כרתי/יורה דעה/כז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול ראשוני בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: תיקון הקישור) |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum=33}} | |||
{{עוגןמ|ב}} ממנה ואם שחט ונתנבלה בשחיטה עיין פלתי שהארכתי דלכ"ע אסור למכור הבני מעיים לנכרי. אבל אי לא נתנבלה תלוי בדעת הרמב"ם ורשב"א דלרמב"ם יש להחמיר למכור לנכרי ולרשב"א מותר. והמנהג כרשב"א כי לא ראיתי ולא שמעתי מעולם לדקדק בזה למכור לנכרי בני מעיים וכיוצא בזה. אף כי הוא חשש איסור תורה. ועיין פלתי שטרחתי ליישב דברי רמב"ם בסיום הסימן כתב הט"ז דין נשבר המפרקת ורוב בשר עמו והחוט קיים דכשר וקצת אחרונים פקפקו בזו | {{עוגןמ|א}} אסור לאכול לרמב"ם ד"ת והוא בלא תעשה לא תאכלו על הדם ואין לוקין משום דהוי לאו שבכללות ורש"י ס"ל רק איסו' דרבנן וקרא אסמכת' בעלמא ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש מה ראה רש"י על ככה | ||
{{עוגןמ|ב}} ממנה ואם שחט ונתנבלה בשחיטה עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהארכתי דלכ"ע אסור למכור הבני מעיים לנכרי. אבל אי לא נתנבלה תלוי בדעת הרמב"ם ורשב"א דלרמב"ם יש להחמיר למכור לנכרי ולרשב"א מותר. והמנהג כרשב"א כי לא ראיתי ולא שמעתי מעולם לדקדק בזה למכור לנכרי בני מעיים וכיוצא בזה. אף כי הוא חשש איסור תורה. ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שטרחתי ליישב דברי רמב"ם בסיום הסימן כתב הט"ז דין נשבר המפרקת ורוב בשר עמו והחוט קיים דכשר וקצת אחרונים פקפקו בזו וב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] הסכמתי עם הט"ז בכל אופן. גלל כן עוף הבא וצווארו עקום כאילו היה המפרקת נשבר ונתרפא בודקין ואם החוט בתוכו שלם ואין בו ריעותא ורקבון וכדומה הכל כשר ואם יש בו ריעותא טריפה דחיישינן לשבירת מפרקת או לפסוקת החוט: | |||
{{עוגןמ|ג}} עד שתמו' עיין פלתי דמותר למכור לנכרי בשר קודם שתמו' דלנכרי תיכף שרי: | {{עוגןמ|ג}} עד שתמו' עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דמותר למכור לנכרי בשר קודם שתמו' דלנכרי תיכף שרי: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־18:18, 26 ביוני 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי |
(א) אסור לאכול לרמב"ם ד"ת והוא בלא תעשה לא תאכלו על הדם ואין לוקין משום דהוי לאו שבכללות ורש"י ס"ל רק איסו' דרבנן וקרא אסמכת' בעלמא ועיין פלתי מ"ש מה ראה רש"י על ככה
(ב) ממנה ואם שחט ונתנבלה בשחיטה עיין פלתי שהארכתי דלכ"ע אסור למכור הבני מעיים לנכרי. אבל אי לא נתנבלה תלוי בדעת הרמב"ם ורשב"א דלרמב"ם יש להחמיר למכור לנכרי ולרשב"א מותר. והמנהג כרשב"א כי לא ראיתי ולא שמעתי מעולם לדקדק בזה למכור לנכרי בני מעיים וכיוצא בזה. אף כי הוא חשש איסור תורה. ועיין פלתי שטרחתי ליישב דברי רמב"ם בסיום הסימן כתב הט"ז דין נשבר המפרקת ורוב בשר עמו והחוט קיים דכשר וקצת אחרונים פקפקו בזו ובפלתי הסכמתי עם הט"ז בכל אופן. גלל כן עוף הבא וצווארו עקום כאילו היה המפרקת נשבר ונתרפא בודקין ואם החוט בתוכו שלם ואין בו ריעותא ורקבון וכדומה הכל כשר ואם יש בו ריעותא טריפה דחיישינן לשבירת מפרקת או לפסוקת החוט:
(ג) עד שתמו' עיין פלתי דמותר למכור לנכרי בשר קודם שתמו' דלנכרי תיכף שרי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |