מגדל עוז/גזלה ואבדה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־00:51, 24 במאי 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png גזלה ואבדה TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

הגזלה שלא נשתנית אלא הרי היא כמות שהיתה אע"פ שנתייאשו כו' עד לבעליה בעצמה. פרק מרובה (דף ס"ה וס"ו) ופרק הגוזל בתרא (דף קי"א) :

ואם נשתנית ביד וכו' עד כשעת הגזלה. פרק הגוזל בתרא (דף קי"א וקי"ב) ופ"ק דתמורה (דף ו'):

ב[עריכה]

ודין זה דין תורה עד משלם אותה. פ' מרובה (דף ס"ו) :

ואם נשתנית בידו משלם דמיה. פ' הגוזל עצים (דף ק"ה)  :

נתייאשו הבעלים ולא נשתנית וכו' ודבר זה מדבריהם עד ונוטל מן הנגזל: כתב הראב"ד ז"ל יש אומרים וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' הגוזל עצים וגם מה שהביא הראב"ד ז"ל מימרא דר"נ אמר שמואל היא שם (דף צ"ג:) גמרא מתני' דגזל פרה מעוברת וכו' ונחלקו בו המפרשים ז"ל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז"ל פירשו בשיטת ר"מ ז"ל דלאו דוקא הני ג' אלא ה"ה להאיך דדמו ליה:

ג[עריכה]

מכרה הגזלן או נתנה כו' עד קנה אותה הלוקח ביאוש ושינוי רשות. בנזקין פ' מרובה ומייתי לה בכמה דוכתי:

ד[עריכה]

הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני היאוש וכו' עד שהרי לא נתייאשו: כתב הראב"ד ז"ל ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה וכו': ואני אומר מתוך פירש"י ורבותינו בעלי התוס' משמע כדברי שניהם. אמנם הרשב"א ז"ל הכריע כדברי ר"ם ז"ל וכתב פרק הגוזל קמא בעיקר שמעתין דמסיק מה שהשביח מכר ומה שהשביח הוריש קודם יאוש קאמר דאי לאחר יאוש פשיטא דהוה ליה יאוש ושינוי רשות עכ"ל:

וכן אם השביח הלוקח וכו' עד הבהמה עצמה. פרק הגוזל עצים:

ה[עריכה]

הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני היאוש וכו' עד שהרי לא נתייאשו: כתב הראב"ד ז"ל ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה וכו': ואני אומר מתוך פירש"י ורבותינו בעלי התוס' משמע כדברי שניהם. אמנם הרשב"א ז"ל הכריע כדברי ר"ם ז"ל וכתב פרק הגוזל קמא בעיקר שמעתין דמסיק מה שהשביח מכר ומה שהשביח הוריש קודם יאוש קאמר דאי לאחר יאוש פשיטא דהוה ליה יאוש ושינוי רשות עכ"ל:

וכן אם השביח הלוקח וכו' עד הבהמה עצמה. פרק הגוזל עצים:

ו[עריכה]

הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני היאוש וכו' עד שהרי לא נתייאשו: כתב הראב"ד ז"ל ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה וכו': ואני אומר מתוך פירש"י ורבותינו בעלי התוס' משמע כדברי שניהם. אמנם הרשב"א ז"ל הכריע כדברי ר"ם ז"ל וכתב פרק הגוזל קמא בעיקר שמעתין דמסיק מה שהשביח מכר ומה שהשביח הוריש קודם יאוש קאמר דאי לאחר יאוש פשיטא דהוה ליה יאוש ושינוי רשות עכ"ל:

וכן אם השביח הלוקח וכו' עד הבהמה עצמה. פרק הגוזל עצים:

ז[עריכה]

