שו"ת הרא"ש/מו/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: החלפת תבניות ניווט באמצעות AWB) |
מ (תיקון תצוגה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל מו - סימן ג'''</noinclude> | ||
'''אורך''' ימים ושנות חיים יוסיפו לך מורי ה"ר יוסף שיחיה נראה לי שגט שחותמין עליו ג' עדים וחתמו השנים בפני השליח והשלישי לא חתם עליו שהוא כשר שהרי מצויין לקיימו כיון שהעיד על שני עדים וגם לרבה דאמר משום לשמה הרי העיד על הכתיבה וחתימת שני עדים וזה הכשרו של גט ותו לא מיפסל בחתימת השלישי שחתם שלא בפני השליח דלענין כתיבת הגט קיי"ל כרב אשי דאמר שמע השליח קול מגלתא וקולמוסא מיקרי בפני נכתב כל שכן לענין חתימה אם חתמו שנים לפניו והוכשר הגט תו לא מיפסל אם חתם השלישי שלא בפניו ומן הירושלמי שהבאת וז"ל היה מחתם בד' ואחד אומר בפני נכתב ובפני נחתם בב' עדים אלין תרין דמתנייה לתנא ידע מה עסקיהו פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דאתפלגון אמר לי' חתמו גט זה וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר ריש לקיש אמר כשר והשאר על תנאי ר' יוחנן אמר עד שיחתמו בו ביום כך כתוב בירושלמי שלי ובגמ' דידן גרסינן להפך א"ל כתבו גט לאשתי רבי יוחנן אמר שנים משום עדים והשאר משום תנאי ריש לקיש אמר כולם משום תנאי וגירסא דידן עיקר כנגד הירושלמי ולפי' הירושלמי דמדמה הא מילתא לפלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש נמצא שהגט כשר דהלכה כרבי יוחנן וכן פסק רב אלפס ז"ל ובספר אביאסף ובכל הספרים הפוסקים ומייתי בעל העיטור וז"ל איתמר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי רבי יוחנן אמר וכו' כדלעיל עד ורב אלפס פסק כרבי יוחנן ור"ח ובעל מתיבות לא פסקי כלל ומסתברי כריש לקיש דהא בההוא עובדא דאתא לקמיה דריב"ל ואמר בההוא כריש לקיש סבירא ליה ש"מ דהלכתא כותיה שלא בשעת הדחק ובשעת הדחק אמר רב האיי ז"ל דאיכא פלוגתא דרבוותא דאיכא מאן דאמר כדי לסמוך עליו בשעת הדחק שמא הלכתא כותיה ואיכא מ"ד משום דחתים תרי מינייהו ביומיה הוא דקאמר הכי הא לאו הכי לא ומסתברא דהלכתא כרבי שמעון בשעת הדחק ופרש"י ז"ל כגון שהלך למקום רחוק עכ"ל בעל העיטור הרי לכל דברי הגדולים גט זה כשר אותם שפסקו כרבי יוחנן וגמרא שלנו עיקר ואפשר להיות שבירושלמי יש טעות סופר וכתב ריש לקיש במקום רבי יוחנן וראיה לדבר שהקדים דברי התלמיד לדברי הרב ואף לדברי בעל העיטור הרי חילק בין שעת הדחק ובנדון זה אין לך שעת הדחק גדול מזה שהרי נשלח לה הגט מצרפת ואם לא עכשיו אימתי ומה שהבאת ראיה דהלכה כריש לקיש מעדי הגט אין חותמין זה בלא זה אמר רב אשי גזרה משום כולכם וכתבת דלמ"ד משום תנאי אפי' זה בלא זה כשר אינה ראיה דאפילו לרבי יוחנן אין חותמין זה בלא זה משום כולכם דחיישינן שמא לא יחתמו כלם ופסול הגט אף לרבי יוחנן דתנאי גמור הטיל בגט דלא ליהוי גט עד שיחתמו כולם ועוד אף כשחותמין בגט אין רגילות שהבעל אומר כולכם חתומו אלא אומר הבעל בציווי הגדול ממונה על הגטין שמנוהו אמור לסופר שיכתוב ולעדים שיחתמו והוא עונה אחריו וכי האי גוונא לא מיקרי כולכם ובשילהי התקבל גרסינן איבעיא להו מנה אותם מהו ופליגי אמוראי ומסיק רב פפא דלא פליגי הא דמנה מקצתם הא דמנה כולהו אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא אלמא אפילו במנה זימנין דלא הוי ככולכם כל שכן בכי האי גוונא כדפרישית לעיל והא ליכא למימר דבדוכתא דנהיגי למחתם תלתא הוו כתרי עדים דעלמא וצריך השליח להעיד על כלן דכיון דחכמי הגמרא לא הצריכו ג' עדים אלא בגט מקושר משום מנהגא בעלמא דנהיגי לא פסלינן לגיטא ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל. | '''אורך''' ימים ושנות חיים יוסיפו לך מורי ה"ר יוסף שיחיה נראה לי שגט שחותמין עליו ג' עדים וחתמו השנים בפני השליח והשלישי לא חתם עליו שהוא כשר שהרי מצויין לקיימו כיון שהעיד על שני עדים וגם לרבה דאמר משום לשמה הרי העיד על הכתיבה וחתימת שני עדים וזה הכשרו של גט ותו לא מיפסל בחתימת השלישי שחתם שלא בפני השליח דלענין כתיבת הגט קיי"ל כרב אשי דאמר שמע השליח קול מגלתא וקולמוסא מיקרי בפני נכתב כל שכן לענין חתימה אם חתמו שנים לפניו והוכשר הגט תו לא מיפסל אם חתם השלישי שלא בפניו ומן הירושלמי שהבאת וז"ל היה מחתם בד' ואחד אומר בפני נכתב ובפני נחתם בב' עדים אלין תרין דמתנייה לתנא ידע מה עסקיהו פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דאתפלגון אמר לי' חתמו גט זה וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר ריש לקיש אמר כשר והשאר על תנאי ר' יוחנן אמר עד שיחתמו בו ביום כך כתוב בירושלמי שלי ובגמ' דידן גרסינן להפך א"ל כתבו גט לאשתי רבי יוחנן אמר שנים משום עדים והשאר משום תנאי ריש לקיש אמר כולם משום תנאי וגירסא דידן עיקר כנגד הירושלמי ולפי' הירושלמי דמדמה הא מילתא לפלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש נמצא שהגט כשר דהלכה כרבי יוחנן וכן פסק רב אלפס ז"ל ובספר אביאסף ובכל הספרים הפוסקים ומייתי בעל העיטור וז"ל איתמר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי רבי יוחנן אמר וכו' כדלעיל עד ורב אלפס פסק כרבי יוחנן ור"ח ובעל מתיבות לא פסקי כלל ומסתברי כריש לקיש דהא בההוא עובדא דאתא לקמיה דריב"ל ואמר בההוא כריש לקיש סבירא ליה ש"מ דהלכתא כותיה שלא בשעת הדחק ובשעת הדחק אמר רב האיי ז"ל דאיכא פלוגתא דרבוותא דאיכא מאן דאמר כדי לסמוך עליו בשעת הדחק שמא הלכתא כותיה ואיכא מ"ד משום דחתים תרי מינייהו ביומיה הוא דקאמר הכי הא לאו הכי לא ומסתברא דהלכתא כרבי שמעון בשעת הדחק ופרש"י ז"ל כגון שהלך למקום רחוק עכ"ל בעל העיטור הרי לכל דברי הגדולים גט זה כשר אותם שפסקו כרבי יוחנן וגמרא שלנו עיקר ואפשר להיות שבירושלמי יש טעות סופר וכתב ריש לקיש במקום רבי יוחנן וראיה לדבר שהקדים דברי התלמיד לדברי הרב ואף לדברי בעל העיטור הרי חילק בין שעת הדחק ובנדון זה אין לך שעת הדחק גדול מזה שהרי נשלח לה הגט מצרפת ואם לא עכשיו אימתי ומה שהבאת ראיה דהלכה כריש לקיש מעדי הגט אין חותמין זה בלא זה אמר רב אשי גזרה משום כולכם וכתבת דלמ"ד משום תנאי אפי' זה בלא זה כשר אינה ראיה דאפילו לרבי יוחנן אין חותמין זה בלא זה משום כולכם דחיישינן שמא לא יחתמו כלם ופסול הגט אף לרבי יוחנן דתנאי גמור הטיל בגט דלא ליהוי גט עד שיחתמו כולם ועוד אף כשחותמין בגט אין רגילות שהבעל אומר כולכם חתומו אלא אומר הבעל בציווי הגדול ממונה על הגטין שמנוהו אמור לסופר שיכתוב ולעדים שיחתמו והוא עונה אחריו וכי האי גוונא לא מיקרי כולכם ובשילהי התקבל גרסינן איבעיא להו מנה אותם מהו ופליגי אמוראי ומסיק רב פפא דלא פליגי הא דמנה מקצתם הא דמנה כולהו אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא אלמא אפילו במנה זימנין דלא הוי ככולכם כל שכן בכי האי גוונא כדפרישית לעיל והא ליכא למימר דבדוכתא דנהיגי למחתם תלתא הוו כתרי עדים דעלמא וצריך השליח להעיד על כלן דכיון דחכמי הגמרא לא הצריכו ג' עדים אלא בגט מקושר משום מנהגא בעלמא דנהיגי לא פסלינן לגיטא ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל. | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | <noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־08:46, 18 ביוני 2020
שו"ת הרא"ש 
מו ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל מו - סימן ג אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך מורי ה"ר יוסף שיחיה נראה לי שגט שחותמין עליו ג' עדים וחתמו השנים בפני השליח והשלישי לא חתם עליו שהוא כשר שהרי מצויין לקיימו כיון שהעיד על שני עדים וגם לרבה דאמר משום לשמה הרי העיד על הכתיבה וחתימת שני עדים וזה הכשרו של גט ותו לא מיפסל בחתימת השלישי שחתם שלא בפני השליח דלענין כתיבת הגט קיי"ל כרב אשי דאמר שמע השליח קול מגלתא וקולמוסא מיקרי בפני נכתב כל שכן לענין חתימה אם חתמו שנים לפניו והוכשר הגט תו לא מיפסל אם חתם השלישי שלא בפניו ומן הירושלמי שהבאת וז"ל היה מחתם בד' ואחד אומר בפני נכתב ובפני נחתם בב' עדים אלין תרין דמתנייה לתנא ידע מה עסקיהו פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דאתפלגון אמר לי' חתמו גט זה וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר ריש לקיש אמר כשר והשאר על תנאי ר' יוחנן אמר עד שיחתמו בו ביום כך כתוב בירושלמי שלי ובגמ' דידן גרסינן להפך א"ל כתבו גט לאשתי רבי יוחנן אמר שנים משום עדים והשאר משום תנאי ריש לקיש אמר כולם משום תנאי וגירסא דידן עיקר כנגד הירושלמי ולפי' הירושלמי דמדמה הא מילתא לפלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש נמצא שהגט כשר דהלכה כרבי יוחנן וכן פסק רב אלפס ז"ל ובספר אביאסף ובכל הספרים הפוסקים ומייתי בעל העיטור וז"ל איתמר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי רבי יוחנן אמר וכו' כדלעיל עד ורב אלפס פסק כרבי יוחנן ור"ח ובעל מתיבות לא פסקי כלל ומסתברי כריש לקיש דהא בההוא עובדא דאתא לקמיה דריב"ל ואמר בההוא כריש לקיש סבירא ליה ש"מ דהלכתא כותיה שלא בשעת הדחק ובשעת הדחק אמר רב האיי ז"ל דאיכא פלוגתא דרבוותא דאיכא מאן דאמר כדי לסמוך עליו בשעת הדחק שמא הלכתא כותיה ואיכא מ"ד משום דחתים תרי מינייהו ביומיה הוא דקאמר הכי הא לאו הכי לא ומסתברא דהלכתא כרבי שמעון בשעת הדחק ופרש"י ז"ל כגון שהלך למקום רחוק עכ"ל בעל העיטור הרי לכל דברי הגדולים גט זה כשר אותם שפסקו כרבי יוחנן וגמרא שלנו עיקר ואפשר להיות שבירושלמי יש טעות סופר וכתב ריש לקיש במקום רבי יוחנן וראיה לדבר שהקדים דברי התלמיד לדברי הרב ואף לדברי בעל העיטור הרי חילק בין שעת הדחק ובנדון זה אין לך שעת הדחק גדול מזה שהרי נשלח לה הגט מצרפת ואם לא עכשיו אימתי ומה שהבאת ראיה דהלכה כריש לקיש מעדי הגט אין חותמין זה בלא זה אמר רב אשי גזרה משום כולכם וכתבת דלמ"ד משום תנאי אפי' זה בלא זה כשר אינה ראיה דאפילו לרבי יוחנן אין חותמין זה בלא זה משום כולכם דחיישינן שמא לא יחתמו כלם ופסול הגט אף לרבי יוחנן דתנאי גמור הטיל בגט דלא ליהוי גט עד שיחתמו כולם ועוד אף כשחותמין בגט אין רגילות שהבעל אומר כולכם חתומו אלא אומר הבעל בציווי הגדול ממונה על הגטין שמנוהו אמור לסופר שיכתוב ולעדים שיחתמו והוא עונה אחריו וכי האי גוונא לא מיקרי כולכם ובשילהי התקבל גרסינן איבעיא להו מנה אותם מהו ופליגי אמוראי ומסיק רב פפא דלא פליגי הא דמנה מקצתם הא דמנה כולהו אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא אלמא אפילו במנה זימנין דלא הוי ככולכם כל שכן בכי האי גוונא כדפרישית לעיל והא ליכא למימר דבדוכתא דנהיגי למחתם תלתא הוו כתרי עדים דעלמא וצריך השליח להעיד על כלן דכיון דחכמי הגמרא לא הצריכו ג' עדים אלא בגט מקושר משום מנהגא בעלמא דנהיגי לא פסלינן לגיטא ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |