פני יהושע/שבת/לז/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פני יהושע שבת לז א

בתוס' בד"ה לעולם אימא לך להחזיר תנן וחסורי מחסרא משום דקיי"ל כחנניא כו' עכ"ל. פי' משום דלקמן דייק רבא כמ"ד להחזיר תנן מסתם מתניתין דלעיל פ"ק הא קרמו פניה שרי ואם כן משו"ה ניחא ליה למימר דמתניתין דהכא נמי ע"כ חסורי מחסרא וכחנניא כי היכי דלא תקשי סתמי דמתני' אהדדי משא"כ למ"ד לשהות תנן דלא ניחא ליה למימר חסורי מחסרא וסתמא דמתני' דהכא דלא כחנניא א"כ ע"כ דמתניתין דפ"ק נמי דלא כחנניא ובע"כ צריך לחלק בין חררה לשאר מיני חמין ותבשיל כמ"ש כל הפוסקים שפסקו דלא כחנניא. מיהו לולי דברי התוס' היה נ"ל עוד דהא דמשמע ליה טפי לומר חסורי מחסרא היינו משום דלא מסתבר לו כ"כ לומר דפלוגתא דב"ש וב"ה איירי בגרופה דא"כ מ"ט דב"ש דאסרי כיון דליכא למיחש לשמא יחתה ואי משום דגזרי גרופה אטו שאינה גרופה א"כ חמין נמי ועוד דלשיטת רש"י דאיסור דאינו גרופה היינו משום דמוסיף הבלא משא"כ בגרופה אינו מוסיף הבל א"כ לא שייך לגזור כה"ג דבר שאינו מוסיף הבל אטו דבר המוסיף הבל ואע"ג דרבי יהודא בברייתא דבסמוך מפליג בכה"ג אפשר דהיינו משום דסליק הבלא מאידך מיחזי כדבר המוסיף הבל ומחמיר לענין תבשיל דוקא ובכה"ג איכא למימר שנראה לו דוחק לומר דלשהות תנן ואפ"ה אסרינן בסיפא בתנור אף בגרופה ומ"ט כיון דגרופה היא לא שייך שמא יחתה כדפרישית לעיל והפוסקים יישבו בדוחק מ"מ בהכי ניחא ליה טפי דמתני' להחזיר תנן וטעמא משום דהו"ל כמטמין לכתחילה ושייך שפיר לחלק בין כירה לתנור מטעמא דמוסיף הבל אף בגרופה ופלוגתא דב"ש וב"ה נמי א"ש דבאינה גרופה איירי שייך שפיר לחלק לב"ש בין חמין לתבשיל כנ"ל אלא דהפוסקים לשיטתייהו שכתבו לקמן בסוגיא דתנור להיפך:

בפרש"י בד"ה אי אמרת בשלמא להחזיר תנן כו' ורבי חלבו אשריותא דלשהות על שאינה גרופה קאי עכ"ל. ונראה לי שהוכרח לפרש כן לפי שיטתו דאיסור דאינה גרופה היינו משום דמוסיף הבל משא"כ בגרופה וא"כ תו לא מצינן לאוקמי מילתא דרבי חלבו אשריותא דלהחזיר בגרופה דמה"ת לאסור להחזיר לתוכה כיון דרישא דמתני' איירי בערב שבת וא"כ אפי' לכתחילה מותר להטמין בדבר שאין מוסיף הבל אלא ע"כ דרבי חלבו אשריותא דלשהות באינה גרופה קאי וכמ"ש להחזיר תנן והיינו דקשיא ליה אי אמרינן לשהות תנן מה לי תוכה מה לי על גבה ומה"ט דפרישית ואהא מסיק שפיר מי סברת ארישא קאי אסיפא קאי והיינו משום דסיפא דאף מחזירין הא אסקינן דאיירי אף בשבת ואהא קאמר רבי חלבו שפיר דלתוכה אסור דהא אפילו בדבר שאין מוסיף הבל אסור להטמין בשבת ואף למאי דפרישית לעיל בשמעתין דלר"י איירי רישא בין השמשות נמי יש לפרש בכה"ג דהא בין השמשות נמי שרי להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל כדתנן וטומנין את החמין כנ"ל ברור בכוונת רש"י ז"ל ונתיישב' קושיית ר"י ז"ל שכתב דבחנם דחק:

ובר מן דין נלע"ד דעיקר שיטת רש"י ז"ל מוכרח ממימרא דרבי חלבו גופא דקשיא לי אהא דקאמר לא שנו אלא ע"ג והיינו ע"כ משום דלשון נותנין עליה משמע ליה על גבה ממש ולא בתוכה וא"כ קשיא הא דתנן בסיפא דמתניתין תנור שהוסק בקש וגבבא לא יתן בין לתוכה בין על גביה דלשון מיותר הוא לגמרי דבלא"ה פשיטא דאפילו על גביה אסור דמאי דשרי בכירה אוסר בתנור ולתוכה הא אפילו בכירה אסור אע"כ כפרש"י והשתא אתי שפיר דלמאי דס"ד מעיקרא דרבי חלבו ע"כ ס"ל להחזיר תנן ונותנין עליה וכולה מתניתין דחזרה לא שני לן בין תוכה לע"ג אלא דאשריותא דלשהות באינה גרופה הא דקאמר מסברא דלתוכה אסור וא"כ שפיר איצטריך למיתני בסיפא דתנור דאיירי בחזרה דהא לא יתן להחזיר הוא ואשמעינן דבין לתוכה בין ע"ג אסור משא"כ למ"ד לשהות תנן וסיפא נמי לשהות דלא יתן לשהות הוא א"כ למאי קתני סיפא בין לתוכו בין ע"ג ומשני שפיר דלמ"ד לשהות תנן נמי נותנין עליה דרישא איירי אף לתוכה אלא דרבי חלבו אסיפא דלהחזיר קאי וא"כ בסיפא דתנור דאיירי לשהות שפיר שייך למיתני בין לתוכו בין על גביו ודוק היטב כי נכון הוא בעזה"י:

בתוס' בד"ה אא"ב להחזיר תנן כו' וקשה להר"ח דלחנניא אפילו תוכה משהין כו' דהא תנן ולא חררה כו' עכ"ל. עיין בספר מגיני שלמה למורי זקיני ז"ל שכתב דעיקר דיוקא דלקמן דהא קרמו פניה שרי לאו מחררה דייק לה דבחררה בלא"ה לא שייך שמא יחתה כמ"ש רוב המפרשים הקדמונים אלא מפת בתנור דייק לקמן וא"כ לא דמי לתוכה דאינה גרופה ועיין מה שאפרש לקמן בזה בעיקר הסוגיא. מיהו בלא"ה לא ידענא מאי קשיא להו בהא אשיטת רש"י ז"ל כיון דבלא"ה אף לשיטתם הא מסקו דרב לא אתי כשום תנא וע"כ היינו כמו שאפרש בדבריהם בסמוך דרב ס"ל כחנניא בחדא במצטמק ורע לו ופליג עליה בחדא במצטמק ויפה לו וא"כ ה"נ מצינן למימר דנהי דחנניא שרי אף לתוכה מ"מ רב ס"ל דתנא דידן גופא פליג עליה בהא דהכי דייק לה מתני' דקתני נותנין עליה כדפרישית. אלא דהתוס' לשיטתייהו שכתבו בדיבור הקודם דמעיקרא לא מיבעיא ליה אי להחזיר תנן וחסורי מחסרא אלא כי היכי דתיתי מתני' כחנניא ולא תקשי סתמא דהכא אסתמא דלעיל דסוף פ"ק וכדפרישית בדבריהם בסמוך ולפ"ז קשיא להו הכא שפיר כיון דמ"מ פליג סתמא דהכא אסתמא דלעיל א"כ מאי דוחקינן למימר להחזיר תנן וחסורי מחסרא כן נ"ל בכוונתם וא"כ באמת אין מזה סתירה לפירש"י דלשיטתו לסברת הפשטן בלא"ה צריך לומר דלהחזיר תנן וחסורי מחסרא משום הא דרבי חלבו גופא כיון דמתני' גופא משמע ליה הכי דלא שנו אלא ע"ג אבל לתוכו אסור מדקתני נותנין עליה וא"כ ממילא דע"כ להחזיר תנן דאל"כ תיקשי סיפא דמתני' בתנור שהסיקוהו וכדפרישית בסמוך ובסמוך אבאר עוד בענין יותר נכון ליישב קושיית התוספות אליבא דרש"י ודו"ק:

