רש"י/עבודה זרה/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:37, 4 ביוני 2020

לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:

שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(שמות כב) כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(שם) אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים^[1]:

שמח הוא לאחר זמן. למחר:

גמ' יום אידם. היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(דברים לב לח) יקומו ויעזרכם^[2]:

יתנו עידיהם ויצדקו. השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום^[3]:

עדות שהעידו בעצמם. ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה:

ישמעו. עובדי כוכבים את העדות שמצות מעידות ויאמרו אמת דין הוא שראוין ישראל להצטדק:

ועידיהם המה. עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם:

בערבוביא. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה:

שולי הגליון

↑ בשבת (קמח. ד"ה הלויני) פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן (על הרי"ף סג. ד"ה גמ')והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע (לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם) תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים (מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)) ובשמות שגיאה בתבנית:ממ: הספר שמוץ לא קיים(כב יג) וכעי"ז בסוכה (מט: ד"ה ובממונו).
↑ עי' מהרש"א שהקשה שהיה לו להביא פסוק קודם שם פסוק לז) 'ואמר אי אלהימו' וכמו שפירש רש"י שם) עבודה זרה שעבדו. והוסיף שבספרי האזינו פיסקא שכז) נחלקו אם אי אלהימו קאי אהקב"ה או אעבודת כוכבים, ולמ"ד דקאי אהקב"ה לא מצי לאתויי מינה.
↑ עי' מהרש"א.

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

[1] בשבת (קמח. ד"ה הלויני) פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן (על הרי"ף סג. ד"ה גמ')והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע (לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם) תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים (מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)) ובשמות שגיאה בתבנית:ממ: הספר שמוץ לא קיים(כב יג) וכעי"ז בסוכה (מט: ד"ה ובממונו).

[2] עי' מהרש"א שהקשה שהיה לו להביא פסוק קודם שם פסוק לז) 'ואמר אי אלהימו' וכמו שפירש רש"י שם) עבודה זרה שעבדו. והוסיף שבספרי האזינו פיסקא שכז) נחלקו אם אי אלהימו קאי אהקב"ה או אעבודת כוכבים, ולמ"ד דקאי אהקב"ה לא מצי לאתויי מינה.

[3] עי' מהרש"א.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ניווט כללי עליון}}
 '''<big>לפני</big> אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן'''. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:
-שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב <small>[[תנ"ך/שמות/כב/יג|(שמות כב)]]</small> כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב <small>[[תנ"ך/שמות/כב/כד|(שם)]]</small> אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים<ref>בשבת <small>([[רש"י/שבת/קמח/א|קמח. ד"ה הלויני]])</small> פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן <small>(על הרי"ף סג. ד"ה גמ')</small> והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע <small>(לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם)</small> תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים <small>(מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)</small> ובשמות <small>(כב יג)</small> וכעי"ז בסוכה <small>(מט: דה ובממונו).</small></ref>:
+שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב/יג|שמות כב]]}} כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב/כד|שם]]}} אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים{{הערה|בשבת {{ממ|[[רש"י/שבת/קמח/א|קמח. ד"ה הלויני]]}} פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן {{ממ|על הרי"ף סג. ד"ה גמ'}}והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע {{ממ|לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם}} תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים {{ממ|מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)}} ובשמות {{ממ|[[תנ"ך/שמוץ/כב#יג|כב יג]]}} וכעי"ז בסוכה {{ממ|מט: ד"ה ובממונו}}.}}:
 '''שמח הוא לאחר זמן'''. למחר:
-'''<big>גמ'</big> יום אידם'''. היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה <small>[[תנ"ך/דברים/לב/לח|(דברים לב לח)]]</small> יקומו ויעזרכם <ref> עי' מהרש"א שהקשה שהיה לו להביא פסוק קודם (שם פסוק לז) 'ואמר אי אלהימו' וכמו שפירש רש"י (שם) עבודה זרה שעבדו. והוסיף שבספרי [[ספרי/דברים/שכז|(האזינו פיסקא שכז)]] נחלקו אם אי אלהימו קאי אהקב"ה או אעבודת כוכבים, ולמ"ד דקאי אהקב"ה לא מצי לאתויי מינה. </ref>:
+'''<big>גמ'</big> יום אידם'''. היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב/לח|דברים לב לח]]}} יקומו ויעזרכם{{הערה|עי' מהרש"א שהקשה שהיה לו להביא פסוק קודם שם פסוק לז) 'ואמר אי אלהימו' וכמו שפירש רש"י שם) עבודה זרה שעבדו. והוסיף שבספרי [[ספרי/דברים/שכז|האזינו פיסקא שכז)]] נחלקו אם אי אלהימו קאי אהקב"ה או אעבודת כוכבים, ולמ"ד דקאי אהקב"ה לא מצי לאתויי מינה.}}:
-'''יתנו עידיהם ויצדקו'''. השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום<ref>עי' מהרש"א.</ref>:
+'''יתנו עידיהם ויצדקו'''. השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום{{הערה|עי' מהרש"א.}}:
 '''עדות שהעידו בעצמם'''. ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה:
@@ שורה 17: / שורה 18: @@
 '''בערבוביא'''. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה:
-==הערות שוליים==
+{{שולי הגליון}}
-<references/>
-[[קטגוריה:רש"י: עבודה זרה]]
+{{ניווט כללי תחתון}}

רש"י/עבודה זרה/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:37, 4 ביוני 2020

תפריט ניווט

חיפוש