|י}} כתב ה"ה מבואר בגמ' ס"פ מי שמת דף קנ"ז ע"ב
({{עוגן|י|י}}) כתב ה"ה מבואר בגמ' ס"פ מי שמת דף קנ"ז ע"ב


{{עוגןמ|יא}} והא דטריף מלוקח ולא מצי א"ל לך אצל המאוחרין פי' ה"ה דמשכחת לה בדלא כתב לו דאקנה ולא היה לו אלא המשועבדים המאוחרין בשעה שלוה והיו לו בעת שמכר אלו ומפני כך לא נכנסו תחת אחריות המלוה ונכנסו תחת אחריות הלוקח והסמ"ע כ' בע"א ע"ש
({{עוגן|כ|כ}}) והא דטריף מלוקח ולא מצי א"ל לך אצל המאוחרין פי' ה"ה דמשכחת לה בדלא כתב לו דאקנה ולא היה לו אלא המשועבדים המאוחרין בשעה שלוה והיו לו בעת שמכר אלו ומפני כך לא נכנסו תחת אחריות המלוה ונכנסו תחת אחריות הלוקח והסמ"ע כ' בע"א ע"ש


{{עוגןמ|יב}} ממשנה גיטין דף מ"ח ע"ב ומפורשת בפרק קמא דמציעא דף י"ד ע"א
({{עוגן|ל|ל}}) ממשנה גיטין דף מ"ח ע"ב ומפורשת בפרק קמא דמציעא דף י"ד ע"א


{{עוגןמ|יג}} כיון דמשום דאקני אתינן עליה מה שהשביח לאחר שמת לא קנאו המוכר מעולם
({{עוגן|מ|מ}}) כיון דמשום דאקני אתינן עליה מה שהשביח לאחר שמת לא קנאו המוכר מעולם


{{עוגןמ|יד}} שם דין ב' מבואר במציעא שם שבח אין פירי לא
({{עוגן|נ|נ}}) שם דין ב' מבואר במציעא שם שבח אין פירי לא


{{עוגןמ|טו}} כ' ה"ה דעת רבינו כדעת ההלכות שם כן פי' ר"ח ז"ל וכ"כ הטור ס"י וכ"כ הרא"ש שם ושכן דעת בעה"ע
({{עוגן|ס|ס}}) כ' ה"ה דעת רבינו כדעת ההלכות שם כן פי' ר"ח ז"ל וכ"כ הטור ס"י וכ"כ הרא"ש שם ושכן דעת בעה"ע


{{עוגןמ|טז}} טור ס"ה אוקימתא דגמרא אשינוי' דשמואל שם דף ט"ו ע"ב
({{עוגן|ע|ע}}) טור ס"ה אוקימתא דגמרא אשינוי' דשמואל שם דף ט"ו ע"ב


{{עוגןמ|יז}} ל' הרמב"ם שם דין ה' וכתב ה"ה כך כתוב בהלכות פרק קמא וכן הסכימו ז"ל ודברי טעם הן
({{עוגן|פ|פ}}) ל' הרמב"ם שם דין ה' וכתב ה"ה כך כתוב בהלכות פרק קמא וכן הסכימו ז"ל ודברי טעם הן


{{עוגןמ|יח}} ל' הטור סי"א וכדאמר רבא לרב חייא בר אבין שם ע"א וכמו שפרש"י שם
({{עוגן|צ|צ}}) ל' הטור סי"א וכדאמר רבא לרב חייא בר אבין שם ע"א וכמו שפרש"י שם


{{עוגןמ|יט}} שם בשם הרי"ף והרמב"ם שם דין ג' וכתב ה"ה שם שזה דעת הרמב"ן וכן עיקר
({{עוגן|ק|ק}}) שם בשם הרי"ף והרמב"ם שם דין ג' וכתב ה"ה שם שזה דעת הרמב"ן וכן עיקר


{{עוגןמ|כ}} וכ"כ ה"ה שם בשמו ובשם רבינו אפרים ז"ל ושלזה נראה שהסכים הרשב"א ז"ל
({{עוגן|ר|ר}}) וכ"כ ה"ה שם בשמו ובשם רבינו אפרים ז"ל ושלזה נראה שהסכים הרשב"א ז"ל


{{עוגןמ|כא}} שם ושם וכתב ה"ה ופשוט הוא כל שיש בה אחריות הרי היא כמכר לדבר זה וכן דעת הרשב"א
({{עוגן|ש|ש}}) שם ושם וכתב ה"ה ופשוט הוא כל שיש בה אחריות הרי היא כמכר לדבר זה וכן דעת הרשב"א


{{עוגןמ|כב}} בשם הרמב"ן:
({{עוגן|ת|ת}}) בשם הרמב"ן:


{{עוגןמ|כג}} ל' הרמב"ם שם דין ד' וכ' ה"ה דעת רבינו ז"ל שדין היתומים בזה כדין מקבל מתנה וזה נראה דעת ההלכות ולזה הסכים הרמב"ן ז"ל ושכן עיקר
({{עוגן|א2|א}}) ל' הרמב"ם שם דין ד' וכ' ה"ה דעת רבינו ז"ל שדין היתומים בזה כדין מקבל מתנה וזה נראה דעת ההלכות ולזה הסכים הרמב"ן ז"ל ושכן עיקר


{{עוגןמ|כד}} אפילו בשבח' דממילא.
({{עוגן|ב2|ב}}) אפילו בשבח' דממילא.


{{עוגןמ|כה}} כמ"ש בהגה בסעיף ג'
({{עוגן|ג2|ג}}) כמ"ש בהגה בסעיף ג'


{{עוגןמ|כו}} שם ד"ז וכתב ה"ה מפורש בהמקבל {{ממ|דף ק"י ע"ב}}
({{עוגן|ד2|ד}}) שם ד"ז וכתב ה"ה מפורש בהמקבל {{ממ|דף ק"י ע"ב}}


{{עוגןמ|כז}} כ"כ הרב המגיד שם בשם ההלכות ושזה פשוט
({{עוגן|ה2|ה}}) כ"כ הרב המגיד שם בשם ההלכות ושזה פשוט


{{עוגןמ|כח}} וכן כתב הרא"ש שם בפסקיו וכ"כ ה"ה שם בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל
({{עוגן|ו2|ו}}) וכן כתב הרא"ש שם בפסקיו וכ"כ ה"ה שם בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל


{{עוגןמ|כט}} רמב"ם שם
({{עוגן|ז2|ז}}) רמב"ם שם


{{עוגןמ|ל}} כתב ה"ה ומיהא שמעינן דאפותיקי אפילו במקום יורשין שהן במקום מורישין אינן יכולים לסלקו שהרי היא כמכורה כיון שלא פדאה האב
({{עוגן|ח2|ח}}) כתב ה"ה ומיהא שמעינן דאפותיקי אפילו במקום יורשין שהן במקום מורישין אינן יכולים לסלקו שהרי היא כמכורה כיון שלא פדאה האב


{{עוגןמ|לא}} סי"ד וצ"ע כי שם כתב בהדיא שנותן להם ההוצאה וכן כתב הסמ"ע וכתב עוד שיש מיישבין ואומרים שטעות נפל בדפוס וששייך הגה זו למ"ש הרמ"א בסס"ב בטורף מלוקח ללמדינו דהיינו דוקא כשלא היה החוב וכו' שכן כתב הטור שם ס"ו אף שהרב הסמ"ע דחאו כיון שכתבו בל' י"א דהא ליכא מאן דפליג שם מ"מ נלע"ד שדבר הראוי להתקבל הוא כיון שהדין אמת ולא נזכר לא בדברי המחבר הב"י ולא בהגהת רמ"א שם וכ"נ מל' הגם שכתב ואינו נותן לו ולא כתב ואינו נותן להם
({{עוגן|ט2|ט}}) סי"ד וצ"ע כי שם כתב בהדיא שנותן להם ההוצאה וכן כתב הסמ"ע וכתב עוד שיש מיישבין ואומרים שטעות נפל בדפוס וששייך הגה זו למ"ש הרמ"א בסס"ב בטורף מלוקח ללמדינו דהיינו דוקא כשלא היה החוב וכו' שכן כתב הטור שם ס"ו אף שהרב הסמ"ע דחאו כיון שכתבו בל' י"א דהא ליכא מאן דפליג שם מ"מ נלע"ד שדבר הראוי להתקבל הוא כיון שהדין אמת ולא נזכר לא בדברי המחבר הב"י ולא בהגהת רמ"א שם וכ"נ מל' הגם שכתב ואינו נותן לו ולא כתב ואינו נותן להם


{{עוגןמ|לב}} כתב ה"ה כבר נתבאר למעלה שבשבח הבא מחמת הוצאה אינו נוטל מן היתומים כלל כל שלא היתה אפותיקי
({{עוגן|י2|י}}) כתב ה"ה כבר נתבאר למעלה שבשבח הבא מחמת הוצאה אינו נוטל מן היתומים כלל כל שלא היתה אפותיקי





גרסה אחרונה מ־17:11, 13 ביולי 2020

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קטו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) מימרא דשמואל פרק קמא דמציעא דף ט"ו ע"א וכדמפרש בגמ' טעמא

(ב) טור וכן כתב הרא"ש שם וכן כתב הרמב"ם ריש פכ"א מה' מלוה וכתב ה"ה שם לפי דעת רבינו שכתב בפי"ח שאין סתמו כפירושו ובשם הגאונים ובה"ת שער ג'

(ג) כן פי' הרי"ף והרא"ש שם וכן כתב הרמב"ם שם וכתב ה"ה שם ומוכרח הוא

(ד) כ"כ הרמב"ם שם

(ה) בשם הרשב"א שאין כן דעת הגאונים ושכ"כ הר"ן וכן כתב הרמב"ן

(ו) כ"ב ה"ה טעם ביארו רבינו בפ' זה לפנינו מפני שהוא כלוה ולוה ואחר כך קנה דיחלוקו ומפורש זה בגמ' סוף פרק מי שמת (דף קנ"ז ע"ב) ובהלכות שם