גזל פרה מעוברת ונתייאשו הבעלים וכו' ואם לפני יאוש וכו' ואע"פ שנתעברה וכו' עד חייב באונסיה: כתב הראב"ד ז"ל שבוש הוא ואין שינוי גדול יותר מלידה [וגיזה] עכ"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בשמעתא קמייתא דפ' הגוזל קמא. ומה שהקשה בשם הראב"ד ז"ל דאין שינוי גדול יותר מלידה תמה אני אם יצא מפיו דכיון שהיא יכולה להתעבר וחוזרת לכמות שהיתה אינו חשוב שינוי וכי הני דגרסינן פרק הגוזל עצים (דף צ"ו) שלהי גמרא מתני' קמייתא אמר רב פפא האי מאן דגזל דיקלא מחבריה [וקטליה] אע"ג דשדייה מארעא לארעא דיליה לא קני מ"ט מעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא מיקרי ע"כ, ואינו מחלק בין דקל מלא וריקן הדומה למעוברת וילדה משום דמעיקרא כי מיעברה פרה מקריא וכי ילדה נמי פרה מקריא ואינו חשוב שינוי אלא א"כ נשתנה גוף הדבר בעצמו בדבר שאינו חוזר למה שהיה וכדאמר רב פפא נמי התם האי מאן דגזל עפרא מחבריה ועבדיה לבנתא לא קני מ"ט דהדר משוי ליה עפרא כו' ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועביד זוזי לא קני מ"ט הדר עביד ליה נסכא עד שיחמי ועבדינהו חדתי לא קני חדתי ועבדינהו שיחמי קני ע"כ. אלמא כל היכא דהדר למלתיה לא קני דלא חשיב שינוי למיקנייה ביה עד שישתנה גוף הדבר שאינו חוזר לאיתנו וכי הא דגרס התם אמר רבא האי מאן דגזל לוליבא [מחבריה] ועבדיה הוצי קני דמעיקרא לוליבא מקרי והשתא הוצי הוצי ועבדינהו חופיא קני מעיקרא הוצי והשתא חופיא [חופיא] ועבדינהו שרשורה לא קני מאי טעמא דהדר סתר ליה והוי חופיא ע"כ. וזה פשוט בעיני מלשון הגמרא ולכך אני אומר שלא יצא זה הלשון מפי הראב"ד ז"ל. ומצאתי עוד און ללשון ר"מ ז"ל שכתב ואע"פ שהגזלן חייב באונסין במס' סנהדרין פרק בן סורר ומורה גמ' מתני' דהבא במחתרת גבי הא דאמר רב הבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור מ"ט בדמי קננהו וגרסינן עלה אמר רבא מסתברא מלתיה דרב בששיבר דליתנהו אבל נטל לא והאלהים אמר רב אפילו נטל דהא (כי) יש לו דמים ונאנסו חייב אלמא ברשותיה קיימי ה"נ ברשותיה קיימי ולא היא כי אוקמיה רחמנא ברשותיה לענין אונסין אבל לענין מקני לאו ברשותיה קיימי מידי דהוה אשואל ע"כ, ודין גנב וגזלן בכי האי גוונא חד הוא וכן כללם ר"מ ז"ל:

ח[עריכה]

גנב או גזל והקדיש וטבח וכו' עד הקדש של בעלים: כתב הראב"ד ז"ל קטיר קא חזינא הכא וכו': ואני אומר מה שהשוה הגנב עם הגזלן הכי אסיקנא פרק הגוזל בתרא גנב כגזלן אבל עיקר ההלכה זו פ' מרובה שלהי שמעתין דגמרא מתני' קמייתא ורמיזא פ' הגוזל עצים ופ"ק דמציעא וס"פ המפקיד והר"ז ז"ל בעל המאור האריך בה וחלק על רבינו יצחק אלפסי ועל דרך התלמוד שנושא ונותן בה תמצאנה ואיני צריך לבררה שכבר הקדימני רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל והשיב בה בס' המלחמות ואיני צריך להאריך. ומה שהקשה הראב"ד שיהיה הכל להקדש יש לי לומר כיון דאי קיימא ביד גזלן לא קניא ליה להקדש נמי לא מצי מקני ליה מדר"י גופה דאמר בריש ההיא שמעתא גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ומינה ילפינן בכל דוכתא דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ואע"ג דיאוש קני כדאיתא התם היינו דוקא בגופה אבל לא בגיזותיה וולדותיה וכדקא מפליג ואזיל:

ט[עריכה]

בד"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:

י[עריכה]

בד"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:

יא[עריכה]

בד"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:

יב[עריכה]

בד"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:

יג[עריכה]

בד"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:

יד[עריכה]

בד"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:

טו[עריכה]

גזל כלי ושברו עד וכן כל כיוצא בזה. פ"ק דנזיקין (דף י"א):

טז[עריכה]

גזלה שלא נשתנית והוקרה וכו' עד סוף הפרק. במציעא פ' המפקיד (דף ע"ג):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.