תפארת ישראל - בועז/בכורות/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

(א) ובש"ס במשנה גרסינן אע"פ שהוציא ראשו חי וכ"כ הגי' ברא"ש הכא. וברי"ף בפרק י"נ. וקשה על מאי קאי מלת אעפ"י. אי לענין נחלה מה אע"פ שיצא ראשו חי דמשמע דכ"ש ביצא ראשו מת. שהבא אחריו בכור לנחלה. והרי אפילו ביצא כולו מת או חי. בכור הבא אחר נפל בכור לנחלה הוא [כסמ"ע ח"מ רע"ז סקי"ג] ולא נתבטל בכורה לנחלה רק בבא אחר בן תשעה שיצא רוב ראשו חי. ואפילו בבא אחר בן תשעה שיצא כולו מת. הוה ליה בכור לנחלה דכל שלא שהה ל' יום באדם הוה ליה נפל [כשבת קל"ה ב'] והבא אחריו הוה ליה כבא אחר נפלים [ועיין רט"ז ח"מ רסי' רע"ז]. וכ"ש דליכא למימר דכל שכן ביצא הנפל כולו חי שיהיה הבא אחריו בכור לנחלה. דזה אינו כ"ש. ואי נימא מלת אף על פי אאינו בכור לכהן קאי. מאי כ"ש. אי נימא דכ"ש ביצא ראשו מת. ליתא. דהרי בכה"ג באמת הבא אחריו חייב בפדיון. ואי נימא דהכ"ש דר"ל ביצא כולו חי. ג"כ ליתא. דהרי אפילו יצא כולו מת. הבא אחריו פטור מפדיון. מדיצא הנפל כולו. ונ"ל דלצדדין קתני מלת אע"פ דקאי אמלת חי לענין נחלה. ור"ל וכ"ש ביצא מת ואפילו כולו שהב' בכור לנחלה. וקאי נמי מלת אע"פ אמלת ראשו לענין בכור לכהן ור"ל וכ"ש בנולד כולו אפילו מת. אין הב' בכור לכהן:

(ב) אמר המפרש. לכאורה מסוגיא דש"ס [כתובות ק"ב א'] משמע דפירושא דמתניתין אינו עולה בקנה א' עם פירושינו הנ"ל. דהרי לפי מאי דקיי"ל כרבי יוחנן שם דהכותב לחבירו בשטר חייב אני לך מנה. חייב לשלם לו אף שלא לוה ממנו מעולם. [ח"מ מ']. ואפילו לא חתם שמו תחת הכתב. וגם לא הזכיר שמו בהכתב. רק כתב בכתב ידו אני חייב לפלוני מנה. חייב לשלם. [כח"מ ס"ט א']. א"כ מה"ט כשכתב להכהן שחייב לו הה' סלעים. חייב לשלם לו. ולא מטעם שכבר השתעבד לו מדאורייתא כמ"ש לעיל. ורק לר"ל אצטריך הש"ס לאוקמא הכי. והרי לא קיי"ל כוותיה. אמנם אעפ"כ אי אפשר לפרש כן. דהרי מתניתין דידן סתמא קתני. דמשמע אפילו כתב להכהן בהשטר או שאמר להכהן בשעה שנתן לו השטר שמתחייב לו הה' סלעים בעבור פדיון בנו [וכן כתב בפירוש בי"ד סי' ש"ה]. ובכה"ג ודאי ס"ל לרבי יוחנן הנ"ל. דעכ"פ מדפירש דרק בעבור הפדיון מתחייב. א"כ כשבנו אינו פדוי. אמאי יתחייב. ליתן להכהן. ואת"ל אף בדפירש כן. עכ"פ כיון דמדרבנן אין בנו פדוי הו"ל כמתנה על מ"ש בתורה. דחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה [ככתובות דנ"ו א']. ובכה"ג תנאי בטל ומעשה קיים [כאה"ע ל"ח]. ליתא. דכבר הוכחנו במקום אחר דכל שלא אמר באם או על מנת. אינו תנאי כלל. רק פירוש וגמר דברים. תדע. דהרי מעשים בכל יום דאמרינן הרי את מקודשת לי בטבעת זו וכו'. ואי נימא דכל כי האי לישנא הוה תנאי. והו"ל כאילו אמר לה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך טבעת זו. וא"כ הו"ל כמעשה קודם לתנאי דג"כ תנאי בשל ומעשה קיים. אלא כל כה"ג מדלא אמר אם או ע"מ לא מחשב תנאי כלל רק פירש הדברים שאמר תחלה. וכשלא קשר ב' העניינים יחד במלת בשביל או באות ב [כמו בטבעת]. אם רצה המקבל מקיים ענין א' ומבטל השני. כהאי דאמר הבו ליה ת' זוז לפלניא ולנסיב ברתי. דאמרינן ת' זוז שקיל. וברתי' אי בעי לא נסיב [כביצה ד"כ ע"א]. ועי' מ"ש בפירושינו סוף פ"ו דפיאה מי"א בהחדושים [בועז אות ו]. ותו הרי אפילו בכל אומדנא דמוכח מפקינן ממונא ע"י דיין מומחה [כח"מ ט"ו ד']. וכ"כ בזבן ארעא אדעתא למיסק לארעא דישראל ולא סליק [כח"מ ר"ז ג'] דאמרינן גם לדידן כשלא נתקיים גמר דבריו בטל כל הענין. וא"כ מכ"ש הכא דאין כאן אומדנא רק דברים ברורים שלא נתן להכהן השט"ח רק בעבור הפדיון. ואי"ל דהך דהכא דמיא לפלוגתא דרב ושמואל [קדושין מ"ו ב'] במקדש אחותו. דקיי"ל כשמואל דמעות מתנה [אה"ע נ' א' ב']. ליתא. דזה דוקא באחותו. דדעתיה קרובה לגבה. ולא בנוכראה [כמ"ש הרא"ש בפ"ק דב"מ ססי' ל"ט]. ותו התם אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו. משא"כ הכא וכי ס"ד שאדם יודע דלא מהני פדיון שע"י שטר כזה. והרי מדאורייתא מהני פדיון כזה לעולא בש"ס. אע"כ דכשפירש בדבריו או בכתב שנותן לו השטר רק בעבור הפדיון. גם לר' יוחנן לא התחייב לתת לו הה' סלעים ורק לסלקא דעתיה דש"ס התם בכתובות הוה מוקי לה לר' יוחנן בנתן לו השטר סתם. ולהכי אף שבנו אינו פדוי אפ"ה כבר התחייב ליתן לו. דדברים שבלב אינן דברים. אבל במסקנא דלר"ל משו"ה חייב ליתן לו משום שהבן פדוי מדאורייתא. א"כ גם לר' יוחנן מתוקמי הכי. ואפילו פירש בדבריו שנותנו בעבור פדיון בנו. חייב ליתן לו כפי שהתחייב. משום דמדאורייתא בנוי פדוי. וכה"ג משני לרב [בקדושין מ"ו ב'] בתורם קישות ונמצא מרה [ע"ש] ועי' מ"ש תוס' כתובות ק"ב א' ד"ה ת"ש וד"ה אמאי]:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.