הון עשיר/בכורות/ח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
עד שיפטרו רחם מישראל. היא נקראת מבכרת ומשום הכי הכא הוי בכור אף לכהן, ועל פי זה נתישב קושיא לשון עד, שהרגיש בו התי"ט:
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
והשני לחמש סלעים. שינה מלשון הת"ק, כדי שלא נטעה לומר דאדבריו דאמר לא קאי, ונפרש דבריו הפך ממה שבא להורות:
ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
רמ"א אם נתנו וכו'. כתב הר"ב מטעם שאין ברירה. עיין מ"ש במשנה ג' פ"ז דאהלות על ענין הברירה:
ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ואם לאו פטורין. אע"ג דבני שני נשים הם ומן הסתם אותו הממון מעיקרא עומד ליחלק, דאין דעת' נוחה זה מזה, ואיכא למימר דבענין זה יש ברירה, א"נ איכא למימר כיון דירושה נזכרה בחלוקת האחים של שתי נשים כדכתיב (דברים כא, טז) והיה ביום הנחילו את בניו לא יוכל לבכר וכו'. דבכגון זה נקראים יורשים ויש להם דין יורשים, קמ"לן דאף בענין זה פליגי, ובזה נחה הרגשת התוספות שהעתיק התי"ט:
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
ואינו נוטל וכו' ולא בראוי כבמוחזק. סירכא דסיפא נקט, והתם הכי פירושו בראוי שהוא כאילו היה מוחזק, וזה כגון שהיה אבי אביהם חי וכו', ובזה אזלא לה הרגשת התי"ט:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
