רש"י/עבודה זרה/ב/א
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:
שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב (שמות כב) כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב (שם) אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים[1]:
שמח הוא לאחר זמן. למחר:
גמ' יום אידם. היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה (דברים לב לח) יקומו ויעזרכם[2]:
יתנו עידיהם ויצדקו. השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום[3]:
עדות שהעידו בעצמם. ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה:
ישמעו. עובדי כוכבים את העדות שמצות מעידות ויאמרו אמת דין הוא שראוין ישראל להצטדק:
ועידיהם המה. עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם:
בערבוביא. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה:
- ↑ בשבת (קמח. ד"ה הלויני) פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן (על הרי"ף סג. ד"ה גמ')והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע (לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם) תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים (מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)) ובשמות (כב יג) וכעי"ז בסוכה (מט: ד"ה ובממונו).
- ↑ עי' מהרש"א שהקשה שהיה לו להביא פסוק קודם שם פסוק לז) 'ואמר אי אלהימו' וכמו שפירש רש"י שם) עבודה זרה שעבדו. והוסיף שבספרי האזינו פיסקא שכז) נחלקו אם אי אלהימו קאי אהקב"ה או אעבודת כוכבים, ולמ"ד דקאי אהקב"ה לא מצי לאתויי מינה.
- ↑ עי' מהרש"א.