(ז) טור בשם הרמב"ן שם שכן הורו חכמים גדולים דלא יגרע כחו מהיורד לשדה חבירו שלא ברשות ומבואר דינו בסי' שע"ה וכן היא נוסחת ה"ה וכ' שם וסברא זו כתיבה בהלכות בל' איכא מאן דאמר ודחאוה שם ורבינו הכריע כמותם

(ח) וכ"כ הרי"ף וכ"כ בה"ת בשער ג' וכתב שכן כתב הרמב"ם כפי נוסחתו ברמב"ם

(ט) שהסכים עם נוסחות הב"ת ושכן היה הנוסח לפניו אבל בבדק הבית כ' שמצא אחר כך נוסחא מדוייקת ומוגה בדברי הרמב"ם כנוסח ה"ה והכי נקטינן כהכרעתו של הרמב"ם

(י) כתב ה"ה מבואר בגמ' ס"פ מי שמת דף קנ"ז ע"ב

(כ) והא דטריף מלוקח ולא מצי א"ל לך אצל המאוחרין פי' ה"ה דמשכחת לה בדלא כתב לו דאקנה ולא היה לו אלא המשועבדים המאוחרין בשעה שלוה והיו לו בעת שמכר אלו ומפני כך לא נכנסו תחת אחריות המלוה ונכנסו תחת אחריות הלוקח והסמ"ע כ' בע"א ע"ש

(ל) ממשנה גיטין דף מ"ח ע"ב ומפורשת בפרק קמא דמציעא דף י"ד ע"א

(מ) כיון דמשום דאקני אתינן עליה מה שהשביח לאחר שמת לא קנאו המוכר מעולם

(נ) שם דין ב' מבואר במציעא שם שבח אין פירי לא

(ס) כ' ה"ה דעת רבינו כדעת ההלכות שם כן פי' ר"ח ז"ל וכ"כ הטור ס"י וכ"כ הרא"ש שם ושכן דעת בעה"ע

(ע) טור ס"ה אוקימתא דגמרא אשינוי' דשמואל שם דף ט"ו ע"ב

(פ) ל' הרמב"ם שם דין ה' וכתב ה"ה כך כתוב בהלכות פרק קמא וכן הסכימו ז"ל ודברי טעם הן

(צ) ל' הטור סי"א וכדאמר רבא לרב חייא בר אבין שם ע"א וכמו שפרש"י שם

(ק) שם בשם הרי"ף והרמב"ם שם דין ג' וכתב ה"ה שם שזה דעת הרמב"ן וכן עיקר

(ר) וכ"כ ה"ה שם בשמו ובשם רבינו אפרים ז"ל ושלזה נראה שהסכים הרשב"א ז"ל

(ש) שם ושם וכתב ה"ה ופשוט הוא כל שיש בה אחריות הרי היא כמכר לדבר זה וכן דעת הרשב"א

(ת) בשם הרמב"ן:

(א) ל' הרמב"ם שם דין ד' וכ' ה"ה דעת רבינו ז"ל שדין היתומים בזה כדין מקבל מתנה וזה נראה דעת ההלכות ולזה הסכים הרמב"ן ז"ל ושכן עיקר

(ב) אפילו בשבח' דממילא.

(ג) כמ"ש בהגה בסעיף ג'

(ד) שם ד"ז וכתב ה"ה מפורש בהמקבל (דף ק"י ע"ב)

(ה) כ"כ הרב המגיד שם בשם ההלכות ושזה פשוט

(ו) וכן כתב הרא"ש שם בפסקיו וכ"כ ה"ה שם בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל

(ז) רמב"ם שם

(ח) כתב ה"ה ומיהא שמעינן דאפותיקי אפילו במקום יורשין שהן במקום מורישין אינן יכולים לסלקו שהרי היא כמכורה כיון שלא פדאה האב

(ט) סי"ד וצ"ע כי שם כתב בהדיא שנותן להם ההוצאה וכן כתב הסמ"ע וכתב עוד שיש מיישבין ואומרים שטעות נפל בדפוס וששייך הגה זו למ"ש הרמ"א בסס"ב בטורף מלוקח ללמדינו דהיינו דוקא כשלא היה החוב וכו' שכן כתב הטור שם ס"ו אף שהרב הסמ"ע דחאו כיון שכתבו בל' י"א דהא ליכא מאן דפליג שם מ"מ נלע"ד שדבר הראוי להתקבל הוא כיון שהדין אמת ולא נזכר לא בדברי המחבר הב"י ולא בהגהת רמ"א שם וכ"נ מל' הגם שכתב ואינו נותן לו ולא כתב ואינו נותן להם

(י) כתב ה"ה כבר נתבאר למעלה שבשבח הבא מחמת הוצאה אינו נוטל מן היתומים כלל כל שלא היתה אפותיקי


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון