שיחה:בבלי/שבת/לז/א
כמה הערות בפשט בסוגיא[עריכה]
א. מהו לסמוך. יש להבין את הספק, כי לכאורה אם הוא בדרגת חום כמעל הכירה יש מקום לאסור ואם לא לא, אך י"ל בפשיטות שאף בכירה הרי תלוי בסוגים שונים של כירה לגבי חומם וכמות העצים וכדומה אלא גדר גדרו שכירה אסור באופן שאינה גרופה וקטומה ועל כך מסתפקת הגמרא אם אף בסמיכה יאסרו. וכעין זה אפשר לומר שבודאי סמיכה אין בה חום כ"כ אלא שהו"א שכשם שבאופני הכירה שאין חומם רב אסרו כחלק מגזירת כירה בגלל האופנים שיש את החשש הוא הדין שאסרו אף בסמיכה והכל אחד. והיה אפשר לומר עוד שבכה"ג לא מיחזי כמבשל ולכן לא אסרו, אך ברש"י במשנה מבואר שכל הסברא של מיחזי כמבשל היא בבית שמאי בגרופה וקטומה ולא באופנים שאסור באינה גרופה וקטומה. ועיין דף השיחה רש"י שבת לו: שם רציתי לפרש שלדעת רש"י איסור שהייה מדין הטמנה הוא ולפי זה יש לומר שכשמניח ליד הכירה אין זה נראה כהטמנה, ורק מעל הכירה חשבינן לה כהטמנה (והיינו להצד שההטמנה היא מצד הכירה עצמה שמניחים בתוכה או מעליה באופן שנראה כהטמנה בתוכה שנמצא מעל הפתח, ולא מטעם שמטמין בקדירה שזו סברא השייכת גם בסמיכה). אך יעויין בהמשך הסוגיא 'שאני התם דכיון דמידליא שליט בה אוירא', משמע שעיקר החשש היה שמא באמת חומו גדול וע"ז שייך הסברא דשליט בה אוירא ואין החום גדול, ויל"ד בזה.
במה שהנך תולה את ספק הגמ' בדרגת החום, יש לבאר דאי"ז שייך רק לזה, אלא הנידון הוא גם מלסמוך יכול לבוא לידי חיתוי.--בן עזאי (שיחה) 19:40, 29 באפריל 2020 (UTC)
במש"ה מהמבואר ברש"י סברת מיחזי כמבשל רק בדעת ב"ש, עי' ברש"י כ. ד"ה קטום, שמשמעות דבריו דאיסור שהייה היא כגדר מבשל, והאריכו לדון בזה, ועוד חזון למועד בעז"ה.--בן עזאי (שיחה) 19:40, 29 באפריל 2020 (UTC)
במש"כ דלדעת איסור שהייה מדין הטמנה, הרי זהו נידון הראשונים והאחרונים בדעת רש"י, דיש שנקטו בדעתו דאינו משווה כלל שהייה להטמנה, ויש שנקטו בדעתו דבכל מציאות של שהייה יש גם הטמנה, ויש שנקטו בדעתו דאיסור שהייה מדין הטמנה.--בן עזאי (שיחה) 19:40, 29 באפריל 2020 (UTC)
ב. תא דשמע דאמר רב ספרא כו' מאי הוי עלה. צ"ב שתחילה מביאה הגמרא ראייה מדברי רב ספרא אמר רב חייא לאסור ואחר מקשינן מאי הוי עלה, וביותר שהמסקנא היא להפך בראיה מברייתא ואיך יתיישבו מימרת רב חייא והברייתא זו עם זו. ואולי ר' חייא היינו ברייתא שנשנית בי ר' חייא ואילו מסקנת הגמרא היא מברייתא דנשנית בי ר' אושעיא וכך משמע מדאמר ר' יצחק בר נחמני א"ר אושעיא קטמה והובערה משהין עליה חמין שהוחמו כל צרכן והיינו דחשבינן לה כאינה גרופה וקטומה וזה נסתר מדברי ר' חייא ואם איירי בב' ברייתות וזה ששנה זה לא שנה זה, אתי שפיר. ש"ס יידן (שיחה) 10:01, 27 באפריל 2020 (UTC)
להחזיר תנן[עריכה]
לדברי הגמרא שחסורי מחסרא, נמצא שמשנה דיברה בהתחלה על החזרה בגרופה וקטומה ואחר כך על שהייה באינה גרופה וקטומה. ואם כן יש לדעת מדוע הגמרא לא ממשיכה לפרש את המשנה כמו שפירשה למ"ד לשהות תנן שנחלקו ב"ש וב"ה בחזרה באינה גרופה וקטומה ויתירו ב"ש בחמין וב"ה אף בתבשיל להחזיר אף באינה גרופה וקטומה כדרך שהתירו להשהות. למדן (שיחה) 17:44, 29 באפריל 2020 (UTC)
- לא הבנתי את שאלתך, לפי הצעתך נמצא שהרישא שאוסרת חזרה באינה גרו"ק דלא כב"ה וב"ש --בן עזאי (שיחה) 19:33, 29 באפריל 2020 (UTC)
בשיטת רש"י דקטמה והובערה מותר משום דלא ניח"ל בצמוקי.[עריכה]
יש להעיר ברש"י דהיתר בהובערה משום דחשיב עי"ז מצטמק ורע לו באינה גרו"ק, אבל לענין להיחשב גרו"ק ל"מ לזה גל"ד, וביאר הראש יוסף דענין הקטימה לעשותו לדבר שאינו מוסיף הבל, והשתא הכירה מוספת הבל, ויל"ע אמאי לא נימא דיש גילוי דעת דלא ניח"ל בהוספת הבל.
ובפשטות הביאור בשיטת רש"י, דהנה לש"ר דענין הקטימה הוא הגל"ד שבזה, מבו' דנשאר מעלת הקטימה אע"פ שהובערה, אך לרש"י דהוא ענין מציאותי דע"י הקטימה אינה מוספת הבל ל"ש לומר דהגל"ד יהני בהובערה, וע"כ פירש דעי"ז נחשב מצטמק ורע לו.
אמנם יל"ע דהיכן מצינו דע"י גילוי דעתו יהא נחשב עי"ז כמצטמק ורע לו, וע"כ חזינן דמהני דעתו לענין זה, וא"כ ה"ה דנימא דיש גילוי דעת דלא ניח"ל בהוספת הבל, ומ"ש דמהני גל"ד לענין לא ניח"ל בצמוקי ולא לענין דלא ניח"ל בהוספת הבל.
עוד יש לעורר לרש"י דמתבאר בדבריו דחזרה במצטמק ורע לו מותר גם בכירה שאינה גרו"ק, וכשיטת הריטב"א דבמצטמק ורע ל"ש מיחזי כמבשל, וכל איסור חזרה הוא רק משום מיחזי כמבשל. אך באמת להסוברים דחזרה משום חשש חיתוי, א"כ גם במצטמק ורע לו, יהיה אסור, וכדמפרש ר"ת דחשש חיתוי דכיון שנצטננה חיישי' שיחתה להחזיר לחומה, וא"כ גם ברע לו לכאו' שייך זה. וא"כ מוכח מרש"י דמותר חזרה גם באינה גרו"ק, וא"כ מוכח דאיסור חזרה משום מיחזי כמבשל, וצ"ע דעת המהר"ם ל"ו: דמבאר ברש"י דהוא מצד חשש חיתוי, וגם ברש"י עהרי"ף מבואר דהוא מצד חשש חיתוי. בן עזאי (שיחה) 21:09, 23 במאי 2020 (UTC)