בא"ד אבל בהחזרה ניחא ליה שפיר לחלק כדמוכח בסיפא עכ"ל. ולא פירשו טעמא דמלתא ואפשר כיון דטעמא דהחזרה הוא משום דמיחזי כמבשל לב"ש א"כ לב"ה נמי נהי דע"ג לא מיחזי כמבשל מ"מ לתוכה מיחזי כמבשל מה שא"כ בתנור לעולם אסור להחזיר אף על גביו דמיחזי כמבשל כנ"ל:

בא"ד קשה לר"י היכי בעי למימר כו' דהא חנניא שרי במצטמק ויפה לו כו' ובביצה אמרינן לקמן דמצטמק ויפה לו הוא כו' עכ"ל. ולע"ד אין זה מוכרע דנהי דביצה מבושלת מצטמק ויפה לו הוא מ"מ לעיל במתני' דקתני אין צולין בשר בצל וביצה איכא למימר שפיר דלענין צלייה מצטמק ורע להן בכולהו כמבואר לעיל בפ"ק קמא (י"ט ע"ב) והובא ג"כ בפוסקים דלענין צלייה אם יחתה יפסיד ויחרוך ובירושלמי ספ"ק אהך מתניתין גופא דאין צולין מסיק להדיא דמצטמק ורע להן נינהו ע"ש:

בא"ד וי"ל דבלא"ה לא סבר ליה רב כשום תנא כו' עכ"ל. פי' דאפילו אם תמצא לומר לשהות תנן נמי רב לא ס"ל כלל כי תנא דמתני' אע"כ דס"ל כחנניא בחדא דשרי מיהא אף במצטמק ויפה לו אפילו כמב"ד ואיהו ס"ל כוותיה מיהו במצטמק ורע לו דבבשיל כ"צ מיהו שרי אבל במצטמק ויפה לו ס"ל כר' מאיר ור"י דאסרי אף בבשיל כ"צ וא"כ אפילו אי רב ס"ל דמתניתין להחזיר תנן והיינו ע"כ משום דלא תיקשי סתמא דהכא אמתני' דספ"ק והיינו כחנניא מ"מ איהו גופיה לא ס"ל כתנא דמתני' אלא בחדא במצטמק ורע לו ובשיל כ"צ כנ"ל בכוונתן:

אלא דהשתא דאתינן להכי נ"ל ליישב ג"כ שיטת רש"י ז"ל ממה שהקשו בתוס' דחנניא שרי אף לתוכה ולפי מ"ש יש לי לומר דודאי לסברת הפשטן דרב מוקי למתניתין ע"כ להחזיר תנן אפילו הכי לא מוקי לה דוקא כחנניא אלא אפילו כרבנן והא דדייקינן אבל לשהות משהין אפילו באינו גרוף ומחסרינן לה ופליגי ב"ש בחמין ותבשיל מפרש רב למתניתין גופא במצטמק ורע לו וכמ"ש התוספות לעיל בד"ה חמין ותבשיל דאף למ"ד להחזיר תנן מיתוקמא שפיר נמי כרבנן אלא שכתבו דלשון חמין ותבשיל משמע נמי אף כמב"ד וא"כ השתא לרב משום הא לא איריא דאין ה"נ דבמצטמק ורע לו שרי אף כמב"ד לרב ולתנא דמתניתין ואיירי מתניתין דוקא במצטמק ורע לו ונהי דהפשטן לא מיבעיא ליה לאוקמי בהכי היינו משום דלא ס"ל הא דרב כלל לחלק בין מצטמק ויפה לו למצטמק ורע לו לענין להשהות לכתחילה וא"כ ע"כ מדשרי מתניתין בכמב"ד אי להחזיר תנן ע"כ היינו כחנניא משא"כ לבתר דשני ליה בין מצטמק ויפה לו למצטמק ורע לו שפיר מפרש למתני' לגמרי כחנניה ובהכי שפיר טפי דס"ל כחנניה לגמרי רק במאי דשרי חנניה אף מצטמק ויפה לו פליג עליה רב ומוקי לסתם מתניתין דהכא נמי כוותיה. ואי תקשי אכתי מאי דוחקיה לרב למימר להחזיר תנן וחסורי מחסרא ולאוקמא מתניתין במצטמק ורע לו דוקא לוקמא מתניתין כפשטא לשהות תנן ואי גרוף וקטום אין אי לא לא היינו במצטמק ויפה לו כיון דסוף סוף לא אתי סתמא דהכא כסתמא דספ"ק דמתיר אף כמב"ד מדשרי בביצה אלא דמשום הא נמי לא איריא והיינו למאי דפרישית בסמוך דלסברת הפשטן בלא"ה צריך רב לאוקמי מתניתין דלהחזיר תנן וחסורי מחסרא משום הא דר' חלבו אמר רב גופא מדקתני במתני' נותנין עליה משמע דלתוכה אסור א"כ ע"כ להחזיר תנן כנ"ל נכון מאד ליישב שיטת רש"י ז"ל ודוק היטב:

בגמרא איבעיא להו מהו לסמוך תוכה וגבה הוא דאסור כו'. וכתבו התוס' דהאי איבעיא שייך בין למ"ד לשהות תנן ובין למ"ד להחזיר תנן אלא דהרא"ש ז"ל כתב שהרי"ף ז"ל פסק כמ"ד לשהות תנן מכמה ראיות וזו אחת מהן דבלהחזיר לא שייך לומר תוכה וגבה הוא דאסור דהא להחזיר מפליג רבי חלבו בין תוכה לגבה לענין שריותא בגרופה ואם כן לא שייך לומר לא שנא דכי היכי דמחלקינן בחזרה דגרופה בין תוכה לעל גבה הכי נמי יש לחלק בחזר' דאינה גרופה לענין לסמוך כן כתב הרא"ש ז"ל בשם רבינו יונה ז"ל בכוונת הרי"ף ע"ש. מיהו לע"ד נראה דאין זו קושיא על פי' התוספות לפמ"ש בכוונתם בדיבור הקודם דהא דפשיטא להו דבחזרה שייך לחלק טפי בין תוכה לע"ג היינו משום דמיחזי כמבשל בתוכה טפי מע"ג אבל בשאינה גרופה ע"כ דלעולם שייך דמיחזי כמבשל או משום טעמא אחרינא לאיסור מדאסרינן ע"ג וא"כ שפיר קמיבעיא לי' דאפשר דלסמוך נמי אסור להחזיר באינה גרופה. וע"פ זו הסברא ממילא אזלא נמי אידך ראייתו של הרי"ף ז"ל שהביא הרא"ש ז"ל בשם רבינו יונה שכתב דאי ס"ד דאיבעי' דלסמוך היינו לענין להחזיר אם כן היאך פשט לה מברייתא דשתי כירות דאיירי בלשהות ונהי דר' יהודא אוסר לשהות באינה גרופה ואפ"ה שרי לסמוך אפשר שלענין להחזיר אסור אף לסמוך דהא ע"כ חזרה חמירא מלשהות אף לר' יהודא לענין גרופה וקטומה דלהחזיר אסור לתוכה כמימרא דר' חלבו ולשהות שרי לגמרי אף לתוכה כ"ז מתמצית דברי רבינו יונה שהביא הרא"ש ז"ל ולמאי דפרישית אין בזה סתירה לשיטת התוספות שכתבו דלמ"ד להחזיר תנן נמי מיבעיא ליה ואפ"ה פשיט שפיר מלשהות אליבא דר"י לענין להחזיר לחנניא דנהי דבגרופה חזרה חמירא משהייה היינו משום דבגרופה לא שייך שמא יחתה ואפ"ה אסור להחזיר לתוכה משום דמיחזי כמבשל משא"כ באינה גרופה פשיט שפיר דכיון דלרבי יהודא שייך שמא יחתה בלשהות ולא מבושל כל צרכו ואפ"ה שרי לסמוך והיינו ע"כ דלא מסקא הבלא בכה"ג ואם כן מה"ט גופא שרי ע"י סמיכה דכיון דלא מסקא הבלא מאותה כירה ממש לא מיחזי נמי כמבשל דעל כרחך דהכי הוא דלמ"ד להחזיר מיבעיא ליה וקפשיט ליה בהאי לישנא דאף על גב דמסקא הבלא מאידך אלמא דבהכי תליא מילתא. ועי"ל דלהחזיר דקמיבעיא ליה היינו משום דפשיטא ליה דלסמוך לא מיחזי כמבשל אלא דקס"ד דאפ"ה אסור והיינו כשיטת רש"י ז"ל שכתבתי בתחילת לשון המשנה דטעמא דחזרה משום דמוסיף הבל כנ"ל נכון ודו"ק:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.