הון עשיר/בכורות/ח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (הסרת רווחים, תגי <br> ותגי <small> באמצעות AWB) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | == א == | ||
'''עד שיפטרו רחם מישראל''' . היא נקראת מבכרת ומשום הכי הכא הוי בכור אף לכהן, ועל פי זה נתישב קושיא לשון עד, שהרגיש בו התי"ט: | '''עד שיפטרו רחם מישראל'''. היא נקראת מבכרת ומשום הכי הכא הוי בכור אף לכהן, ועל פי זה נתישב קושיא לשון עד, שהרגיש בו התי"ט: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''והשני לחמש סלעים''' . שינה מלשון הת"ק, כדי שלא נטעה לומר דאדבריו דאמר לא קאי, ונפרש דבריו הפך ממה שבא להורות: | '''והשני לחמש סלעים'''. שינה מלשון הת"ק, כדי שלא נטעה לומר דאדבריו דאמר לא קאי, ונפרש דבריו הפך ממה שבא להורות: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''רמ"א אם נתנו וכו'''' . כתב הר"ב מטעם שאין ברירה. עיין מ"ש במשנה ג' פ"ז דאהלות על ענין הברירה: | '''רמ"א אם נתנו וכו''''. כתב הר"ב מטעם שאין ברירה. עיין מ"ש במשנה ג' פ"ז דאהלות על ענין הברירה: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''ואם לאו פטורין''' . אע"ג דבני שני נשים הם ומן הסתם אותו הממון מעיקרא עומד ליחלק, דאין דעת' נוחה זה מזה, ואיכא למימר דבענין זה יש ברירה, א"נ איכא למימר כיון דירושה נזכרה בחלוקת האחים של שתי נשים כדכתיב | '''ואם לאו פטורין'''. אע"ג דבני שני נשים הם ומן הסתם אותו הממון מעיקרא עומד ליחלק, דאין דעת' נוחה זה מזה, ואיכא למימר דבענין זה יש ברירה, א"נ איכא למימר כיון דירושה נזכרה בחלוקת האחים של שתי נשים כדכתיב {{ממ|דברים כא, טז}} והיה ביום הנחילו את בניו לא יוכל לבכר וכו'. דבכגון זה נקראים יורשים ויש להם דין יורשים, קמ"לן דאף בענין זה פליגי, ובזה נחה הרגשת התוספות שהעתיק התי"ט: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''ואינו נוטל וכו' ולא בראוי כבמוחזק''' . סירכא דסיפא נקט, והתם הכי פירושו בראוי שהוא כאילו היה מוחזק, וזה כגון שהיה אבי אביהם חי וכו', ובזה אזלא לה הרגשת התי"ט: | '''ואינו נוטל וכו' ולא בראוי כבמוחזק'''. סירכא דסיפא נקט, והתם הכי פירושו בראוי שהוא כאילו היה מוחזק, וזה כגון שהיה אבי אביהם חי וכו', ובזה אזלא לה הרגשת התי"ט: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:39, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
א[עריכה]
עד שיפטרו רחם מישראל. היא נקראת מבכרת ומשום הכי הכא הוי בכור אף לכהן, ועל פי זה נתישב קושיא לשון עד, שהרגיש בו התי"ט:
ב[עריכה]
והשני לחמש סלעים. שינה מלשון הת"ק, כדי שלא נטעה לומר דאדבריו דאמר לא קאי, ונפרש דבריו הפך ממה שבא להורות:
ג[עריכה]
רמ"א אם נתנו וכו'. כתב הר"ב מטעם שאין ברירה. עיין מ"ש במשנה ג' פ"ז דאהלות על ענין הברירה:
ד[עריכה]
ואם לאו פטורין. אע"ג דבני שני נשים הם ומן הסתם אותו הממון מעיקרא עומד ליחלק, דאין דעת' נוחה זה מזה, ואיכא למימר דבענין זה יש ברירה, א"נ איכא למימר כיון דירושה נזכרה בחלוקת האחים של שתי נשים כדכתיב (דברים כא, טז) והיה ביום הנחילו את בניו לא יוכל לבכר וכו'. דבכגון זה נקראים יורשים ויש להם דין יורשים, קמ"לן דאף בענין זה פליגי, ובזה נחה הרגשת התוספות שהעתיק התי"ט:
ט[עריכה]
ואינו נוטל וכו' ולא בראוי כבמוחזק. סירכא דסיפא נקט, והתם הכי פירושו בראוי שהוא כאילו היה מוחזק, וזה כגון שהיה אבי אביהם חי וכו', ובזה אזלא לה הרגשת התי"ט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |